בתחילת שנות ה-2000 היו כמה קבוצות חזקות מהדרג השני בספרד, שהצליחו להתעלות ולהפוך לקבוצות דרג ראשון. זה קרה דווקא בעידן שבו ריאל מדריד וברצלונה היו קבוצות אדירות, עם סגל נוצץ, כשריאל אף זוכה בגביעי אירופה על ימין ועל שמאל; ובכל זאת, לה קורוניה למשל הייתה אימפריה שהחזיקה מעמד עשור שלם ואיימה תמיד על ההגמוניה של הגדולות. בשנת 2000 היא אף זכתה באליפות, תוך ניצחונות מרשימים על שתי הגדולות, וב-2002 היא קלקלה לבלאנקוס את חגיגות המאה, כשזכתה על הראש שלהם בגביע הספרדי מול עיניו הבוכיות של הברנבאו. ולנסיה אף היא הייתה קבוצה אדירה בתחילת שנות ה-2000; את הגביע הספרדי הניפה ב-1999 (וכן ב-2008); בתווך של האליפויות של ריאל מדריד ב-2001 וב-2003, הייתה זו ולנסיה שקטפה את המקום הראשון. העטלפים זכו בשתי אליפויות ב-2002 וב-2004, ולמעשה היו הקבוצה החזקה בספרד.
גם באירופה עשו הקבוצות האלה חיל. ולנסיה זכתה בגביע אופ"א ב-2004, אבל שיא ההצלחה שלה הגיע בליגת האלופות, שם הגיעה פעמיים ברציפות לגמר בתחילת העשור, אם כי הפסידה בשני המקרים. דפורטיבו לה קורוניה הדיחה ברבע גמר ליגת האלופות 2003-4 את אלופת אירופה מילאן בקאמבק מהגדולים שהיו במפעל. ההגעה ההיסטורית שלהם לחצי גמר ליגת האלופות נתנה את ההשראה גם לויאריאל לשחזר את ההישג שנתיים לאחר מכן. שחקני הצוללת הצהובה הדיחו את אינטר ברבע הגמר ונעצרו רק בהייבורי, נגד ארסנל של תיירי הנרי, שהגיעה לגמר בפעם היחידה בתולדותיה. הקבוצות האלה היו ההשראה לקבוצה אחת, שעמדה להפוך לכוח הספרדי הבא בין קבוצות הדרג השני. הייתה זו סביליה המתחדשת, שצפתה בלה קורוניה ובולנסיה בעוד אצלה גדל דור הזהב שלה בתחילת שנות ה-2000.
בין השחקנים שגדלו במועדון היה גם ילד פלא עם שמאלית קטלנית, ששמו היה אנטוניו. את שם המשפחה שלו, פוארטה (המילה לדלת בספרדית), למדו אוהדי סביליה בעל פה בשלוש השנים הבאות. הוא כיכב באגף השמאלי, והיה אחד הכוכבים העולים שצמחו במחלקת הנוער של המועדון האנדלוסי יחד עם סרחיו ראמוס, חסוס נבאס וחוסה אנטוניו רייס. האחרון היה המבוגר ביותר, והחל לשחק בקבוצה הבוגרת כבר בגיל 16. בעונתו הראשונה, 1999-2000 סייע לקבוצתו לעלות לליגה הספרדית הראשונה, מה שבעצם פתח את הדלת לעתיד הורוד של האנדלוסים.
נבאס, פוארטה וראמוס עלו לבוגרת כשרייס כבר היה בארסנל, והם היו חלק מהסגל הרחב של עונת 2003-4. פוארטה עלה להופעת הבכורה מעט לפני ראמוס; זה קרה ב-21 במרץ 2004, כששיחק 71 דקות במשחק ליגה מול מלאגה, והוא בן 19 בלבד. בעונת 2004-5 ראמוס הפך שחקן הרכב קבוע, ויחד עם שני חבריו הצעירים כמחליפים באגפים צעדה סביליה עד למקום השישי והמכובד. כך נכנסה הקבוצה לימי הזוהר הגדולים שלה, ולהצלחות במפעל האירופי שיביא לה תהילת עולם – גביע אופ"א. בעונה זו גם כבש פוארטה הצעיר את שער הבכורה שלו במועדון, בליגה הספרדית. הוא השלים 6 הופעות בסך הכל, 2 בהרכב ו-4 כמחליף.
