אין לבשאקשהיר איסטנבול הופעות מוצלחות באירופה, תארים או אפילו יחסי איבה עם אחת היריבות העירוניות שלה. מה שכן יש לה זה שיטה הגנתית מוכחת, סגל מאמנים מקומי חזק ומנוסה ובעיקר שורה של שחקנים זרים מפורסמים שרוצים לסיים את הקריירה עם תואר באחת הליגות הבכירות. תכירו את בשאקשהיר- קבוצת הכדורגל החדשה של איסטנבול שקוראת תיגר על העיר כולה ואפילו מוליכה כרגע את טבלת הליגה הטורקית.
בספורט הטורקי ישנו "חוק בלתי כתוב"- מועדוני ספורט יש בכל עיר ועיר בטורקיה, אך התארים נשארים באיסטנבול. בענף האהוד ביותר בטורקיה, הכדורגל שלושת הצלעות הוותיקות של העיר- בשיקטאש, פנרבחצ'ה וגלאטסראיי שולטות בליגה ביד רמה ולמעשה שלושתן הניפו 90% מסך צלחות האליפות בטורקיה לאורך ההיסטוריה כולה. רק 7 צלחות בלבד יצאו מחוץ לעיר, 6 מתוכן לטרבזונספור ואחת לבורסאספור. בענף הכתום, בו מצטיינת קבוצה נוספת מהעיר, אנאדולו אפס שהיא שיאנית הזכיות בליגה הטורקית, הגיוון קצת רחב יותר אך רובן של קבוצות הכדורסל המיתולוגיות ששכנו מחוץ לאיסטנבול אינן קיימות יותר. לפני 28 שנים בלבד קם כוח חדש בכדורגל הטורקי בכלל ובאיסטנבול בפרט- בשאקשהיר איסטנבול. אוהדי הכדורגל בעיר וכן תקשורת הספורט לא ספרו את המועדון הצנוע שהוקם ע"י העירייה. בשקט מופתי תחת ניהולו המקצועי של גוקסל גומוסטאג שדאג לבנות מחלקת נוער ומתקני אימון בקנה מדינה אירופאיים, בשאקשהיר מצאה לפני עשור את דרכה אל הליגה הראשונה תחת מי שמאמן את הקבוצה כיום, עבדאללה אבצ'י שחזר לקדנציה שנייה בקבוצה אחרי שפרש מאימון נבחרת טורקיה.
בשאקשהיר היא אינה קבוצה טורקית טיפוסית, המערכת שלה יציבה ושלווה מאד, ממוצע הצופים שלה דומה לממוצע הצופים של קבוצת תחתית בליגת העל, יש לה קשר חזק מאד עם הנשיא ארדואן, אוהד הקבוצה ומי שמימן את בניית האצטדיון, אדם שרוב ארגוני האולטראס בטורקיה סולדים ממנו בלשון המעטה. גם על המגרש בשאקשהיר משחקת משחק מסודר והגנתי מאד ועיקר הרכש שלה מסתמך על סקאוטינג, אפריקאי לרוב. בשנותיה הראשונות בליגה, כשהיא מעלה את מספר נציגות העיר ל-5, בשאקשהיר הייתה קבוצה צנועה יחסית שמסיימת כל עונה באזור אמצע הטבלה, לרוב בין המקומות 6 ל-12. בעונה החולפת התחילה בשאקשהיר לקבל את ההכרה המגיעה לה- בקיץ הקודם עלה המועדון הכתום לכותרות בזכות חתימתו של אחד השחקנים הטורקים המפורסמים ביותר בעולם, ארדה טוראן כשחקן מושאל מברצלונה. במהלך העונה עצמה מעבר לכך שטוראן עצמו הורחק ל-16 משחקים בשל אירוע ביזארי בו דחף קוון, בשאקשהיר לקחה חלק פעיל במחזורי סיום העונה המטורפים שהיו בטורקיה אשתקד כשבסופם ההפרש בין גלאטסראיי האלופה לבשיקטאש הטורקית עמד 4 נקודות בלבד. בשאקשהיר פספסה את האליפות בסופו של דבר, סיימה במקום השלישי והמכובד וגרמה ל2,500 האוהדים שלה מועקה נוספת כאשר הפסידה גם את הגביע והודחה בשלב הפלייאוף של הליגה האירופית.
