האבסורד של קארסון

If you thought Easton Stick couldn’t rise anymore on my board—you thought wrong. pic.twitter.com/ijOylpT4O6

— Carter Donnick (@CDonnick3) December 8, 2018

הבחור הזה שמקפיץ כדור פוטבול בקלילות, כאילו היה כדורסל, הוא איסטון סטיק, הקווטרבק הפותח של צפון דקוטה סטייט בשלוש וחצי השנים האחרונות. בחמישי לינואר, רגע לפני פתיחת פלייאוף ה-NFL, הוא יוביל את הביזונים לגמר פלייאוף ה-FCS ("ליגת המשנה" של המכללות, אם תרצו), ובתקווה גם לאליפות.

צפון דקוטה היא סוג של אימפריה במונחי FCS. מאז 2011 זכתה הקבוצה בכל אליפות אפשרית, למעט בשנת 2016, אז הפסידה בחצי הגמר. כשחתם על מכתב ההתחייבות, סטיק ידע בדיוק לאן הוא נכנס, לטוב ולרע. הוא ידע שהוא מיועד להוביל את האימפריה הזו, ולהימצא במצב בו על המגרש יש לו רק מה להפסיד, אבל הרווח מבחינת ההתפתחות של כקווטרבק וכאדם עשוי להיות בלתי ניתן להשוואה לכל מקום אחר.

ואכן שני הדברים קרו. גם כשישב בצד ולא היה רשום בסגל בשנתו הראשונה (נפוץ מאוד במכללות), סטיק היה חלק פעיל ואינטגרלי מחדר הקווטרבקים של הקבוצה, ואף נסע איתה למשחקי חוץ כדי ללמוד מההתנהלות ומהידע של הקווטרבקים הותיקים. הוא למד הרבה בשנתו הראשונה, ובאמצע עונת 2015, השנייה שלו במכללה והראשונה כשחקן פעיל, הוא נקרא לדגל. קארסון וונץ אמנם הצליח לסיים את המשחק נגד דרום דקוטה, אך אחריו התגלה אצלו שבר בפרק כף היד, והוא נאלץ לעבור ניתוח שהשבית אותו כמעט עד סוף העונה. העזרה וההדרכה של וונץ היו בדיוק מה שהיה צריך סטיק כדי שהקבוצה לא תפסיד פעימה, והוא הוביל את הביזונים לשמונה ניצחונות בשמונה משחקים, ולגמר פלייאוף נוסף – אז וונץ כבר הספיק לחזור וגם לתת משחק פרידה מצויין, שהסתיים באליפות נוספת.

היום, סטיק כבר הספיק להשוות את שיא הניצחונות של ברוק ג'נסן, קודמו של וונץ בצפון דקוטה, עם 48 ניצחונות קריירה ב-FCS. אם ינצח גם בגמר נגד מזרח וושינגטון, לא יהיה קווטרבק שהקבוצה שלו ניצחה יותר משחקים בכל היסטוריית ה-FCS. התחושה במתקן האימונים בפארגו, צפון דקוטה, היא שבכל פעם שאיסטון סטיק עולה למגרש, חלק מקארסון וונץ עולה איתו.

"לדעתי, הדבר הכי גדול שהוא למד ממנו הוא איך לצפות בקלטות, איך לנתח הגנות, איך להבין מה הן מחפשות", אמר רנדי הדברג, האחראי על הקווטרבקים. מוונץ, למד איסטון סטיק שלהיות קווטרבק זה יותר מלדעת את ספר המהלכים ולקבל את הסנאפ מהסנטר. הוא למד לחשוב כמו קווטרבק על המגרש, ואולי גם קיבל דוגמה מוונץ, איך לחשוב ולהיות מנהיג גם מחוץ למגרש. גם כשוונץ לא יכול להיות שם על המגרש, בין אם בגלל שהוא פצוע, או בגלל שהוא משחק עכשיו בפילדלפיה, התחושה היא שהוא שם. ועד היום, וונץ וסטיק נמצאים בקשר רציף. הפרטים המדוייקים של יחסי המנטור-תלמיד, נשארים ביניהם. סטיק רק מעיד שהוא למד מוונץ "המון, ואני עדיין ממשיך". שעות על שעות של צפייה בפילם וחיפוש הפרטים הקטנים, הוא לבטח מאפיין משותף של השניים. זה ממש לא מובן מאליו בגיל הזה ובשלב הזה בקריירת הפוטבול של איש צעיר ששואף להיות שחקן. איסטון סטיק כנראה לא ייבחר גבוה בדראפט 2019 כמו וונץ – אבל מי יודע, אולי גם הוא יבקיע טאצ'דאונים בחדר הק"בים של הקבוצה שלו, יום לפני המשחק.

.@cj_wentz is DEALING! Another TD to Zach Ertz and the @Eagles have the lead! #PHIvsCAR pic.twitter.com/2xIkYEP8EJ

— Chat Sports (@ChatSports) October 13, 2017

את הטאצ'דאון הזה, וונץ "הבקיע יום קודם, בפילם רום". כך כתב באתר The Players' Tribune הטייט אנד שתפס אותו, זאק ארץ. "זה היה יום חופש. היה לנו שבוע קצר, משחק חוץ. היינו עייפים. פתאום אני מקבל טלפון מקארסון. 'בוא רגע לחדר הק"בים, אני רוצה להראות לך משהו'". וונץ נראה כאילו ישב שם כבר זמן רב. הוא אמר לארץ "רואה את זה? כשהם בכיסוי הזה ואנחנו במערך הזה, אני הולך לשים אותך בקורנר-פוסט וזה יהיה טאצ'דאון".