אחרי שראמוס חתם בריאל מדריד עבור שיא מועדון של 27 מיליון אירו, נשארו שני שחקני הבית נבאס בימין ופוארטה בשמאל, בקבוצה עם אחת ההתקפות המאיימות ביותר ביבשת. תחת שרביטו של המאמן המצליח חואקין קפארוס שיחקו בעונת 2005-6 השוער פאלופ, המגנים התוקפים הברזילאים אדריאנו בשמאל ודני אלבס בימין; מאחור חילקו ביניהם את עומס ההגנה הבלמים פרייטו, נבארו הותיק ואסקודה הצרפתי. בקישור היו מרטי, ג'ורדי לופז, חסולי ומרסקה, ובהתקפה תמכו שני הבריזלאים המצוינים, הקשר/חלוץ רנאטו והחלוץ לואיס פאביאנו. אבל גולת הכותרת של הקבוצה המאוזנת והמסוכנת הזו היה החלוץ פדריק קאנוטה, שהיה מלך השערים של סביליה. הייתה זו קבוצה שיכלה לנצח כל יריבה שעמדה מולה. היא הייתה לא צפויה, וכשבאת לשחק נגדה ידעת שכל תוצאה היא אפשרית.
2005-6 הייתה עונה פנטסטית עבור האנדלוסים, שזכו בגביע אופ"א, התואר האירופי הראשון בתולדות המועדון. פוארטה שיחק בעונה הזו כמחליף, הן בעמדת הקשר השמאלי והן בעמדת המגן התוקף. הוא נשא את המספר 27 על גבו, ושיחק ברוטציה עם אדריאנו המצוין. הוא קודם לקבוצה הבוגרת באופן סופי, אחרי קריירה מצוינת בסביליה ב'. בין 2002 ל-2005 הוא לבש את חולצת קבוצת המילואים 66 פעמים, בהן כבש שישה שערים. כעת הוא המתין לפריצה הגדולה שלו. היא גם לא אחרה להגיע. לצד 17 הופעות בליגה, מהן 8 בהרכב הפותח, היו לפוארטה 12 הופעות בגביע אופ"א, מהן 6 בהרכב. הסטטיסטיקה של שלושת השערים שלו בתחרות הן רק חלק מסיפור ההצלחה שלו באירופה.
פוארטה כבש שער ניצחון בדקה ה-90 נגד לוקומוטיב מוסקבה בשלב 32 האחרונות. הוא חתם את הניצחון 3-0 במצטבר וסייע לקבוצה שלו להמשיך במסע ההיסטורי שלה. אבל הרגע הגדול הראשון שלו הגיע בחצי הגמר, במשחק הגומלין נגד שאלקה. אחרי משחק שומם בגרמניה שהסתיים בתוצאה 0-0, הגיעו הגרמנים לספרד. גם במשחק הזה אף אחת מהקבוצות לא הצליחה לשבור את תקרת הזכוכית במשך 90 הדקות והמשחק הלך להארכה. בדקה ה-101 פוארטה סימן בידו לחברו נבאס, שמהאגף הימני שלח כדור גיאוני שחלף על פני כל ההגנה הגרמנית. פוארטה הניף את הרגל השמאלית ובעט בפאלש מהאוויר בבעיטה שעשתה מסלול מרהיב אל עבר השער. סביליה ניצחה 1-0 במצטבר ועלתה לגמר. שם פביאנו, מרסקה וקנוטה קבעו 4-0 על מידלסבורו ובישרו את בואו של תואר ראשון למועדון מזה שישה עשורים. בליגה סביליה סיימה את העונה במקום החמישי בטבלה, שיפור של מקום אחד מהעונה הקודמת. עם זאת, היא הייתה שווה בנקודות למקום הרביעי, המוביל למוקדמות ליגת האלופות, וסיימה נקודה מאחורי ולנסיה במקום השלישי ושתי נקודות מאחורי ריאל מדריד במקום השני.
בסופר קאפ האירופי גברה סביליה 3-0 על ברצלונה. פוארטה נכנס במשחק זה כמחליף וסייע לקבוצתו בניצחון האדיר. בעונת 2006-7 פוארטה כבר היה מכוכבי הקבוצה, והוא שיחק 30 פעמים בליגה. הוא פתח 21 פעמים בהרכב וכבש 2 שערים. היכולת הטובה שלו הביאה לו הופעת בכורה בנבחרת הספרדית. בנבחרת עד גיל 21 היו לאנטוניו 3 הופעות, יחד עם שחקנים כמו אינייסטה, יורנטה, אלביול, פברגאס וסילבה. בנבחרת הספרדית הוזמן לשני משחקי מוקדמות יורו 2008. בגביע אופ"א של אותה עונה הוא היה חלק חשוב בזכייה השנייה ברציפות של סביליה בגביע. הוא שיחק ב-10 משחקים, 8 מהם בהרכב.
