אבוחצירא וראדי כובשים שערי ניצחון, ארשאבין עושה יתרון, בניון מאזן. נשמע כמו התחלה של כתבה נוסטלגית על רגעים מהעבר. אבל למעשה זה סיכום של כמה מרגעי ההכרעה שהיו בשבוע שעבר לקבוצות הישראליות באירופה. לראשונה מזה הרבה זמן יש תחושה אופטימית לגבי כל הקבוצות, בעיקר כשרואים כמה עובדות בשטח: הראשונה, אף אחת מהקבוצות לא הפסידה את המשחק הראשון, בעצם לא היה עדיין הפסד לקבוצה ישראלית באירופה העונה בחמישה משחקים, בית או חוץ. אז נכון הקבוצות הישראליות לא מבקיעות בצרורות, אבל הנאחס כחול לבן פועל כרגע הפוך על הפוך. במקום שזה יקרה לקבוצות הישראליות, זה קורה דווקא ליריבות. העובדה השנייה למשל היא שכל אחת מהקבוצות עמדה בפיגור בשבוע שעבר, למעט בית"ר ירושלים שלא ספגה, וכולן חזרו מהפיגור. הפועל ב"ש גם עשתה זאת פעמיים, ואף הבקיעה שער ניצחון בדקה 88, ובתל אביב החליטו לעשות מותחן גדול יותר כשבניון הבקיע שער שוויון דרמטי בדקה 90, ואז הקפטן של קאירט אף ספג אדום ממש בסיום המשחק. היוצרות התהפכו, הזמנים התבלבלו, ממש מקרה מגדל בבל. אם כן עוד חוזר הניגון, כמו בשיר הקלאסי, אבל הפעם בתווים חדשים לחלוטין.
אבל כל עוד זה עובד לטובת הקבוצות הישראליות זה בסדר גמור. אבחוצירא הראה כשרון, וזה דבר שלא שוכחים. גם חיפה, על אף הביקורות, לא נראתה כל כך נורא, ויש לה משחק לתקן את הרושם הרע. כמובן שמבחינת סגל יש לירוקים עוד שיעורי בית, בעיקר לאור ההתחזקות המעניינת של בית"ר, שעדיין יש לה בעיות להנחית את אריק סאבו, ופתאום יש קצת בעיות גם עם מגן הרכש, שאולי סובל ממשהו בלב. בינתיים בבירה אופטימיים, וגם אצילי עדיין מככב בצהוב. ורד נתן משחק טוב, ויש מגמה חיובית בכל האלמנטים השונים בקבוצה. אפילו אם בקרוב יהיה בעלים חדש לקבוצה. לגבי חיפה,בל נשכח שאלירן עטר למשל לא פתח, וזה גורם מקל משמעותי מבחינת קבוצה שיש לה בעיות בהתקפה.
מכבי תל אביב אמנם שלפה שפן, אבל השאלה האמיתית היא איך תיבנה הקבוצה לאחר לכתו של זהבי. בניסיון להביא "תורן" חדש לקבוצה, או בחיפוש אחר סגנון משחק אחר שיהיה קבוצתי יותר. ג'ורדי אולי יעזוב, אבל מישהו אחר ימלא את מקומו. לא בטוח שאפשר להגיד אותו דבר על החור שנוצר אחרי העזיבה של הכוכב הגדול לסין. מה שבטוח, סה הוא לא המענה. החלוץ היה נראה יותר בתפקיד של "חלוד" מרכזי, וקבוצה ששואפת להגיע לשלב הבתים באירופה לא יכולה להסתמך על שחקן בן 36 שיפתיע מהספסל, גם אם מדובר באחד מגדולי שחקנינו בכל הזמנים. ובואו נגיד את זה יפה, לא הביאו את איגיבור כדי להציל את המולדת ולהבקיע שערים. אבל אם כבר – אז כבר.. החמצות מסמרות שיער של הקשר.
אם בהפועל באר שבע עסקינן, הרי שהמצב הוא עדיין בר שבירה. הבחירה בחלוץ הברזילאי הצעיר לוסיו מריניאו, שהוא הבטחה וויתרה למעשה על הוגו אלמיידה, חלוץ שאמנם בן 32 והיה עולה יותר, אבל הוא כבר מניה בטוחה ושם גדול. איך זה יבוא לידי ביטוי? נצטרך לחכות ולראות אם האלופה תעבור הערב לשלב המוקדמות השלישי, שם כזכור תחכה אלופת יוון אולימפיאקוס. מה שכן, נוכל סוף סוף לראות את הרכש החדש בהגנה, מיגל ויטור. אם זה יתברר כבול פגיעה, יש לזה משמעות גדולה להמשך הדרך של האדומים מבירת הנגב, ולא רק באירופה.
צריך לזכור, אמנם הבחורים של בכר הראו אופי, אבל גם הרבו להחמיץ. ברדה עומד בראש המחמיצנים, ולא יפתח היום. במקומו צפוי שהר לקבל הזדמנות כחלוץ המטרה בהרכב מבוקר יותר של בכר. היום ארוע ההחמצות לא יכול לחזור. נזכור כי יש לאלופת מולדובה שני שערי חוץ, והפנדל השלישי לזכות ב"ש היה ממצב של ספק. היום לא יישרקו 3 פנדלים לזכות האורחת שכבר אינה במגרשה הביתי. היא תצטרך להראות נחישות ולשחק כדורגל. בגלל שני שערי החוץ אסור לה להפסיד. 1-0, 2-1 או כל ספיגה של שני שערים עשויים להיות סיום דרכה של באר שבע שוב כבר בסיבוב הראשון שלה באירופה. אסור לה להיות שאננה. בכר צריך לבנות על מתפרצות ולהשיג שער חוץ יקר בשלב כמה שיותר מוקדם, שייתן שקט ומצב שגם אם באר שבע סופגת אחד, היא עדיין בתמונת העלייה.
בקרב הזה גם היוקרה עומדת מאחורי המועדון. כבר שנתיים שבאר שבע לא מצליחה לעבור שלב אחד אפילו באירופה, והיא זוכרת את העלייה המרשימה של מכבי תל אביב לשלב הבתים של ליגת האלופות בשנה שעברה. יש חשיבות ליוקרה ולהמשך באירופה, גם עבור הזרים שיגיעו בהמשך וגם לתדמית של מועדון מהפריפריה שרק לפני קצת יותר משלוש שנים ניצל בסיום העונה מירידת ליגה. המתכון הזה של קבוצה שמממנת את ההוצאות שלה נשא פרי עבור מכבי תל אביב. עלייה לשלב הבתים של ליגת האלופות השנה אומרת הכנסה של מעל 12 מליון אירו לכיס המועדון. זה דבר שחייב לשבת לאלונה בראש, וזה ישדרג מעשית את הקבוצה ברמות אחרות לחלוטין. כמובן שכרגע זו עדיין פנטזיה רחוקה, יש עוד שלבים רבים לעבור בדרך. אבל הכל מתחיל בשער אחד קטן של שהר לחיבורים של מיטרב. נו טוב, גם דחיקה לפינה הקצרה תעבוד.
