זוהי הקבוצה השלישית הגדולה אותה גווארדיולה מאמן ונראה שלאיפה שהוא לא הולך הפילוסופיית אימון שלו מגראנדה בארסה שלו הולכת איתו בצלמו ובדמותו הוא גם מביא את השחקנים שינחילו את השיטה שלו. ככה זה היה בבאיירן וככה זה גם היום בסיטי ועל אף שבשתיהן אין עוררין על הדומיננטיות של ה"טיקי טאקה" עד היום מאז בארסה הוא נכשל בכל פעם בליגת האלופות והיום הוא יעמוד עם הגב אל הקיר מול טוטנהאם באתיחאד על מנת לנסות לשבור את הרצף השלילי הזה כדי ללכת עד הסוף ולהראות שגם מחוץ לבארסה הטיקי טאקה עוד חי ובועט.
כולם זוכרים את פפ גווארדיולה ואת הגראנדה בארסה שלו, אין ספק שמדובר באחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה של הכדורגל שהציגו את הכדורגל הכי אטרקטיבי בכדורגל העולמי וסחפה איתה כמויות אדירות של מעריצים. בברצלונה היה נראה שהשיטה ישבה באופן מושלם על שחקני הסגל שלו דאז והתארים באו בעקבותם שזה 2 ליגת אלופות, 3 אליפויות ספרד, 2 גביע המלך, 3 סופר קאפ ספרדי, 2 סופרקאפ אירופי ו2 אליפות העולם לקבוצות וכל זה בקדנציה של 4 שנים, ללא ספק כמות תארים שמציגה דומיננטיות הרבה מעבר לזירה המקומית בלבד אלא בזירה העולמית בארסה הייתה שם ודבר וקבלנית תארים וכולם היללו את פפ גווארדיולה ושחקניו בטיקי טאקה שיטה שבה יש לחץ גבוה של שחקני התקפה על שחקני ההגנה של היריבה והנעת כדור סבלנית בין כל שחקני הקבוצה במסירות קצרות בשילוב של תנועה זריזה מה שהתיש ותיסכל את שחקני היריבה ואיפשר לשלוט בכדור ובקצב המשחק ללא עוררין.
ב2013 פפ מונה למאמנה של באיירן לאחר הטרבל האדיר של יופ היינקס והציפיות היו בשמיים שכן פפ לא יכל לקבל את באיירן במצב טוב יותר, פפ הנחיל את הטיקי טאקה שלו במועדון כשהוא הסיט את פיליפ לאם לעמדת הקשר מעמדת המגן והוסיף את טיאגו אלקנטרה מגראנדה בארסה שלו כדי להוסיף את קשר 50/50 טכני שיהיה בתפקיד ה"צ'אבי הרנננדס" בקבוצה. הדומיננטיות של הטיקי טאקה השתלטה על גרמניה ופפ דרס את הליגה עם 3 אליפויות ו2 גביעי ליגה אך בליגת האלופות פפ הגיע פעמיים עם באיירן לחצי גמר שם פעם אחת הוא הודח על ידי ריאל (שגם זכתה במפעל) 5:0 בסיכום שני המשחקים. עונה לאחר מכן הוא הגיע שוב עד חצי הגמר שם הודח מול קבוצתו הקודמת, ברצלונה (שגם היא זכתה במפעל בסיום אותה עונה), 5:3 בסיכום שני המשחקים. בעונה לאחר מכן שזו הייתה גם עונתו האחרונה בבאיירן שוב הוא הגיע עימה עד לחצי הגמר ושוב קיבל קבוצה ספרדית, הפעם את אתלטיקו מדריד ולה הוא הודח בסיכום שני המשחקים בתוצאה 2:2 בגלל שערי חוץ.
ב2016 פפ הגיע למנצ'סטר סיטי, הקבוצה שבבעלות הקטארים נתנה לו תקציב כמעט בלתי מוגבל לרכישות ופפ בנה לאט ובביטחון שוב קבוצה בצלמו ובדמותו, הוא הביא עימו בעונה הראשונה למועדון את לירוי סאנה(שהיום אחד הכוכבים הגדולים של הקבוצה), גבריאל חסוס, גאנדוגן, בראבו ונוליטו ונפטר מכל החלוצים הכבדים שפפ לא מעריך בלשון המעטה בדמות יובטיץ', דז'קו, ווילפריד בוני. בעונה הראשונה של פפ לא היו תארים והוא סיים את העונה במקום ה-3 והודח באותה עונה כבר בשלב שמינית הגמר של ליגת האלופות על ידי מונאקו של קיליאן אמבפה הצעיר.
