מוחמד עלי. מה השם הזה אומר לכם? כנראה גדולה, אגדיות, סמליות, מישהו שהטביע חותם הרבה מעבר לספורט שבו הוא התעסק בקריירה שלו. האמת? שהתיישבתי לכתוב את הטקסט הזה, באמת לא ידעתי מה אפשר להגיד על מישהו כמוהו. הוא לא היה אגדה. לא היה גדול. לא היה סמל או מישהו שהטביע חותם מעבר לספורט.
הוא היה הרבה מעבר לזה.
קצת פרטים יבשים – בשל הישגיו, סגנון האגרוף הייחודי שלו ומשך שליטתו בענף, עלי נחשב לדעתם של רבים למתאגרף הטוב בכל הזמנים. עלי התפרסם כמתאגרף גם מחוץ לזירה, לא מעט בזכות פעילותו הפוליטית והופעותיו בתקשורת. עלי נחשב לאחד הספורטאים הגדולים בכל הזמנים.
איך עלי התחיל את הכל? איך מבחור צעיר וצנום מקנטקי הוא הפך לכזו אגדה? ובכן, קסיוס מרסלוס קליי ג'וניור נולד בלואיוויל, קנטקי, ארצות הברית למשפחה נוצרית. כשהיה בן 12 דיווח לשוטר על כך שאופניו נגנבו, השוטר השתעשע והציע לו להתאמן באגרוף. מה שהוא לא ידע, הוא כי קליי יהפוך למתאגרף ועד גיל 18 יזכה ב-100 ניצחונות מתוך 108 קרבות. לאחר שזכה בשנת 1960 באולימפיאדת רומא במדליית זהב באגרוף במשקל חצי כבד, הפך קליי למקצוען.
עלי, עדיין תחת השם קסיוס קליי, ערך את הופעת הבכורה שלו כמתאגרף מקצועני ב-29 באוקטובר 1960 ובמהלך שלוש שנים צבר 19 ניצחונות (15 מהם בנוק-אאוט) מתוך 19 קרבות. עלי החל למתג את עצמו עם יציאות שחצניות בתקשורת, הזמנות שערורייתיות לקרבות מול יריביו, וסך הכל מיתג את עצמו תחת דמות מאוד חריפה, יחד עם קבלות בזירת האגרוף – הבחור הפך בלתי מנוצח, ממש מותג בכל העולם.
ב-25 בפברואר 1964 זכה בפעם הראשונה באליפות העולם במשקל כבד, לאחר שגבר על המתאגרף סוני ליסטון בנוקאאוט בסיבוב שביעי, ובכך היה לאלוף העולם הבלתי מעורער במשקל כבד. לאחר מכן ב-1964 הלך בעקבות מלקולם אקס, שבו ראה בתור מורו הרוחני, והצטרף ל"אומת האסלאם", ארגון המחזיק בגרסה מוסלמית משלו. הוא קיבל את השם "מוחמד עלי" ועל החלפת השם אמר:
"קסיוס קליי זה שם העבד שלי. לא בחרתי בו ואיני רוצה בו. אני מוחמד עלי, שם חופשי שמשמעותו 'יקיר האל' ואני מתעקש שאנשים ישתמשו בו כשהם פונים אליי"
בשנת 1965 נערך בין עלי לליסטון קרב חוזר בו גבר עלי בשנית, הפעם בנוקאאוט בסיבוב הראשון. במשך השנתיים שלאחר מכן הגן על תוארו שמונה פעמים נוספות. את תואר אלוף העולם באגרוף במשקל כבד החזיק עד 1967, אז הכל החל להשתבש – עלי סירב להתגייס לצבא ארצות הברית בעיצומה של במלחמת וייטנאם. בעת הסירוב הפומבי אמר עלי לתקשורת שהוא מסרב להתגייס מטעמי מצפון וכי דת האסלאם אוסרת עליו להילחם.
בעקבות זאת, הורשע בהתחמקות משירות צבאי ונידון לחמש שנות מאסר וקנס של עשרת אלפים דולר. בעקבות הרשעתו רישיון האגרוף שלו בוטל, ונשלל ממנו תואר אלוף העולם. עלי ניהל מאבק ממושך עם מערכת המשפט עד שבשנת 1971 זיכה אותו בית המשפט העליון של ארצות הברית פה אחד.
לכן, בסופו של דבר עלי לא ריצה את עונשו. כמחאה על מאבק הממסד האמריקאי נגדו, הכריז עלי כי זרק את מדליית הזהב בה זכה במשחקים האולימפיים לנהר. שנים לאחר מכן, הודה עלי כי למעשה סיפור השלכת המדליה אינו נכון, והוא המציא אותו על מנת להשכיח את העובדה כי המדלייה אבדה לו, משהו שהוא לא ציין מעולם בתקשורת.