אבצ'י שמכיר את בשאקשהיר יותר טוב מכל אחד אחר, מתחבר מאד למערכים הגנתיים בניגוד לרוב המאמנים בטורקיה. שון דייץ' מאמנה של ברנלי האנגלית שמנעה מבשאקשהיר את הופעת הבכורה שלה במפעלים האירופיים, שיבח את אבצ'י על המסה שקבוצתו מפעילה במרכז המגרש וכן בחלק ההגנתי, מסה זו הצליחה לדחות את התקפותיה של ברנלי שכבשה את השער היחיד בהתמודדות רק בתוספת הזמן של משחק הגומלין. גם יתר יריבותיה של בשאקשהיר יורקות דם כדי לנסות להגיע אל שערה ועד לכתיבת שורות אלו רק ארבעה כדורים בלבד הצליחו לחדור אל השער הכתום, מה שמעמיד את מאזן שערי החובה של בשאקשהיר על כמעט שער אחד בשלושה משחקים.
מלבד ארדה טוראן, בשאקשהיר החתימה בשנים האחרונות מספר שחקנים ששיחקו בעבר בקדמת הבמה האירופית המוכרים לכולנו, במחירים שווים לכל נפש- הבולט מכולם הוא עמנואל אדבאיור החלוץ הפרובלמטי ששיחק בעבר בארסנל, טוטנהאם, מנצ'סטר סיטי וריאל מדריד. אדבאיור, שחווה בעברו שנים קשות מאד ואף חשף כי שקל להתאבד, משתקם בימים אלו בתור חלוץ רחבה בטורקיה. הענק הטוגולזי, אולי השחקן הגדול בהיסטוריית הכדורגל הדלה של מולדתו, נחשב לאחד השחקנים האפריקאים המבוזבזים ביותר בשנות האלפיים, אך כיום הוא מסייע לקבוצתו בעזרת כיבוש שערים קריטיים ומנסה לשים את העבר מאחוריו. שחקן נוסף ששיחק גם הוא במנצ'סטר סיטי וארסנל כמו אדבאיור הוא המגן הצרפתי הוותיק גאל קלישי בן ה-33 שבשיאו היה מגנה השמאלי הקבוע של ה"טריקולור" והוא נחשב לשחקן המוביל בקו ההגנה של הקבוצה. השחקן שדומה לאדבאיור דווקא מההיבט של היותו שחקן מפוספס הוא הווינגר אלג'רו אלייה שהיה אמור לרשת את דור שחקני ההתקפה ההולנדים של שנות האלפיים ואף הגיע בשלב מסוים ליובנטוס, אך בגיל 31 מצא גם הוא את מקומו בבשאקשהיר. השחקן בעל הכושר הטוב ביותר בקבוצה כיום הוא דווקא אדין ויסקה הקשר ההתקפי של נבחרת בוסניה שנחשב לשחקן אלמוני יחסית . ויסקה היה מעורב ברובם המוחלט של שערי הקבוצה ואף כבש 4 שערים ובישל שלושה. ויסקה הוא הדוגמא המושלמת לפרי זרועותיה הארוכות של מערכת הסקאוטינג בבשאקשהיר והוא פותח כיום את עונתו השמינית בקבוצה לאחר שהגיע אליה ממולדתו בגיל 20. מתוך 11 שחקני ההרכב הקבוע איתו פותח אבצ'י, משחקים גם שלושה שחקני בית- השוער מרט גונוק ששומר בימים אלו על רשת נקייה במשך 430 דקות רצופות וצמד הקשרים האחוריים אירפאן קחבצ'י ומהמוט טקדמיר שהדינמיקה ביניהם גרמה לגרזן והקפטן של נאפולי ונבחרת שוויץ בעבר, גוקהאן אינלר הוותיק, לשבת בעיקר על הספסל.
הצניעות של המועדון וחוסר הציפיות והעניין התקשורתי, הן כבר לא מנת חלקה של בשאקשהיר. האוהדים רוצים תארים, הם רוצים הצלחה והם לא מתביישים להצהיר כי הם מתכוונים לרשת את מקומה של גלאטסראיי בליגת האלופות. הלחץ בבשאקשהיר הפך כבר לכבד מאד, מצד אחד אותו הלחץ יכול לדחוף את הקבוצה להצלחה סנסציונית ולהביא עוד תואר לעיר, אך הפעם עם טוויסט קטן בעלילה. מצד שני הוא עלול למוטט את הקבוצה ולגרום לה למעוד במרוץ האליפות. מה שבטוח זה שבבשאקשהיר בנו את אחת הקבוצות המרעננות שהוקמו בשנים האחרונות, קבוצה שיכולה לשנות לטובה את הלך הרוח האלים בכדורגל הטורקי. אך בשאקשהיר מצידה, לא מתכוונת להיות "משב רוח מרענן" בטורקיה אלא להתחיל בה עידן חדש של כדורגל חדשני, חיובי ובעיקר הרבה פחות אלים.
