היורו האחרון בצרפת ובכלל בשאר טורנירי הגמר הקודמים הוכיחו בפועל לכולם עד כמה רמת היכולת והביצוע של השחקנים האנגלים נחלשה, בטח ובטח לנוכח העובדה שנבחרת שלושת האריות כבר לא הבכירה ביותר בבריטניה!. בזמן שהוא יחגוג את יום הולדתו ה46 בשבת הקרובה, תאריך שנופל בדיוק על פתיחת משחקי הליגה האנגלית לעונת 2016\2017 זה הזמן להזכר באחד השחקנים הגדולים ביותר של הממלכה בעשרים השנה האחרונות- אלן שירר.
הליגה האנגלית תצא לדרכה בשבת הקרובה. אחרי האליפות הגרנדיוזית של לסטר הצנועה ואחרי השמות המפוצצים שנחתו באימפריות הגדולות תמורת סכומי עתק, תנסה " הליגה הטובה בעולם" לדעת רבים, לחזור לעצמה ולהאדיר את שמה גם במפעלים האירופאים השונים, כמוח שהייתה עד לפני כמה שנים.
מי שהציץ בטבלת הליגה האנגלית ובחן את כל עשרים הקבוצות , בוודאי שפשף את עייניו בתדהמה לאחר שלא ראה את ניוקאסל יונייטד מופיעה שם. הקבוצה שהייתה בשנים האחרונות אי שם תמיד במעלי הטבלה מצאה את עצמה בסוף העונה שעברה יורדת לליגת המשנה הלא פשוטה וכשהיא מלאת תקווה וביטחון בעצמה שתוכל לסיים את העונה במקום שיקנה עבורה את הכרטיס חזרה לליגה הבכירה.
אלן שירר- גדול השחקנים של ניוקאסל
אם נחזור כמה שנים אחורה, מי שהוביל בגאון את הקבוצה מצפון-מזרח אנגליה היה אולי אם אחד הסמלים הגדולים ביותר שלה- אלן שירר.
החלוץ שכבש במדי קבוצת הפסים 206 שערים מתוך 283 במהלך קריירת השחקן המקצוענית שלו, אמנם החל את דרכו בקבוצת הבוגרים של סאות'המפטון אך מקום הולדתו היה בעיר ניוקאסל.
שירר נולד ב13 באוגוסט 1970 לזוג הורים ממעמד הביניים, אלן ואן שירר.
אביו שעבד במפעל מתכות עודד אותו כל הזמן ללכת לקריירה מקצוענית בתחום הכדורגל ( כנראה ידע מה הייעוד האמיתי של בנו) ואכן כך היה: שירר התחנך בתיכון "גות'פורת סקול" שהיה כמה רחובות מהבית שלו כיכב במדי קבוצת הכדורגל של בית הספר. בתחילה בכלל החלוץ הכובש העדיף את מלאכת עמדת הקשר עושה המשחק, שלטענתו היא העמדה הכי מבוקשת על הדשא מכיוון שהיא מאפשרת לו להיות מעורב כמעט בכל מהלך על המגרש. שהיה בן 16 בלבד נרכש שירר הצעיר על ידי "הקדושים" מדרום אנגליה אחרי ששיחק בוולסנד החובבנית, ומשם כאמור תהילתו כבר ידועה.
כשהיה בן 17 בלבד וכשהוא עדיין ללא חוזה מובטח במועדון, עלה שירר הצעיר להופעת בכורה שלו במדי האדומים-לבנים מול צלסי. כשבועיים לאחר מכן שקבוצתו פגשה אימפריה לונדונית אחרת בדמותה של ארסנל כבש שירר שלושער והפך להיות השחקן הצעיר ביותר בפריימר ליג שאחראי על ההישג המרשים, אחרי שהוא שובר את שיאו של ג'ימי גרייבס שעשה זאת לפניו בגיל מבוגר יותר.
לאחר שסיים את העונה עם שלושה שערים בחמשת המשחקים בהם לקח חלק קיבל שירר את חוזהו המובטח במועדון.
בחודש פברואר של עונת 1992 אחרי שהוא נותן עונת שיא עבורו במועדון הדרומי זומן שירר בפעם הראשונה לסגל הנבחרת הבוגרת, כשכבר בהופעת הבכורה שלו מול נבחרת צרפת במשחק ידידות, כובש שירר את שער הבכורה שלו במדי נבחרת " שלושת האריות" ובכך נותן איתות גדול עבור אוהדי הכדורגל האנגלי להמשך הדרך.
ובחזרה לפריימר ליג.
בקיץ 1992 עבר החלוץ כחול העיניים למועדון הכדורגל הצנוע של " בלקבורן רוברס".
כשנה אחרי שהתאקלם בקבוצתו החדשה הוא סייע לבלקבורן לסיים את עונת 1994 במקום השני בטבלה כשרק מנציסטר יונייטד לפניה בפסגה, ואף עונה לאחר מכן התקדם צעד נוסף במדי קבוצתו כשהוא מצעיד אותה לאליפות היסטורית אחרי מאבק עיקש עם אותה יונייטד וכשהוא מסיים את העונה עם לא פחות מ34 שערים ובתואר " שחקן העונה על פי השחקנים בליגה". עונה לאחר מכן שירר השתתף עם קבוצתו במסגרת ליגת האלופות רגע לפני המעבר הבא שלו לקבוצת נעוריו.