בגמר, שהיה קשה יותר מקודמו, שיחקה סביליה נגד אספניול. אחרי 1-1 בתום 90 דקות נכנסו הקבוצות להארכה. סביליה סמכה על הרקורד שלה בהארכות בשלבי הנוקאאוט במפעל; בשנתיים האחרונות סיימו עם ידם על העליונה בכל פעם מחדש. פוארטה אף הגיע למצב קורץ אך השוער עצר את הבעיטה שלו. אחרי שער נוסף לכל צד בהארכה הלכו שתי הקבוצות לבעיטות הכרעה. במצב של 2-1 לסביליה ניגש פוארטה לבעוט, וכבש מהנקודה הלבנה. שער זה הפך לשער הניצחון של סביליה כשפאלופ הדף פנדל שלישי והגביע הלך בפעם השנייה ברציפות לאנדלוסיה. בליגה סיימה סביליה שלישית והמשיכה במגמת השיפור, רק 5 נקודות מאחורי שתי המובילות עם התקפה שסיימה עם שני שערים יותר מברצלונה והתקפה שסיימה עם שני שערים פחות מהאלופה ריאל מדריד. את הגביע הספרדי הניפה סביליה בתום העונה המוצלחת ביותר שלה בדור הזהב.
בפתיחת עונת 2007-8 זכתה סביליה בסופר קאפ הספרדי אחרי ניצחון במצטבר על ריאל מדריד. פוארטה הרשים את הקבוצות הגדולות ביבשת, ובחלון ההעברות סביליה קיבלה הצעות מארסנל, ריאל מדריד ומנצ'סטר יונייטד. היא דחתה את כולן. פוארטה היה חלק מהמורשת של המועדון, והוא ביסס את מעמדו ככוכב הבלתי מעורער של שחקני הקנטרה של סביליה, יחד עם נבאס. אבל במשחק הראשון של הליגה קרה משהו נורא, משהו שזיעזע את המועדון וגרם לסיום מוקדם מידי של קריירה שהייתה עתידה להיות גדולה ומפוארת.
ב-25 לאוגוסט 2007, במשחק הפתיחה נגד חטאפה, התמוטט פוארטה לפני סיום המחצית. בדקה ה-36 הוא הלך לאט לצד הרחבה, השתופף, ולפתע צנח. פאלופ והמגן דראגוטינוביץ' רצו לעזרתו, ובמהרה הגיעה העזרה הראשונה במאוצה למגרש.
המצלמות קלטו את פוארטה מפרכס על המגרש בשידור חי, כשפאלופ מונע ממנו לבלוע את לשונו בתהליך. אבל עד מהרה פוארטה התיישב, והיה נראה שוב בחיים. הוא פלט קללה של יאוש או רווחה, וצעד לאיטו לעבר חדרי ההלבשה. אני זוכר את האירוע היטב שכן צפיתי באותו משחק, ואת ההלם של השדר הישראלי שתיאר את האירוע בשידור חי. היו אלה רגעים של חרדה, אבל מה שעתיד לקרות זעזע הרבה יותר.
דווקא אחרי שבוצע החילוף הייתה תחושה במחצית המשחק שפוארטה יצא מזה, שהוא יהיה בסדר. אבל בדיווחי המחצית השנייה דווח כי הוא התמוטט בשנית, הפעם בחדר ההלבשה. פוארטה הובהל לבית החולים, אך לרופאים לא היה מנוס מלקבוע את מותו רק שלושה ימים מאוחר יותר. אנטוניו פוארטה מת מהתקף לב וכשל מערכות ב-28.7.2007 בשעה 14:30.
הנתיחה לאחר המוות חשפה כי פוארטה סבל ממחלת לב לא שכיחה, המכונה בלועזית Arrhythmogenic right ventricular dysplasia, או בקיצור ARVD. ARVD הינו מום לבבי תורשתי לא שכיח האופייני לצעירים ומתאפיין בהפרעות מסוכנות בקצב הלב. לא קל לאבחן בוודאות קיומו של מום זה. הסיבה לכך שמדובר במצב "אסימפטומטי", שפירושו נטול תסמינים; כלומר חולה שמחלתו נסתרת, שאין הוא מתלונן עליה ואינו סובל ממנה כלל. למעשה, במום הזה עד 50% מהמקרים מתגלים רק במותו של החולה.
