לכבוד יום השנה לאחת מהתקריות הכי משעשעות בקריירה של מייקל ג'ורדן, החלטתי לספר את האנקדוטה מזווית מעמיקה יותר.
שחקנים טובים מנצחים אותך על המגרש. אגדות מנצחות אותך בתוך המוח שלך. ההיבט המנטלי לפעמים עובר מתחת לראדאר, אך הוא יכול להוות את ההבדל בין הפסד לניצחון.
הבלש מילס גילה לפני דקות אחדות שלאשתו, שנשאה תינוק ברחמה שהוא אפילו לא ידע על קיומו, נערף הראש בצורה ברוטאלית והרוצח השפל רכן ממש מול עיניו. באופן הרואי הוא הצליח לשמור על איפוק מרבי עם אקדח בידו הרועדת כמו מנורת פלורסנט מקולקלת. לרגע, נראה כי הוא יעשה את הדבר הנכון וישלח אותו לכלא. אולם, הרוצח סינן עלבון עלוב המתאים לגינה ציבורית. זה היה הקש ששבר את גב הגמל, מילס נכנע וירה ברקה הבוהקת של ג'ון דו ונשלח מיד לכלא. במותו, דו קיבל את מבוקשו, מילס מימש את החטא האחרון: זעם.
הקלישאה שלא נטחנה כמו מים, אלא כמו אוקיינוסים: "מילים יכולות לפגוע" כבר צורמת לאוזניי, אך במקרים מסוימים אי אפשר שלא ליפול חזרה אליה.
לפני שבע שנים, מייקל ג'ורדן שיחק בטורניר גולף לא תחרותי באגם טאהו עם כמה סלבריטאים על פי מיטב המסורת של המקום. מייקל הרשים והראה שיש עוד ספורט שהוא לא משפיל את עצמו בו. באחת מהחבטות הקשות בטורניר, אנשים מהקהל החלו להציק להוד אווירותו, לדבר טראש בשביל להצחיק את חמשת העוקבים שלהם ביוטיוב… חושי התחרותיות של מייקל דגדגו לו, הוא לא יכול היה לעבור על זה בשתיקה. הוא קיבל את ההתערבות של האוהד, נתן חבטה מושלמת ורץ לקחת את כספי הזכייה מתחת לכוס הבירה של האוהד עם חיוך מאוזן לאוזן.
התחרותיות לא נעלמת שאתה עוזב את הפרקט, כר הדשא או מגרש האספלט, זו דרך חיים. ג'ורדן עבר קבוצה לאחר שהפך לסמל אדיר בשיקגו והכתים במקצת את המורשת שלו, קובי בראיינט בשלהי הקריירה שלו נתן עונות כל כך לא יעילות שזה מפחיד ועדיין הכריח את הלייקרס לסתום את המקום בתקרת השכר בשבילו, פייטון מאנינג עלה עם קטטר, עירוי וכיסא הגלגלים של ג'ורג' בוש האב לעונה האחרונה בברונקוס, זה לא קל לעזוב את הבית השני שלך.
ובנימה זו, נסיים בעוד קלישאה מאוסה שגם הפעם אומרת הכול: "אם אתה אוהב משהו, שחרר אותו לחופשי".