קרלו אנצ'ולטי היה אחד המאמנים האהובים ביותר שדרכו במדריד בעשור האחרון, הפיטורים שלו מאימון ריאל מדריד היו כמו רעם ביום בהיר. אחרי שהביא את ה'דסימה' היה נראה שריאל מדריד מצאה את המאמן שהייתה צריכה עד שנשיא הקבוצה חשב אחרת אחרי עונה שנייה חלשה. קרליטו מצא את עצמו בחוץ והחליט לקחת הפסקה של שנה, העונה הוא כבר עומד על הקווים של באיירן מינכן שהמטרה עבורו ברורה, ליגת האלופות על הפרק.
בראיון בלעדי למארקה הוא מספר על התקופה במדריד, ההפסקה שלקח לעצמו, האתגר החדש בבאיירן מינכן ולא שולל חזרה לבירת ספרד.
חזרת לאמן אחרי שנה של הפסקה בפעם הראשונה בקריירה שלך, איך זה הרגיש?
"אני אוהב מאוד את הכדורגל. חזרתי למועדון מאוד טוב, אני שמח ומעל הכל התחלנו עם ניצחון. שנת השבתון שלי הרגיעה אותי מאוד. חייתי טוב בקנדה"
למה החלטת לעשות הפסקה?
"אחרי 20 שנה חשבתי שזה הזמן המתאים חוץ מזה שהייתי צריך לעבור ניתוח ולנוח חודשיים-שלושה, חיפשתי את הזמן הנכון וזה היה הרגע המתאים. הייתה לי את האפשרות לחזור למילאן אבל אני חושב שזה לא היה הרגע המתאים לחזור לשם".
ההחלטה לקחת הפסקה הייתה לפני העזיבה של ריאל מדריד?
"לא, כמובן שלא. סיימתי בריאל מדריד ולאחר מכן חשבתי שזה הזמן לעצור"
ריאל מדריד באמת שונה מקבוצות אחרות כמו שאחרים לפניך אמרו?
"מניסיון אני אומר שכל מאמן שמכבד את עצמו צריך לאמן את ריאל מדריד לפחות פעם אחת בקריירה שלו. זאת הקבוצה הכי גדולה בעולם, זאת חוויה מאוד יפה, כמעט ייחודית. מה שקורה בריאל מדריד לא קורה בקבוצות אחרות, האוהדים שיש להם בכל מקום בעולם זה דבר עצום. מחכים לך בכל מקום, בבית המלון, בשדה התעופה… זאת חוויה ייחודית ושווה לחיות אותה. אפילו אם אחר כך מפטרים אותך (צוחק)"
תסביר בבקשה את המשפט האחרון.
"כשחתמתי ידעתי שיגיע גם הסוף. אלו היו שנתיים מאוד אינטנסיביות אבל גם מאוד יפות"
במה אתה חושב שמדריד שונה מקבוצות אחרות?
"בהיסטוריה שלה, המסורת, האוהדים… קיימת עבור ריאל מדריד אהבה ללא תנאים בכל מקום בעולם"
אתה מגדיר את עצמך כמדרידיסטה?
"כמובן. אני מדרידיסטה. יש לי הרבה חיבה כלפי ריאל מדריד כמו שיש לי כלפי מילאן, פ.ס.ז וצ'לסי. אני מדרידיסטה".
האוהדים אהבו את זה שיש במשרד הפרטי שלך תמונה של ה'דסימה'.
"אני אוהב מאוד את מה שהתמונה מייצגת. ה'דסימה' הייתה אחד הדברים הכי טובים בקריירה שלי כמו הפעם הראשונה עם מילאן. יש לה הרבה ערך. נלחמנו בשביל להשיג אותה".
המזל נתן את הדחיפה לזכות ב'דסימה' קשה להגיד שהמזל היה לצדכם גם בשנה השנייה שלך במדריד.
"אני מסכים. בשנה השנייה החלפנו שחקנים חשובים כמו די מריה, הגיעו אחרים כמו קרוס וחאמס. בשנה השנייה הקבוצה הייתה יותר סולידית, איבדנו כמעט חמישה שחקני הרכב בגלל פציעות כמו שעכשיו קורה באתלטיקו ושילמנו על זה. נלחמנו עד הסוף אבל כל מועדון רשאי לבחור מה הוא רוצה לעשות בסוף כל עונה. ריאל מדריד החליטה לשנות את הסגל וזאת זכותה. היציאה שלי מהמועדון לא תשנה את מה שאני חושב על השנתיים שלי שם. הפרידה שלי מפ.ס.ז הייתה שונה כי אני בחרתי לעזוב"
כמה זמן לדעתך זה אידיאלי לאמן את אותה הקבוצה?
"אני חושב שהזמן האידיאלי הוא שנתיים. הייתי שמח אם זה היה יותר אבל כל מועדון גדול רוצה לזכות בכמה שיותר תארים ולא תמיד זה אפשרי. יש לחץ וזה נורמלי בעבודה כמו שלנו, אני נהנה מזה, כל יום הוא שונה. אני מדבר עם השחקנים, אני חושב על האימון הבא, על המשחק… אין זמן לחשוב על הלחץ, בלי כל הלחץ היה משעמם".
איך אפשר להיות מאמן ובאותו זמן גם חבר של השחקנים?
