אין עוד מלבדו

מה עדיין לא נאמר על הקפטן הבלתי מעורער של בורוסיה דורטמונד, מרקו רויס? העונה, הקשר בן ה-29 מוכיח פעם נוספת שהוא בין השחקנים הטובים בעולם, זאת עם יכולת הנהגה והשפעה שאין שנייה לה בסגל סגנית האלופה הגרמנית. הוא זה שמנצח על התזמורת הצהובה שחורה העונה, ב-"בית האופרה של הכדורגל הגרמני" (כינויו האיקוני של אצטדיונה הביתי של דורטמונד, ה-"זיגנאל אידונה פארק"), כאשר קבוצתו הובילה את הליגה במשך 24 המחזורים הראשונים של העונה. אך כעת באיירן עקפה אותה והיא נמצאת מעליה עם אותה כמות נקודות (26 מחזורים, 60 נק') אבל עם הפרש שערים גבוה יותר, בזכות 6:0 על וולפסבורג ומיינץ בשני המחזורים האחרונים. עכשיו הגיע המאני טיים: האם רויס יצליח להוביל את בורוסיה דורטמונד לאליפות לראשונה מאז תקופת יורגן קלופ בעונת 2011/12?

לשם כך, דורטמונד צריכה לשמור על רויס בכפפות משי, כי הוא ידוע בפציעותיו הבאות וחוזרות: בקריירת המשחק המכובדת שלו, הוא היה פצוע במשך 873 ימים במצטבר (שנתיים וחצי!) ופספס 111 משחקים (נניח שבעונה יש 50 משחקים בכל המסגרות, אז רויס פספס בערך 2 עונות!). מתוכם, העונה הוא החמיץ "רק" 6 משחקים, אך אלו התבררו להיות קריטיים כי בהם בורוסיה דורטמונד הודחה מהגביע (הוחלף במחצית) ושבוע לאחר מכן גם מאירופה כשספגה 3:0 מביך בטוטנהאם, ואף איבדה את היתרון החשוב בפסגת הליגה הגרמנית עם שתי תוצאות תיקו רצופות מול הופנהיים ונירנברג.

אך מה עושה אותו כה משפיע? מדוע רויס הוא העוגן המרכזי אצל השוורצגלבן? ראשית, מערכת היחסים המיוחדת שיש לו עם מאמנו השוייצרי, לוסיין פאברה, שאימן אותו עוד בתחילת דרכו בגלאדבך: פאברה דואג לסדר את מערך הקבוצה כך שרויס יישאר פנוי במרכז המגרש וישמש כמוביל הכדור המרכזי בשליש האחרון של המגרש; כלומר וויטסל ודילייני נשארים קרובים לבלמים, סאנצ'ו ופוליסיץ'/וולף נצמדים לצדדים ופאקו אלקאסר מושך אליו את שני הבלמים, מה שיוצר שטח רב במרכז השדה. כך, בשילוב עם יכולתו האישית הגבוהה והניסיון הרב, הוא מסוגל תוך מספר נגיעות להוביל את הקבוצה לשער היריבה וליצור מצב מסוכן. הסטטיסטיקה לא משקרת, ומראה שזה עובד: תחת פאברה, רויס מבקיע 0.57 שערים במשחק, כאשר תחת מאמנים אחרים הוא הגיע ל-0.46 שערים במשחק.

שנית, מרקו רויס הוא יוצר מצבים מחונן. למרות מספר החמצות מורטות שיער פה ושם, המספרים שלו מהלכים לפניו: 19 שערים ו-9 בישולים ב-34 משחקים העונה בכל המסגרות, כאשר בליגה הוא סגן מלך השערים עם 15 שערים ב-22 הופעות (שני ללבנדובסקי עם 18 שערים). אמנם הוא במגמת ירידה מבחינת מסירות מפתח (1.57 במשחק) אך דברים אחרים מפצים על כך, כמו העובדה שהוא מצליח להגיע ל-3 בעיטות במשחק בממוצע. הוורסטיליות שלו מקשה על שחקני הגנה לשמור עליו, כי חוץ מלבעוט טוב, הוא גם מהיר מאוד ומסוגל לעבור שחקנים בקלות, ויכולתו לנצל שטחים פתוחים היא פנומנלית.

סיבה נוספת להצלחתו של רויס העונה היא הניסיון של הקשר הגרמני ויכולתו להוביל את הקבוצה בביטחון רב. הוא יודע לשים את שער הניצחון בדקות הסיום כשצריך, ותכונה זו הצילה את דורטמונד המון פעמים העונה; ראו לדוגמה את ניצחון החוץ החשוב בהרטה ברלין במחזור האחרון (3:2), בו רויס כבשר שער ניצחון בדקה ה-90. הגרמני הבינלאומי הציל את דורטמונד גם מהפסד מביך בסיבוב הראשון של הגביע, אי שם בשלהי חודש אוגוסט, כאשר הבקיע בדקה ה-120 וניצח את המשחק עבור השוורצגלבן.