זה גם היה מצבו של פוארטה, כי המחלה שלו לא נתגלתה. עדות לכך הייתה בנתיחה שלאחר המוות, בה לא נמצא בליבו של פוארטה אמצעי ההגנה הכי חשוב של חולי לב אקוטיים, דפיברילטור אוטומטי מושתל. על אף שלחולי AVRD אין הבטחה שהמכשיר הזה יציל את חייהם, יש אפשרות כי הם לא ימותו במקרה של התקף. עם זאת, המחלה הזו מונעת למעשה אפשרות של תפקוד ספורטיבי ברמה תחרותית. שני ספורטאים שפרשו לאחרונה בעקבות גילוי המחלה הם הכדורגלן פבריס מואמבה ושחקן הקריקט ג'יימס טיילור, שפרש באפריל 2016.
מורשת
את המשחק הגומלין נגד אא"ק אתונה בפלייאוף ליגת האלופות, שהיה אמור להיערך בערב מותו דחתה סביליה בשבוע; שלושה ימים לאחר מותו של פוארטה החליטו מילאן וסביליה לשחק את הסופר קאפ האירופי. בטקס הפתיחה ב-31 לאוגוסט הוזכר שמו של הקשר הספרדי המחונן, יליד סביליה, ושתי הקבוצות עלו למגרש עם החולצה מספר 16, אותה לבש בעונה החולפת עם השם פוארטה. במהלך המשחק השם שלו התנוסס בשולי חולצות שתי הקבוצות. סביליה שעלתה ראשונה על לוח התוצאות הקדישה את השער לפוארטה המנוח, כשכל השחקנים מביטים לשמיים ומצביעים אל גן העדן. מילאן ניצחה 3-1 והקדישה גם היא את הניצחון לפוארטה.
ההתאחדות הספרדית התכנסה לקראת המחזור השני של הליגה, שהתנהל בסימן פוארטה. "מנהלת הליגה הספרדית מבקשת מהאוהדים להתייחד עם זכרונו של אנטוניו פוארטה בדקת דומייה בכל משחק שייערך במחזור השני של הליגה". גם בטיס, היריבה המקומית הביעה את תנחומיה: "זוהי מכה לסביליה כולה. המחשבות שלנו נתונות למשפחה ולשחקן, ואנו בטוחים שהוא נמצא בגן העדן". מילאן הסכימה לדחות את הסופר קאפ, במידה וסביליה תבקש זאת. אך, כאמור, המשחק שוחק בתאריך המקורי.
מאז 2008 משוחק "גביע אנטוניו פוארטה", כחלק מהמורשת של המועדון עבור השחקן הכשרוני שלא הספיק לממש את ייעודו. 7 טורנירים כאלה שוחקו עד היום נגד יריבות מספרד, אך נשיא המועדון הבטיח שגם קבוצות אירופאיות ישחקו עבור שמו של פוארטה בגביע לזכרו.
אחרי מותו נלקח ארונו לאצטדיון הרמון סנצ'סז פיחואן, כדי שאלפי האוהדים יוכלו ללוות אותו רגע לפני דרכו האחרונה. שחקני חטאפה וסביליה הגיעו לחלוק לו כבוד אחרון, בנוכחות נשיא המועדון והמשפחה האבלה.
על הארון הונחו דגל הקבוצה ודגל ספרד וכן חולצתו, וברקע, מתחת לזרים מעוררי כבוד וזיכרון עד עמדה תמונה שלו מתנוססת על הקיר. הילד בן ה-22 שבילה 14 שנים במועדון לא ישחק יותר. אבל זה לא סוף הסיפור.
סביליה הכריזה כי היא מוציאה לגמלאות את החולצה מספר 16, לזכרו של פוארטה שלבש את המספר הזה בעונתו האחרונה, למעשה, במועדון. ההתאחדות הספרדית לא מאפשרת לקבוצות להוציא לגמלאות את המספרים 1-25, והיא מחייבת את השחקנים ללבוש את החולצות האלה. אבל מי שעתיד אולי ללבוש את החולצה הזו בעתיד הוא דווקא בנו של פוארטה. כשהשחקן נפטר, נתגלה כי חברתו הייתה בהריון. ב-22 באוקטובר 2007 נולד אייטור אנטוניו פוארטה. בגביע השישי לזכר אביו בעט אייטור את בעיטת הפתיחה של המשחק והוצג בפני האלפים באצטדיון. מי יודע, אולי השם פוארטה עוד יזכה לכותרות בעתיד, באחד האגפים של הרמון סנצ'ז פיחואן.