"הכי חשוב זה הכבוד כמו שיש לי כלפי השחקנים שלי ולהם כלפיי וגם כלפי האנשים שעובדים אותי. כשזה קורה יש יחסים טובים עם השחקנים, החברות מגיעה אחר כך כשאתה מפסיק לעבוד איתם. עכשיו אני יכול להגיד שאני חבר של כריסטיאנו ואחרים. יש לי הרבה חיבה כלפי הקבוצה שהייתה לי בריאל מדריד. היה לי כיף לעבוד איתם ובגלל זה אני מחשיב את התקופה הזאת כחוויה טובה".
איך באיירן מינכן?
"מועדון גדול עם המון היסטוריה, מאורגן היטב עם נשיא שהיה שחקן בעבר. הבסיס של הקבוצה הוא מאוד ברור: נויר, להאם, מולר… שחקנים שמכירים טוב את המועדון ואחרים שיצאו מהקאנטרה ונמצאים כבר המון זמן ביחד".
החלפת את פפ גווארדיולה. איך הוא השאיר את הקבוצה?
"קבוצה עם איכות מאוד גבוהה בהחזקת הכדור. כשהם לא מחזיקים בכדור הם מאוד אגרסיביים. כשהגעתי אמרתי שאני לא אעשה מהפכה כי לא היה צורך בכך. הם מאוד תחרותיים ורק צריך לחשוב על לעשות צעד נוסף בליגת האלופות".
ליגת האלופות זה המטרה?
"כמובן. כבר ארבע שנים ברציפות שהם זוכים בבונדסליגה וחסר לעשות מאמץ קטן בליגת האלופות, זאת לא אמביציה אישית שלי. אני רוצה לחוות חוויה חדשה במדינה שונה עם שפה מסובכת ולעשות את המקסימום בשביל שבאיירן תוכל לזכות בהכל. צריך לזכות בבונדסליגה, שיהיה ברור. צריך לשחק, לעשות את זה טוב ולזכות".
תדבר על ליגת האלופות….
"ננסה להגיע בצורה הכי טובה שיש אחרי שהם הגיעו כבר לשלושה חצאי גמר. צריך לעבוד לפי תכנית לנסות להגיע עם כמה שפחות פציעות אבל אי אפשר לשלוט בזה"
איזו קבוצה לדעתך פייבוריט לזכות בצ'מפיונס?
"יש שבעה קבוצות שיכולות לזכות. שלושת הספרדיות, יובנטוס, מנצ'סטר סיטי, פ.ס.ז ובאיירן. אנחנו יכולים לזכות".
ובליגה הספרדית?
"ריאל מדריד היא הפייבוריט, זאת קבוצה תחרותית. כבר ארבע שנים שהם לא זכו בליגה והמוטיבציה שלהם תהיה גדולה. ההעברות? החזרה של מוראטה והחיזוק של אסנסיו מאוד חשובים. אני חושב שהמטרות שלהם ישתנו. אני מקווה שריאל מדריד תתרכז יותר בליגה ותשאיר בצד את ליגת האלופות וככה לבאיירן יהיה יותר סיכוי (צוחק)".
מה אתה חושב על כריסטיאנו, נראה שאין לו גבולות.
"הוא יבקיע את אותה כמות השערים של השנים האחרונות. אי אפשר להגיד שזה משהו טוב אבל אני חושב שהפציעה שלו תעזור לו כי הוא מתכונן עכשיו יותר טוב ובתנאים טובים יותר. אין לו גבולות כי הוא לא מציב לעצמו גבולות, לא באימונים ולא במנוחה שלו".
איך אומרים לשחקן כמו רונאלדו שיעצור או שמחר הוא לא משחק?
"יום אחד אמרתי לו 'מחר אתה לא משחק, מגיע לך לנוח' והוא אמר לי שהוא בסדר ושהוא נח מספיק ואחר כך הוא שיחק. אף פעם לא תראה את כריסטיאנו עייף. בכדורגל של היום המנוחה חשובה כמו האימון, לנוח, לישון טוב ולאכול טוב יותר. בתקופה הנוכחית אי אפשר להתאמן יותר מידי. יום אחד ראמוס אמר לי אחרי אימון 'בספרד אומרים שאם משקים יותר מידי את הצמח הוא מת'. צריך להיזהר, אי אפשר להרוג את השחקנים באימונים בשביל זה יש את המשחקים. היום משחקים 60 משחקים, כפול מפעם. השחקנים לא רגילים לזה, כמעט ואין קדם-עונה. צריך להכין אותם דרך המשחקים".
כריסטיאנו או מסי? תמיד אמרת שהשחקן הכי טוב שאימנת זה רונאלדו.
"לא אימנתי את מסי. אני לא יכול לקבוע. שנה אחת רונאלדו טוב יותר, שנה אחר כך מסי. התחרותיות בניהם עוזרת להם ולכדורגל, הם הכי חשובים ויש להם את התדמית המושלמת. יש עוד שחקנים איכותיים אבל אין להם את התדמית הנכונה. הם חשובים מאוד לכדורגל".
למה בחרת בגרמניה?
"סגרתי מעגל. איטליה, צרפת, אנגליה, ספרד ועכשיו גרמניה. לחזור לאיטליה? אולי. אני איטלקי אבל אני לא מוכן לנבחרת. אני אוהב את העבודה היומיומית".
היית חוזר לריאל מדריד?
"כמובן. אין סיבה שלא ארצה לחזור. זאת הייתה חוויה מאוד טובה. אני מודה למועדון על כך שרכש אותי, שנתן לי את ההזדמנות לאמן את ריאל מדריד. אני צריך להגיד תודה לנשיא על זה שהוא רצה אותי באותה התקופה".
