חיפה יורקת אש, בית"ר דם וסכנין תמרות עשן. במחזור ה-36, הלוא הוא מחזור הסיום של ליגת העל לעונת 2015/16, כל המשחקים נערכים במקביל. תחושה היסטורית, היסטרית. חלום מתוק או חלום בלהות? והכל נגמר ב-90 דק, אין הארכה, פנדלים, רחמים או הזדמנות שנייה. זה יהיה קצר ואכזרי. אז בברית הזו שבין הבתרים נעות להן בהרמוניה לא חופפת שתי טוענות. בפינה הצהובה, אלופת ישראל במשקל כבד, עם מאזן של 23 נצחונות, מהם 17 בנוקאאוט (ניצחונות ללא ספיגה), ואחד מהם על הטוענת לכתר, ובסך הכל 3 הפסדים, הענק הצהוב, הזהב של זהבי – מכבי גולדהאר תל אביב! ובפינה הנגדית, הלוחמת הדרומית, הזאב האדום, עם 24 ניצחונות, אחד מהם גם כן על האלופה שמנגד, מהם 14 תוצאות נוקאאוט ללא ספיגה ועוד 8 תוצאות תיקו ו-3 הפסדים גם כן, האלופה ההיסטורית בפוטנציה – הפועל ברדה באר שבע!
על הכף מונחת עונה שלמה שמחכה לראות חצי אומה על הרגליים. 90 דקות גורליות שיכריעו הכל. מי שתעמוד מול כל אחת מהגדולות היא הלוחמות במשקל בינוני – סכנין וחיפה. האחת משוגעת, השנייה משגעת. האחת מסוכנת, השנייה סובלת מצהבת. חיפה תהיה חסרה מול מכבי תל אביב כ-8 שחקנים. בין היתר, את פלט ועטר עקב פציעה ואת השוער סטויקוביץ' והקפטן בניון בגלל הצהבה מכוונת כדי שיוכלו לשחק במשחק גמר הגביע שייערך מול אותה מכבי תל אביב ביום שלישי, רק שלושה ימים אחרי סיום הדרמה בליגת העל. לעומתה, תשחק סכנין כשאין לה על מה לשחק למעשה מפני שהיא רחוקה 5 נקודות מחיפה במקום הרביעי, ו-6 מרעננה שבמקום השישי. כך שאין אירופה אך יש עוד משחק.
אז תיאוריית הקונספירציה אומרת כי סכנין רוצה לנקום בעקיפין במכבי תל אביב על הגול הלא ספורטיבי שספגו בניצחון 3-2 בחצי גמר הגביע לפני חודש, ולכן הם לא יעשו את המקסימום מול היריבה הישירה על האליפות, הפועל באר שבע. או כמו שאמר לי נהג מונית היום – "יפתחו מולם את הרגליים". תאוריה אחרת אומרת שחיפה לא רק שתשחק בהרכב חסר – אלא היא רוצה לנוח לפני גמר הגביע הסמוך ולכן היא תהיה מוכנה לא לתת 100 אחוז כוח במשחק מול האלופה. אבל בשני המקרים יש חוסר הגיון ברור. בשני – כי חיפה עוד עשויה לקחת גם את המקום השלישי מבית"ר במידה והראשונה תנצח בעוד השנייה תפסיד, דבר שבתחילת הפלייאוף היה נראה בלתי אפשרי כשהצהובים היו במרחק 14 נקודות ונראה בטוח מהירוקים. אבל עכשיו הוא רק 2 וזה הכדורגל – הכל יכול לקרות בספורט כמסתבר. מה שככל הנראה מעולם לא קרה בעבר. אם זה יקרה, אולי אפילו אפשר יהיה להגדיר את העונה של מכבי חיפה כסוג של הצלחה. בהתניה של פלוס זכייה בגביע, כמובן. וגם סכנין – שכל עין של שופט ואוהד כדורגל יהיו מונחות עליה תהיה חייבת לתת פייט ראוי וספורטיבי. בעיקר ממקום שמגיע עם מטען כל כך גדול ונפיץ בלב החברה הישראלית המגוונת.
אם תתממשנה אחת מהתאוריות הללו, אז טוב אם אבדנו. כי אז אין שום סיבה לשחק כדורגל בישראל. יגיד את זה כל שחקן כדורגל מקצועני בסתר ליבו, גם אם ינסה לבטא דבר אחר. בסופו של דבר זהו אולי מבחן אופי, אבל הכי הרבה עבור המתמודדות על התואר שיודעות – ניצחון של בירת הנגב יביא הרבה בירות לנגב. תיקו של באר שבע יביא אליפות למכבי תל אביב רק בתנאי שהיא תנצח את חיפה. וכן הפסד של באר שבע עדיין יחייב ניצחון צהוב, כי הפער ביניהן הוא 2 נקודות. אם באר שבע לא תגבה את התואר אחרי שהייתה הקבוצה הטובה ביותר בכל העונה – למול מי שזכתה כבר ב-3 אליפויות ברצף – יהיה זה כשלון חרוץ. כי ברוב העונה שלטו האדומים בפסגה כמעט ללא עוררין, וכבר יצרו פער של 5 נקודות על תל אביב ממש מחזור אחד לפני הפלייאוף. מכבי יכולה רק לחשוב על עצמה. אם תשיג ניצחון היא תצטרך לצפות במסכי הפלאפון כדי להתעדכן אם הפועל לא השכילה לנצח את סכנין במשחק המקביל. הסיכויים? סוג של פיפטי פיפטי. כי שתי הקבוצות כבר הספיקו לאבד את הראש מספיק פעמים העונה, כך שהכל יכול לקרות. ובכל זאת. הפועל באר שבע חייבת לשבור את הקרח ולעשות את זה סוף סוף. כי אם לא עכשיו – אז לעולם לא. אלא אם בעונה הבאה, אבל זה כבר לא ממש מעניין אף אחד עכשיו.
אז מה נשאר? לחמם את השרירים ואת הגרון, להכין את הדגלים והבמות, ולקוות שהכדורגל ינצח. מישהי תנצח, השנייה תפסיד. גם אם לא על המגרש – אז בדבר האמיתי. וכן, יש קצת נטייה לחבב את הצבע אדום השנה. בעיקר אחרי 40 שנה של שכרון חושים מאז אותה אליפות שנייה ברצף, שמאז יש יובש כבד בדרום. אבל אל תחשבו שאמרנו משהו, גם אם זה קצת נשמע ככה פתאום – כי לא אמרנו כלום 😉
