"מה אפשר לאחל לאדם שיש לו הכל?" זו השאלה המתבקשת כשחושבים על קריירת האימון של פיני גרשון. האיש, הדובדבן והאגדה, שנחשב לאחד המאמנים הגדולים של הכדורסל הישראלי והאירופאי בכל הזמנים, חגג השבוע יום הולדת 67. יש מחלוקות רבות לגבי דירוג השחקנים הישראלים הטובים בכל הזמנים, אך אין מקום לוויכוח לגבי זהות המאמן ועל חכמת הכדורסל של גרשון, שלא נראתה כמותה במדינת ישראל והתבטאה בשלוש אליפויות אירופה, שמונה אליפויות ישראל ושמונה גביעים, יחד עם תואר מאמן השנה באירופה.
גרשון, שגדל ללא אבא ובעוני רב מגיל שנה, החל את דרכו ככדורסלן בקבוצת הבת של מכבי תל אביב, מכבי דרום תל אביב ובנבחרת הקדטים של ישראל, אך לאחר קריירה קצרה של ארבע שנים בלבד בקבוצת הבוגרים, נאלץ לפרוש מכדורסל בשנת 1974 בעקבות פציעה. פיני לא המתין ועבר ישירות לקריירת האימון, כאשר עבר בין שמונה קבוצות שונות בליגה הישראלית במשך 19 שנה, כשבחלקן יותר מקדנציה אחת, עד שהגיעה אותה עונה, עונת 92/93.
באותה עונה הגיע גרשון להפועל גליל עליון ועשה את הבלתי ייאמן, הוציא את תואר האליפות ממכבי תל אביב לראשונה משנת 1969. גליל, בראשותו של המאמן הדגול והשחקן הצעיר, דורון שפר, הדיחה את האימפריה הצהובה בחצי הגמר ולקחה את האליפות בגמר מול הפועל תל אביב, בעונה שכונתה "עונת הדובדנים", כינוי שניתן לה בעקבות דבריו של פיני לאחר שהחזיר את מכבי הביתה בידיים ריקות בחצי הגמר ש"גליל אמנם ליקקה את הקצפת אבל עכשיו עליה להשיג את הדובדבן, האליפות".
לאחר האליפות נדד גרשון לראשל"צ, חזר לגליל, ומשם עבר להפועל ירושלים, כאשר גם שם הוא משאיר חותם גדול ועושה היסטוריה בשנת 1996, עם זכייה ראשונה בגביע המדינה עבור מועדון מהבירה. בחגיגות מוסיף גרשון ללקסיקון עוד משפט שנצרב בזיכרונו של כל אוהד כדורסל: "אמא, הבאתי גביע".
במשך 24 שנות אימון, פיני גרשון התבטא פעמים רבות נגד מכבי תל אביב ושליטתה המוחלטת בליגה, מה שהפך אותו לאויב מושבע של הצהובים, כשהוא מאמן במשך השנים את היריבות הגדולות של ביותר של המכבים.
בסוף שנת 1998 קהילת הכדורסל הישראלי הופתעה, כאשר מכבי תל אביב הודיעה על מינוי של גרשון למאמן הקבוצה. מכבי דשדשה מספר שנים מחוץ לצמרת הזירה האירופאית, מה שהוביל לפנייה לגרשון, עם רצון לעשות שינוי ולהחזיר את האימפריה הצהובה למקום הראוי לה. כבר באותה עונה גרשון הוליך את מכבי לזכייה באליפות ובגביע, וחשוב מכך, העפיל איתה לשלב ההצלבה של הליגה האירופית שם נעצר רק על ידי קינדר בולוניה.
עונה לאחר מכן, גרשון קיבל את הקרדיט המלא בבניית הקבוצה, הביא את השחקנים האלמוניים מקדונלד והאפמן והפך אותם לאריות אירופה, כאשר יחד עם הישראלים שפר, שלף, שארפ והנפלד הצליח להגיע עם מכבי עד לגמר הליגה האירופית והפסיד רק לפנאתינייקוס, בכיכובו של הכוכב הצהוב לשעבר, עודד קטש.