על הקשר שבין סרחיו ראמוס ואנטוניו פוארטה, מספרת לנו מאיה בשארי:
אנטוניו פוארטה היה אחד החברים הטובים ביותר של סרחיו ראמוס, קפטן ריאל מדריד ונבחרת ספרד. הם גדלו ושיחקו יחד בסביליה עוד בהיותם צעירים, וראמוס לקח קשה מאוד את מותו של פוארטה ותומך במשפחתו עד היום.
הוא דואג להזכיר אותו תמיד, אם זה כשהוא לובש חולצות עם התמונה שלו אחרי זכיות היסטוריות, כמו שקרה במונדיאל וביורו, או סתם כשהוא מעלה תמונה של החולצה שלו בימי ההולדת של פוארטה בשביל להראות שהוא לא שוכח.
כמו כן, ראמוס לובש בנבחרת ספרד את הסיפרה 15 על הגב, אנטוניו פוארטה לבש את הסיפרה 15 בנבחרת עוד לפניו, ולאחר מותו ראמוס רצה להמשיך את הדרך של פוראטה בנבחרת גם אחרי לכתו.
בין שלל הקעקועים של סרחיו ראמוס, אפשר למצוא על הזרוע שלו קעקוע של מגן דוד בשביל לזכור את השחקן האנדלוסי-יהודי גם על עורו. אנטוניו פוארטה, כידוע, היה שחקן ספרדי שהתגאה בהיותו יהודי.
בראיון שעשה כמה שנים לאחר מותו של פוארטה סיפר ראמוס על כך שהוא בחר את המספר 15 בנבחרת בגלל פוארטה. פוארטה שיחק בנבחרת עם הסיפרה 15, ומאז החליט לשמור על הסיפרה בשביל פוראטה ולא לשנות לסיפרה 4, אותה הוא לובש בריאל מדריד. קפטן ספרד הוסיף גם על זיכרונות משותפים שהיו להם, ועל כך שהתאמנו יחד המון שעות ובילו יחד. ראמוס ופוארטה, חברות שנשארת לנצח.
פוארטה השחקן:
אנטוניו פוארטה היה קשר שמאלי מצוין. הוא היה מהיר מאוד, בעל יכולת כדרור גבוהה, היה מבלבל את היריב בשינוי כיוון חכם והיה מגביה כדורים מדויקים. הוא שיחק טוב הן כקשר והן כמגן תוקף. הראייה הכי טובה ליכולתו היא העובדה שבעת ששיחק באגף השמאלי, שיחק באגף הימני המקביל חסוס נבאס, אחד מקשרי האגף הטובים באירופה בעשור האחרון. פוארטה עמד להיות חלק מהמורשת הגדולה של ספרד; הוא שיחק פעמיים במדי הלה רוחה, אך נפטר בטרם הספיק להטביע חותם בדור הזהב שזכה בשלושה תארים רצופים בין 2008 – 2012. אבל בסביליה ייזכר לנצח כאגדה.
הופעותיו במועדון: 55 הופעות בליגה, 5 שערים, 88 הופעות בסך הכל, 8 שערים; 16 צהובים, 5 תארים – 2 גביע אופ"א, גביע ספרדי, סופר קאפ ספרדי וסופר קאפ אירופי.
המקרה המצער של צאסווה נסופוואה
יום אחד בלבד לאחר מותו של פוארטה היה מקרה דומה ומצער בליגה הלאומית שלנו, כאן בישראל. צ'אסווה נסופוואה היה שחקן כדורגל בינלאומי מזאמביה, שהגיע להתרשמות בפועל באר שבע בתחילת אוגוסט 2007. הוא הרשים וחתם במועדון, אך לא שותף במחזור הליגה הראשון כי החתימה הייתה מאוחרת עבור הבקרה. אבל הרגע השמח של התחלת קריירה מבטיחה בבירת הנגב נגדעה בעיצומה. ב-29 באוגוסט 2007 לקה נסופוואה באי-ספיקת לב ומת במהלך משחק אימון נגד מכבי באר שבע באצטדיון וסרמיל. לאחר 40 דקות הוא הובא למרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, בו נקבע מותו באופן רשמי. הנתיחה לאחר המוות חשפה כי נסופואה סבל ממום מולד בלב. פרדריק צ'ילובה, נשיא זמביה בעבר, נכח בטקס האשכבה של נסופוואה, יחד עם מספר שחקני נבחרת זמביה. הפועל באר שבע הפסיקה את השימוש בחולצה מספר 6 כאות הנצחה.
