המלך מידאס הוא דמות מהמיתולוגיה היוונית, המיתוס אומר כי יום אחד חברו סילוניס היה שיכור ביותר ונרדם בחצר הארמון של מידאס. עובדי הארמון מצאו את סילוניס רדום בין הפרחים בגן והביאהו למלך. מידאס התנהג כמופת לחברו, אירח אותו לעשרה ימים באדיבות רבה. כאות תודה על האירוח החם, סילוניס הוביל את מידאס לדיוניסוס, אל היין, שיגשים לו משאלה אחת כרצונו. מידאס ביקש שיוכל להפוך כל דבר לזהב, בתחילה מידאס היה מרוצה מהמשאלה, אולם לאחר מכן היא החלה לכלות לו את החיים. עוד בן תמותה קיבל את מגע הזהב, למזלו המגע תמיד הוביל לטובות. שמו של האדם הזה: מקסוול. כשמחפשים את שמו של מקסוול בויקיפדיה, התוצאה הראשונה היא ג'יימס מקסוול, פיזיקאי סקוטי עם זקן הרצל ותמונה בשחור לבן. כנראה שלויקיפדיה לא מספיק שמקסוול זכה ביותר תארים מהגיל שלו (לפחות לשלושה ימים הקרובים).
מקסוול שרר קבלינו אנדראה נולד ב-27 לאוגוסט 1981 בברזיל. בשל הקרבה שלו לים, מקסוול לא גדל במטרה להיות כדורגלן, אלא דווקא שחיין מקצועי. בסוף הוא וויתר על החלום להיות כוכב בים, אולם זה לא אומר שהוא הפסיק לעשות גלים בתחום הספורט. הוא החל לשחק באקדמיית הנוער של קרוזיירו ונחטף על ידי אייאקס עוד לפני שהספיק לעלות לקבוצה הבוגרת, ביוני 2001 המגן השמאלי המוכשר חתם על חוזה של 5 שנים בקבוצה מאמסטרדם. כשישה חודשים לאחר חתימת החוזה, מת אחיו של מקסוול בגיל צעיר מאוד. מקסוול הצליח להתגבר על הטרגדיה הנוראית הזו ועזר לקבוצתו לזכות בדאבל של הגביע ואליפות הליגה. עונתו הטובה ביותר במועדון הייתה ב-2003/2004 כאשר נבחר לשחקן השנה בכדורגל ההולנדי, שחקן ההגנה הראשון שעשה זאת מאז יאפ סתאם ב-1997. בעונה הזו אייאקס זכו באליפות בפעם השנייה ברציפות. שנתיים בערך לאחר העונה המופלאה הזו, מקסוול נפצע קשה בקרסולו ומעולם לא לבש יותר את המדים האדומים-לבנים.
ב-2006 הוא היה שחקן חופשי והחליט לחתום באינטר, שהשאילה אותו לאמפולי לחצי שנה לפני שהחזירה אותו לסגלה. כבר בעונתו הוא הפגין יכולת מרשימה, בעיקר באיזון בין הגנה להתקפה. האינטרנציונאל זכו באליפות איטליה, כאשר שערו של מקסוול נגד פארמה נבחר לשער העונה של המועדון. בעונה העוקבת, כריסטיאן קייבו הרומני הצטרף לשורות של הכחולים-שחורים, בשל העובדה שהוא היה מגן שמאלי קלאסי יותר ממקסוול בחובותיו ההגנתיות, מקסוול הועבר לעמדת הקשר השמאלי. הוא פרח בעמדה הזו, השחרור ההתקפי שקיבל עשה לו רק טוב וההגנה שלו מהעמדה הזו הפכה את הצד השמאלי לבלתי עביר. בסיום העונה הזו והבאה, אינטר סיימה כאלופת איטליה, הפעם לפני האחרונה מאז שמילאן ויובה השתלטו על האליפות.
ביולי 2009, מגע הזהב שלו עבר לקטלוניה, שם הצטרף לבארסה של פפ גווארדיולה. הוא זכה בשני תארים מהר מאוד: הסופרקאפ הספרדי והאירופי, כאשר הוא משלים 90 דקות בשניהם. מקסוול בעיקר שימש כמחליף לאריק אבידל, אך שהוא נפצע, מה שהיה שכיח, מקסוול מילא יפה מאוד את החלל. הוא כמובן זכה עימם באליפות ספרד וגם העפיל לחצי גמר ליגת האלופות אך נפל לקבוצתו לשעבר, הלוא היא אינטר של מוריניו, בתוצאה 3:1.
לאחר עוד כמה שנים סולידיות, הוא עבר לכסף הגדול בפריז סן ז'רמן, מקום שגם בו לא התקשה יותר מדי בזכייה בתארים. מקסוול היה כבר ווטרן, הוא שומש בעיקר כשחקן רוטציה וכאישיות מחממת לב בחדר ההלבשה. ב-2017 הוא תלה את הנעליים שלו.
לסיכום, נאחל מזל טוב למקסוול, שעוד ימים ספורים יגיע לגיל של מספר התארים שלו: 37!