כבר באוקטובר של השנה השנייה שלו בליגה, קארסון וונץ מצא פתחים בהגנות NFL בעזרת פרטים קטנים, שדורשים תשומת לב, מסירות ומוסר עבודה שאין להרבה שחקנים אחרים, בטח בגיל שלו. נוסיף לכל זה את הכישורים הפיזיים של וונץ, שמסוגל לבצע את כל מה שהוא רואה בפילם על המגרש, ונקבל את ה-MVP שראינו בשנת 2017. את האיש שפירק הגנה אחרי הגנה בעונת האליפות היחידה של האיגלס, ועל ידי – או או תוך כדי כך – סחף איתו את כל הקבוצה לשינוי מקצה לקצה, מקצועי, תרבותי ותפיסתי, על המגרש ומחוצה לו.

"אני לא יכול להגיד עליו מספיק, כי הוא השפיע עליי רבות גם מחוץ למגרש לפחות כמו עליו", כתב ארץ. "הוא מגיע בשש בבוקר, צולע עם מקל ההליכה שלו, רק כדי לשבת עם ניק פולס ועם הצוות ולעזור כמה שהוא רק יכול".

"זאת הסיבה שהוא עדיין חלק עצום מהמסע הזה. אפילו שהוא על הקווים".

מזהים פה תבנית?

בעונת הרוקי של זאק ארץ, 2013, ניק פולס היה הק"ב הפותח של צ'יפ קלי באיגלס (אחרי הפציעה של ויק), והוא סיים אותה עם שתי חטיפות בלבד ו-27 ט"ד. שבעה מהם במשחק אחד, שאף אחד לא מתכוון לשכוח לפולס. בין 2013 לסוף ינואר 2018, משחק אליפות ה-NFC מול מינסוטה, ניק פולס שיחק בדיוק אפס משחקי פוטבול טובים. בין אותו סופרבול בלתי נשכח לבין המשחק בשבוע האחרון מול יוסטון, ניק פולס שיחק בדיוק אפס משחקי פוטבול טובים. אז איך זה שמבין שני הקווטרבקים המובילים של פילי, דווקא וונץ הוא הלהיט החד פעמי?

אז נכון – על המגרש, וונץ היה חלש יותר העונה מאשר בקודמת. אך חשוב מאוד לזכור שגם שאר הקבוצה, בכל שלבי המשחק ואף בסיידליין, הייתה חלשה משמעותית, ו-וונץ היה הטוב בקבוצה, והיה זה שהשאיר את הסירה צפה. פילי של 2018 הייתה עוד דוגמה חיה לאמת שבקלישאת "סופרבול הנגואבר". הקבוצה אמנם התאחדה סביב פולס, כפי שעשתה בשנה שעברה. אבל אותה קבוצה הייתה מאוחדת סביב וונץ בדיוק באותה צורה, כזו שפשוט עשתה את המעבר ממספר 11 למספר 9, שכלל לא הייתה נוצרת ללא וונץ.

ונכון, זו עונה שלישית מתוך ארבע האחרונות (כולל במכללות) שהוא לא משלים בגלל פציעה. נכון, זה משהו שיש לשים עליו עין. אבל בשלב הזה, זה כל מה שזה. כי האמת היא, שפשוט מוקדם מדי לשים אותו באותה קטגוריה של שחקנים שמעולם לא ידעו להגן על עצמם, ומעולם לא היו בנויים לעמוד בחבטות קשות (כמו אלה שוונץ קם מהן על בסיס שבועי).

ונכון, יש לוונץ עוד הרבה לאן להתקדם. בכל זאת, מדובר בשחקן שסיים עונה שלישית בליגה. רק בואו נזכור מה הוא עשה באותה שלושת העונות, איזו שליטה הוא הפגין במערכת ההתקפית שלו, ובניואנסים הקטנים ביותר של המשחק. וונץ עשה דברים יוצאים מהכלל לגילו כבר בשלוש שנות הקריירה הקצרות שלו. הוא לא סתם עוד קווטרבק, הוא לא סתם עוד שחקן צעיר שהצליח בעונה אחת ואז "קבוצות למדו אותו". הערך שלו כשחקן, רק כשחקן, ואפילו בשלב הזה. הוא יותר מכל מה שהיה לפילי הרבה מאוד שנים. אולי אפילו אי פעם.

ביום ראשון יפגשו האיגלס את וושינגטון במשחק שיכול להיות משחק העלייה של פילי לפלייאוף. קארסון וונץ יחגוג את יום הולדתו ה-26 על הסיידליין. אבל אם מה שעשה עד עכשיו יכול ללמד אותנו משהו, זה כנראה דבר אחד: פיזית הוא יהיה על הסיידליין, חלק ממנו יהיה ממש שם על המגרש. רק תשאלו את איסטון סטיק.

ואחרי יום ראשון? בין אם יהיו בפלייאוף או לא, אין אבסורד גדול מלהאמין שהאיש שפתר כל כך הרבה בעיות בארגון כושל כמו האיגלס, לא צריך להיות הפתרון שלה לטווח ארוך.