ותיקי צרפת בטח זוכרים את נאנט הגדולה ששלטה בצרפת במשך שני עשורים והשביחה את הכישרונות הגדולים ביותר שזכו במונדיאל 1998. אחרי 18 שנים ללא תואר וכשהיא מצויה בסכנת ירידה עם סגל בינוני, הגיע החלוץ הגדול ביותר בתולדותיה להציל את המצב.
בנאנט ידעו ימים יפים יותר בזה אין ספק. מי היה מאמין שבקבוצה שמוכרת לאוהדי הכדורגל בישראל בעיקר בגלל איתי שכטר ששיחק במדיה עונה בודדת וכבש שלושה שערים, שיחקו פעם מקסים בוסיס, דידייה דשאן, קלוד מקללה, מרסל דסאי ואפילו דמיטרי פאייט. קשה להאמין שלאחת הקבוצות האפורות עם הגנה מהגרועות בצרפת, יש שמונה אליפויות שזה אליפות אחת יותר מפ.ס.ז' וליון ושרק לפני 22 שנים הופיעה נאנט בחצי גמר ליגת האלופות והודחה מול אלופת אירופה של אותה שנה, יובנטוס.
האמת, שיש אדם אחד שמאמין והוא וואהיד חלילדוזיץ'. החלוץ הבוסני המוערץ רוצה להשכיח פרשיות כאלו ואחרות מהתקופה האחרונה כמו הבעיטה המפורסמת והביזארית של השופט טוני שאפרון בדייגו קרלוס, לאחר שהשני נתקל בשופט או מעצרו של החלוץ קאליפה קוליבאלי בגין תקיפת אישה, פרשיות אלו היו עיקר הבאזז שסבב סביב נאנט בחודשים האחרונים. חלילדוזיץ' בא לעשות ניקוי אורוות ב-"לה בוז'ואר- לואי פונטו", לשחק כדורגל אקטיבי ומסודר ולפני הכל להשאיר את הקבוצה בליגה.
המקרה של וואהיד חלילדוזיץ' שונה מאד מרוב הסיפורים על שחקני עבר כמו גאטוסו, זידאן או הנרי שממלאים את משרת המאמן בקבוצה בה כיכבו כשחקנים. אמנם חלילדוזיץ' הבוסני זכור בתור הזר הטוב בהיסטוריה של נאנט לאחר שכבש 93 שערים ב-163 משחקים בין השנים 1981 ל-1986 וזכה עמה באליפות אחת, אך לפני הכל המדובר באחד המאמנים הפעילים עם הרזומה המרשים בעולם.
לאחר שתלה את הנעליים בשנת 1987 אחרי עונה אחת בפ.ס.ז', החל בשנת 1990 את קריירת האימון המפוארת שלו. חלילדוזיץ' חזר למקורות ואימן את וולז הבוסנית, הקבוצה בה גדל ולאחר ששב לצרפת ואימן את רן, העפיל עם ליל לליג 1, הספיק גם לסמן וי על קבוצה נוספת בה שיחק- פ.ס.ז'. בנוסף לכך חלילדוזיץ' נדד גם מחוץ לאירופה, הוא זכה עם ראג'ה קזבלנקה באליפות אפריקה, אימן במשך שנה בודדת את איתיחאד הסעודית ואז ב2008 הסב לאימון לאומי. חוף השנהב הייתה הראשונה למנות את חלילדוזיץ', אך פיטרה אותו לפני המונדיאל. מיד לאחר מכן, אחרי עונה כמאמן דינאמו זאגרב בה הניף אליפות נוספת, הגיע הרגע הגדול של חלילדוזיץ'- הבוסני קיבל פנייה מאלג'יריה שמצב הנבחרת הלאומית שלה היה בכי רע. האלג'ירים לא הצליחו להעפיל לאליפות אפריקה 2012 וחששו שייכשלו גם מלהעפיל למונדיאל בברזיל. חלילדוזיץ' גרם לאלג'יריה להראות כנבחרת אירופאית בכל פרמטר, שיחק משחק צפוף ומאורגן והרבה לשחק באגפים. חלילדוזיץ' רשם עם אלג'יריה הישג מרשים מאד כשמדובר בנבחרת בקנה מידה של נבחרת אפריקאית כיום- שמינית הגמר. ביפן התרשמו מאד מהישגיו של חלילדוזיץ' והחתימו אותו כשסיים את דרכו באלג'יריה, אמנם בגלל התבוסה 4-1 מול דרום קוריאה יריבתה המרה אשתקד והלחץ להחתים מאמן מקומי, חלילדוזיץ' פוטר שוב רגע לפני המונדיאל. נראה שחלילדוזיץ' סיים עם נבחרות לאומיות לעת עתה, הוא סירב לאמן את נבחרת מצרים השנה ופנה ליעד המרגש ביותר שיכל לבחור- נאנט, הקבוצה השלישית במספר בה ישמש כשחקן וכמאמן.
נאנט לא העמידה העונה סגל שיספיק לה להתברג בחלק העליון של הטבלה ויאפשר לה לפנטז על כרטיס לאירופה, אך יחד עם זאת היא לא דמיינה לפתוח את העונה עם ניצחון אחד בתשעת המחזורים הראשונים, תוך כדי שהיא מוציאה המון כדורים מהרשת דווקא כאשר רוב השחקנים הבולטים שלה כמו טאטרושאנו שוער נבחרת רומניה שהגיע מהליגה האיטלקית, פאביו פרי עמלה של מחלקת הנוער של מנצ'סטר יונייטד והבלם הענק של נבחרת ארה"ב מתיו מיזגה שגדל בצ'לסי, כולם משחקים בחלק האחורי. הנשיא ולמר קיטה החליט למנות מאמן חדש במקום מיגל קרדוסו כבר אחרי עשרה מחזורים, צעד אמיץ שלא היו לוקחים מנהלי קבוצות רבים באירופה, בטח שלא בחמשת הליגות הבכירות. לדעתי, ההחלטה של קיטה הגיעה בדיוק בזמן- רגע לפני שהליגה בורחת ונאנט מסתבכת בתחתית. אולי זה אפקט המאמן החדש או שבאמת חלילדוזיץ' הוא האיש הנכון לנאנט כרגע שיכול להוציא את המירב מהסגל הכישרוני, את זה רק הזמן יוכל להגיד, מה שבטוח זה שנאנט נראתה טוב מאד במשחקה הראשון תחת הבוסני והביסה 4-0 את טולוז, מי שעתידה להיות חברתה של נאנט לתחתית.
דווקא בשנים בהן הכדורגל בצרפת סובב סביב קבוצה אחת וכשהליגה הצרפתית אפורה ומשעממת מתמיד, מגיע סיפור כדורגל כל כך יפה מקבוצה קטנה כמו נאנט. זו לא עוד אגדת לסטר, אתם לא עומדים לצפות בנאנט כובשת את הליגה, רושמת ניצחון הרואי על פ.ס.ז' בסיבוב הקרוב ומגיעה אל המקום השלישי בטבלה, אלא עוד סיפור קטן ונפלא שהופך את הענף הזה למשהו שכל כך כיף לאהוב.