ב-8 במרץ 1971 נפגש עלי במדיסון סקוור גרדן עם ג'ו פרייזר בקרב שנודע כ"קרב המאה", כיון ששני המתאגרפים היו בלתי מנוצחים בקריירה המקצוענית שלהם. הקרב עורר עניין ציבורי רב שחרג מקהל חובבי האגרוף. בקרב זה הנחיל פרייזר לעלי את הפסדו הראשון בקריירה המקצועית שלו. במרץ 1973 נלחם עלי נגד קן נורטון והפסיד, כשהוא סובל מלסת שבורה. בקרב חוזר ניצח עלי את נורטון ואחר כך גם את פרייזר (אשר הפסיד קודם לכן את האליפות לג'ורג' פורמן).
ב-30 באוקטובר 1974 ניצח עלי את ג'ורג' פורמן והשיב לעצמו את התואר לאחר שבע שנים. הקרב זכה לשם "המהומה בג'ונגל", בשל מיקומו בקינשסה, זאיר (היום קונגו). כשישים אלף צופים חזו בעלי מתיש את פורמן לאורך 8 סיבובים עד שהכניע אותו בנוק אאוט. בראיון שהעניק מיד לאחר הקרב הופיע כמעט ללא שריטה, שאל "האם זה היה קרב צמוד?", פנה ישירות למצלמה ואמר:
אמרתי לכם, לכל המבקרים שלי, אמרתי לכולכם שאני הגדול בכל הזמנים כשהבסתי את סוני ליסטון. אמרתי לכם היום שאני עדיין הגדול בכל הזמנים. לעולם אל תזלזלו בי או תניחו שאני עומד להפסיד. עד שאני בן 50 לעולם אל תראו בי אנדרדוג. לא תוכלו להגיד היום שהרגליים שלי גמורות. אפילו לא התחלתי לרקוד היום…
ובתשובה לשאלה כיצד ניצח את פורמן בקרב חזר על אחת האמירות המפורסמות ביותר שלו והוסיף:
האם לא אמרתי לכם שהיום ארחף כמו פרפר ואעקוץ כמו דבורה? הידיים שלו לא יכלו להשיג את מה שעיניו לא רואות. זה מה שקרה פה היום.
ב-1 באוקטובר 1975 ניצח עלי את פרייזר בפיליפינים בקרב שנודע כאחד הגדולים בתולדות האגרוף. מדובר בקרב הניצב בראש רשימות רבות של "קרבות האגרוף הגדולים בהיסטוריה". עלי הגן על התואר 10 פעמים עד שנת 1978, עד שב-15 בפברואר הפסיד אותו ללאון ספינקס בלאס וגאס, אך השיב אותו לעצמו בקרב חוזר שנערך שבעה חודשים מאוחר יותר וזכה בתואר בפעם השלישית. בשנת 1981 פרש סופית מאגרוף מקצועני.
במהלך הקריירה שלו נודע עלי כאדם המשמיע דעות פרובוקטיביות ולעתים אף שנויות במחלוקת, כמו גם בחרוזים שחיבר והשמיע לתקשורת. מלבד חידודי הלשון הידועים המתקשרים ליכולותיו כספורטאי, שהתווספו לסגנון "הריקוד" הקליל והמאוד לא אופייני למתאגרף במשקל שלו, עלי עשה שימוש בהצלחותיו בזירת האגרוף ובאישיותו כדי להעלות למודעות את אפליית השחורים בארצות הברית ובעולם, ואת חוסר השוויון בין בני האדם בכלל. בנוסף היה פעיל בקרב קהילות השחורים והרבה לסייע לנוער שחור במצוקה.
לאחר הפרישה בשנת 1984, אובחן כלוקה במחלת פרקינסון.
באולימפיאדת אטלנטה ב-1996 ריגש עלי מיליוני צופים בעולם כאשר התבקש להחזיק את הלפיד האולימפי, ובמאמץ רב הדליק את המשואה כשידו וכל גופו רועד ממחלת הפרקינסון. באותו מעמד גם קיבל מדליית זהב כתחליף לזו שאיבד. ב-2005 הוענקה לו מדליית החירות הנשיאותית. בטקס הפתיחה של אולימפיאדת לונדון (2012) ניתן לו הכבוד להשתתף כאחד מנושאי הדגל האולימפי.
עלי היה חבר בארגון אומת האסלאם עד שנת 1975, אז נפטר אלייז'ה מוחמד שהיה מייסד הארגון ומי שהעניק לעלי את שמו. עלי היה למוסלמי סוני עד שאימץ את כתבי האסלאם הסופי בשנת 2005. מוחמד עלי נישא 4 פעמים ונולדו לו שני בנים ו-7 בנות. הוא נפטר ב-3 ביוני 2016 בבית החולים בסקוטסדייל שבאריזונה בגיל 74, כתוצאה מהלם זיהומי.
בסופו של דבר, עלי ביסס את עצמו כאדם מהגדולים בהיסטוריה של המין האנושי, הרבה מעבר לספורט. אדם עם אגו, עם אופי חריף, אדם שאוהב לספק הצהרות גדולות לתקשורת וללגלג על יריביו, ובו זמנית להיות האדם שנלחם על זכויות השחורים והמקופחים בחברה מעבר לספורט, להיות האדם שלא מוכן להתגייס בגלל מוסריות. עלי הפך תופעה חברתית חסרת מעצורים. סמל? לא ממש. אגדה? בכלל לא.
הרבה מעבר.
תודה לך מוחמד עלי
ויום הולדת שמח