בעונת 17/18 פפ והסיטיזנס שלו כבר כבשו את הליגה בסערה עם כדורגל מהיר, הטיקי טאקה שלו קיבל מעט אדפטציה לסגל החדש של הקבוצה שכן בבארסה השיטה התבססה על המון טכניקה של הקישור וכנ"ל גם בבאיירן אך בסיטי השיטה מתבססת על המהירות והזריזות של שחקני הקישור והאגף בשילוב אגוארו וגבריאל חסוס שהם חלוצים זריזים וטכניים מאוד ביחס לחלוצי 9 אחרים. באותה עונה הוא זכה בדאבל(אליפות וגביע) כשסיטי מנפצת שיאים אם זה בכמות הכיבושים, כמות הנק' ועוד אך באלופות פפ שוב התרסק הפעם מול בשלב רבע הגמר מול יריבה מהזירה המקומית, ליברפול שהביסה אותו 3:0 במשחק הראשון וניצחה 2:1 בגומלין ובאותה עונה הלכה עד לגמר שם הפסידה לריאל.
אז נראה באופן שיטתי שמאז שפפ עזב את בארסה את הליגה הוא בדרך כל דורס שכן הליגה זהו מפעל עיקבי ושיטתי ואיבוד נקודות פה ושם זה משהו שהוא בר תיקון והיכולת היא זו שמדברת לטווח הארוך, אך בליגת האלופות שזה מפעל העובד בשיטת בתים+נוקאאוט מול אריות היבשת נורא קל ליריבות של פפ ללמוד לעמוד מול השיטה שלו והקבוצות שלו שכן הדרך הכי נכונה לשבור את הדומיננטיות של הטיקי טאקה היא לסגור נמוך בהגנה, לאפשר לשחקני ההגנה של סיטי להניע ביניהם את הכדור שכן זה לא מהווה כל איום על השער וברגע הנכון לצאת במהירות להתקפות מעבר ולתפוס את ההגנה של הסיטי לא מוכנה ולכבוש שכן בשיטת הטיקי טאקה של פפ בדרך כלל מרבית הקבוצה שלו נמצאת בחצי היריבה על מנת באמת לחטוף את הכדור במהירות אך אם זה נכשל הקבוצה חשופה מאוד למתפרצות וככה גם ליברפול עם סאלח ומאנה שהם סילונים באגף הדיחו את פפ ומונאקו של אמבפה שעליו באמת לא צריך להרחיב הביך את ההגנה של סיטי בשיתוף פעולה עם פלקאו וברנרדו סילבה שכבר הספיק מאז לתפוס את עיניו של פפ ולהצטרף לסיטי. הערב פפ שוב כבר עם חצי רגל מחוץ למפעל כשהוא בפיגור 1:0 מהמפגש הראשון מול טוטנהאם משער של סון, פפ יקווה הפעם לא לבעוט בדלי שוב עם קבוצת הכוכבים שלו ולשבור את תקרת הזכוכית שלו עם סיטי שזה רבע הגמר ותקרת הזכוכית האישית שלו מאז שעזב את בארסה שזהו חצי הגמר.
צריך לזכור שכרגע לפחות בליגה פפ עוד תלוי בעצמו במאבק מול ליברפול על האליפות אך נראה שהשנה הדברים הולכים קשה יותר בזירה המקומית מבשנה שקדמה לה שכן השנה פפ יכול למצוא את עצמו ללא שום תואר, להשאר עם המחמאות על השיטה והיכולת אך, להראות לנו שוב שבכדורגל המודרני הדומיננטיות אולי מציגה נתון יפה מאוד בשורה הסטטיסטית ולצופים בבית מאין קתרזיס של כדורגל מרשים וכוחני אך במציאות אין לזה שום אחיזה בדבר היעילות או ללכת בגדול השנה עד הסוף ולהוכיח לנו שלמרות הכל הטיקי טאקה עוד חי ובועט ולא נעלם מהעולם אלא רק חיפש לעצמו נוסחה חדשה ומנצחת.