בסוף עונת 1996 זכה שירר ברגע מכונן בקריירת המשחק שלו. לאחר יורו מצויין שבו לקח חלק במדי הנבחרת הלאומית שגם אירחה את הטורניר הגדול וזכה לתואר "מלך השערים" עם חמישה בסך הכל, חזר שירר למקום הולדתו ניוקאסל כשהוא חותם בקבוצה המקומית אותה הוא אהד תמורת סכום ענק של לא פחות מ15 מיליון ליש"ט ( סכום העברה הגדול ביותר שהיה בליגה האנגלית) תוך כדי שהוא דוחה הצעת ענק ממנציסטר יונייטד של סר אלכס פרגוסון.
ההיסטוריה שלו במדי ה"מגפייז" היא גדולה ועצומה.
אחרי שנרכש כאמור על ידי ניוקאסל מבלקברון רוברס שירר התחיל לשבות גם את ליבם של האוהדים הקרובים אליו ולהביא את הווינריות שאפיינה אותו גם אל איזור הסיינט' גיימס פארק.
במשך עשר שנים תוך כדי זה שהוא כובש את 206 שעריו ב395 הופעות במדי ניקאסל יונייטד בכל המסגרות.
אחרי שפרש בגיל 31 מהנבחרת הלאומית לאחר פציעה טורדנית, שירר הוביל את קבוצת האם שלו פעמיים לליגת האלופות במשך שנתיים רצופות, והישג השיא שלו עם הקבוצה היה דווקא בגביע אופ"א
אז הגיע עימה לחצי הגמר של המפעל רגע לפני שהוא מודח עם קבוצתו על ידי קבוצת הפאר הצרפתית מארסיי.
לאחר שפרש בסוף עונת 2004\2005 שירר החליט שהוא חוזר בו וסיים עונה נוספת במדי הזברות מניוקאסל כשאת שערו האחרון באופן די סמלי הוא כובש מול היריבה העירונית הגדולה "סאנדרלנד" והופך להיות למלך השערים של המועדון בכל הזמנים.
ניוקאסל-העתיד:
אם כך לאחר פרישתו של הכוכב הגדול ניקאסל די ירדה בכותרות ולא חזרה לככב במפעלים הגדולים באירופה תוך כדי שהיא מעבירה עונה אחת גם בליגת המשנה של אנגליה. וגם לאחר עונות מכובדות וכשהיא מנסה ליצור לעצמה תחליפים ראויים לשירר בדמותם של דמבה בה,פאפיס סיסה, אובאפמי מרטינס ואיוזה פרז, הבינו גם האוהדים וגם בעלי הבית שהם לא יצליחו למלא את החסר.
כעת כשהקבוצה חזרה לליגה השניה, במועדון ינסו בעזרת המאמן המנוסה רפא בניטז ועם סגל שחקנים שאמור לעזור להם לחזור לפריימר ליג לשחזר את ימיה הגדולים ולקוות ל"אלן שירר" חדש שיצמח במועדון על מנת שיגרום לאוהדים שוב להתאהב מחדש.
ולא רק ניוקאסל מתגעגעת לשירר הגדול, כל האומה הבריטית בכלל והאנגלית בפרט נושאים את עיניהם בתקווה לכוכב מקומי שימלא את מקומו ויצעיד את אנגליה לזכייה בטורניר גמר. ציפיות גדולות היו מחלוצה של מנציסטר יונייטד ווין רוני, אך גם הוא לא הצליח להביא את נבחרתו להישגים.
מה שהרס מה"ייחוד" של הכדורגל האנגלי הוא ללא ספק הכסף הגדול שמגיע מקטאר ושאר מדינות המפרץ הפרסי, כסףך שגם משפיעל על שאר הקבוצות הגדולות ביבשת וגורם לחוזר איזון משווע בין איכות השחקנים שמגיעים לבין הסכום הענק והלא מוצדק אותו הם מקבלים.
אם אתם שואלים את דעתי? אני סבור שדווקא הפרישה של הממלכה הבריטית מהאיחוד האירופאי תצליח להביא להצלחות של הנבחרת האנגלית. למה אתם שואלים?
מסיבה אחת פשוטה: לאחר הפרישה, כל שחקן שירצה לבוא ולשחק בפריימר ליג יצטרך לקבל את " אישור העבודה" שמחייב אותו לצבור מספר הופעות במדי נבחרתו המקומית לפני שירצה לעבור למועדון אנגלי. דהר זה יגרום אולי לקרדיט יותר גדול שיינתן לשחקנים האנגלים המקומיים ויוכיח מחדש עבור הקבוצות הגדולות שלא צריך ללכת " לרעות בשדות זרים" כל הזמן ושאפשר להסתמך גם על הכישרונות המקומיים, דבר זה בוודאי יעזור גם לנבחרת המקומית.