בשנה שאחריה, עונת 2000/1, פיני מנחית בארץ אמריקאי בשם אנתוני פארקר, לימים אחד הזרים הגדולים שהיו כאן. מכבי תל אביב משחקת באותה שנה במפעל ה"סופרוליג", טורניר מתחרה לליגה האירופית, מעפילה לפיינל- פור פעם נוספת וזוכה בגביע אירופה בפעם השלישית בתולדותיה, מה שמוביל את פיני גרשון לעוד הישג היסטורי ומעמיד אותו כמאמן השלישי שזוכה עם מכבי בגביע אירופה, יחד עם רלף קליין ודאמיקו. בהמשך אותה שנה גרשון עורר סערה גדולה כאשר במהלך הרצאה סגורה, בפני פורום ניהולי בכיר, נשא את "נאום המוקה" המפורסם כשאמר: "גם בין השחורים יש צבעים. יש שחור כהה ויש מוקה. המוקה הם יותר חכמים. בדרך כלל השחורים הכהים הם מהרחוב, אלה שטיפה יותר מעורבים, כמו אנדרו קנדי למשל, אתה רואה את המעמד שלו, האישיות שלו. השחורים האחרים הם באמת טמבלים". הדברים עוררו הדים בכל הארץ, כאשר גרשון הגיב לאחר פרסומם כי הדברים נאמרו בבדיחות הדעת. לאחר פרשה זו סיים גרשון את תפקידו בקבוצתו, אך רק להפסקה קצרה.
כעבור שנתיים חוזר פיני גרשון למכבי תל אביב. אחרי תקופה קצרה ללא גמר אירופי ועם ההחלטה לקיים את הפיינל- פור באותה עונה בתל אביב, הצהובים יודעים שרק איש אחד יוכל להצעיד אותה אל היעד הברור, הנפת גביע היורוליג מול הקהל הביתי. פיני מוביל את מכבי, עם השלישייה האימתנית שאראס, פארקר ובאסטון, כשבדרך מתחולל "נס ז'לגיריס", לזכייה ראשונה בטורניר היורוליג במשחק חד צדדי שנגמר בתוצאה 118:74 על סקיפר בולוניה, הפרש שיא של כל הזמנים. גביע אירופה שני לגרשון.
גם ב-2005 זוכה מכבי תל אביב, בניצוחו של גרשון הגדול, ביורוליג, לאחר ניצחון בגמר במוסקבה על טאו ויטוריה. באותה עונה מכבי הוכתרה כאחת הקבוצות הגדולות באירופה בכל הזמנים, עם סגל שחקנים מהטובים ביותר בהיסטוריה של האימפריה הצהובה. עם אותה זכייה הופך פיני גרשון למאמן הישראלי היחיד שזכה בשלוש אליפויות אירופה ונבחר למאמן השנה ביבשת, כאשר במקביל הוא ממשיך לקחת אליפויות וגביעים בארץ.
בשנת 2006 גרשון מסמן הופעה נוספת בפיינל פור ומפסיד בגמר לצסק"א מוסקבה, כאשר בסיום העונה הוא עוזב את מכבי תל אביב בעקבות ריב מתוקשר עם אחד הבעלים, רענן כץ, וחותם בקבוצת הפאר היוונית, אולימפיאקוס, שם אימן במשך שנתיים. באותו זמן ממונה גרשון גם למאמנה של נבחרת בולגריה, אותה הוא מוביל להעפלה היסטורית לאליפות אירופה.
גרשון עוד הספיק לחזור למכבי תל אביב לקדנציה שלישית ולקחת עוד אליפות וגביע, היה חלק מהצוות המקצועי בחולון ותיפקד כשנה כעוזר המאמן של גיא גודס במכבי תל אביב. בינואר 2015 מונה ליועץ ומפתח כדורסל הגברים באיגוד, יחד עם תפקיד המנהל המקצועי של כל נבחרות ישראל בכדורסל גברים, שם הוא נמצא עד היום במטרה להוביל את הנבחרת שלנו לטורניר הגדול מכולם, המונדובאסקט.
גרשון, האיש שהביא להתפתחותם של השחקנים הגדולים באירופה ובישראל ואחד ממוחות הכדורסל המבריקים שהיו ביבשת, הוא המאמן בעל החותם הגדול ביותר שהיה כאן בישראל מאז ומעולם, ולא משנה באיזה צבע נסתכל עליו- מוקה, שחור או לבן, בארון המדליות בביתו בולט רק צבע אחד- זהב!
כתיבה יפה וכתבה מעניינת. ישר כח לך מתן טבת