כאדם ליברל, אני מאמין שall goals matter (כל השערים שווים בתרומתם), ולכן איני יכול שלא להזכיר גם את השערים שלא הובקעו בזמן פציעות, אך היו חשובים לא פחות, כמו הצמד שמרקו רויס כבש מול היריבה המיתולוגית באיירן מינכן, שבדיעבד השיג עבור דורטמונד את הניצחון באותו קלאסיקר משוגע במחזור ה-11, והביא את 3 הנקודות החשובות ביותר של העונה לקבוצה מחבל הרוהר.

בנוסף לכל אלו, אני חש חובה להזכיר את חברו הצעיר לקבוצה ג'יידון סאנצ'ו, העילוי האנגלי בן ה-18, שמככב העונה בבונדסליגה כמבשל המצטיין של הליגה עם 12 בישולים (ו-8 שערים, בואו לא נשכח). הכימיה המדהימה בין השניים יוצרת אין ספור מצבים עבור קבוצתם וכאב ראש לקבוצות היריבות, שעדיין לא מצאו את הנוסחא לעצירת צמד החמד "ראנצ'ו", או "מאנצ'ו", או איך שלא תרצו לקרוא להם. בכל מקרה, התפרצות כשרונו הפתאומית ושילובו הטבעי עם מרקו רויס בהתקפה, מסייעים לרויס בהובלת הקבוצה במרוץ האליפות.

יכולתו הגבוהה זיכתה אותו בתואר "שחקן החודש בבונדסליגה" 3 פעמים מתחילת העונה בלבד (היחיד עם יותר מזכייה אחת בתואר זה העונה), אך מה שחשוב כרגע זה שיכולת זו תישמר, כי בעוד שבוע, ב-6 לאפריל, בורוסיה דורטמונד תתארח אצל באיירן מינכן בקלאסיקר הכי גדול מאז גמר ליגת האלופות ב-2013. מי שתנצח במפגש זה תעלה למקום הראשון ותפתח פער של 3 נקודות מיריבתה, ואם זו תהיה באיירן, אז דורטמונד תהיה בצרות גדולות בגלל הפרש שערים נחות (כי אז גם הפסד עתידי של באיירן לא יעזור, מכיוון שהיא עדיין תוביל את הטבלה בזכות הפרש שערים). השוורצגלבן מגיעים עם הגב לקיר: משחק חוץ באליאנץ ארנה, כשהם מגרדים נצחונות, לא מצליחים לשחזר את היכולת הסוחפת מלפני פציעתו של רויס (ושל חצי משחקני ההגנה), וכשבאיירן נמצאת בכושר מפחיד. אז למרות ההתעוררות של דורטמונד במשחקים האחרונים, עדיין מצפה לה מבחן קשה מאוד, עד אפילו בלתי אפשרי.

משחק על העונה שלמה. פשוט אין דרך אחרת לתאר את המפגש הקרב ובא בין שתי הענקיות הגרמניות. ובמשחק כזה, מצפים מרויס שיתעלה על עצמו ויצליח, אולי אפילו כנגד כל הסיכויים, לנצח את הבווארים ולבצע צעד משמעותי נוסף לעבר אליפות ראשונה לראשונה מזה 7 שנים.

ומרקו, כמו מרקו, רוצה כבר לחזור לאמו האבודה – אותו תואר יוקרתי שאבד לו לפני 7 שנים, שהוא מחפש ללא הפסקה ולא מצליח למצוא. אולי במינכן הוא ימצא אותה? בשביל זה הוא יצטרך לעבור את גונביה וכולאיה שהחזיקו אותה בשבי כל הזמן הזה, ולהתגבר עליהם לא תהיה משימה פשוטה. אבל אם כבר מישהו שמסוגל לעשות את כל זה, זה מרקו רויס, כי פשוט אין עוד מלבדו.

אבל גם רויס ויתר השווארצגלאבן יודעים שלפני אותו מפגש ענקיות

הם יצטרכו לעשות את העבודה במחזור הקרוב מול וולפסבורג (שבת, 17:30) כשכל תוצאה חוץ מניצחון לא באה בחשבון, אחרת המומנטום ייאבד לגמרי. באיירן תתארח באותה שעה אצל פרייבורג ככה שישנו דגש נוסף על הצורך בנקודות.

משחקים נוספים ההובנסליגה השבוע:

שישי 22:30 הופנהיים – באייר לברקוזן

שבת 17:30 נירנברג – אאוגסבורג, פורטונה דיסלדורף – בורוסיה מנשנגלאדבך, ורדר ברמן – מיינץ

שבת 20:30 RB לייפציג – שטוטגארט

ראשון 16:30 האנובר – שאלקה

ראשון 19:00 איינטראכט פרנקפורט – שאלקה