אם רק תאמינו

מיגל התעורר מוקדם היום וירד למלון הנחמד מאוד שסגר בקייב לארוחת הבוקר שלו. ברגע שהפער מברצלונה היה שמונה נקודות אי שם בסתיו הרים טלפון וסגר חדר לתאריך הגמר. הוא ידע. בכל זאת, 15 שנה מנוי לסנטיאגו פיתח אצלו חושים. הוא קם מוקדם היום כי חבר טוב שלו ממדריד בשם אדוארדו כהן, שבמקרה יהודי, לא הפסיק לדבר איתו על זה שהוא חייב לנסוע לאיזה קבר של רב קדוש שמובטח אצלו סגולות למגיעים להתפלל במקום קבורתו באומן. מיגל אמנם ידע שהבלאנקוס שלו יגיעו לגמר, אבל מכאן ואילך זה כבר גדול ממנו. אז כן, מיגל השכיר רכב והכין את עצמו לנסיעה של שלוש שעות דרך כביש E95 היישר מקייב לאומן. "תן חיוך הכל לטובה" הסביר אז אדוארדו למיגל שזה היה המשפט המפורסם של הרב הקדוש. ומיגל בדיוק מסיים את הקפה שלו וכבר מרגיש טוב יותר עם עצמו.

ג'ון הגיע לקייב ישירות מליברפול היום לפנות בוקר אחרי שהתעכב שעות בנמל התעופה ג'ון לנון יחד עם עוד כמעט 1000 אדומים בגלל בעיות של לוח זמנים בשדה התעופה בוריספיל שבקייב. עצבים. הוא הגיע להוסטל שלו גמור אחרי כל המסע הזה ורק רצה לישון. אבל ידע שיש לו המון להספיק והמון לשתות. עלה על האוטובוס שבמרכז שמגיע ישירות לאומן. הוא נוסע לאומן כי ליברפול שלו בגמר ליגת אלופות וג'ון הפך את האינטרנט כדי למצוא אטרקציה מעניינת שתעזור איכשהו לקבוצה שלו לעשות היסטוריה. כי הוא היסטרי בעצמו. אחרי שהעיניים שלו נפלו על היעד שמאות אלפים מגיעים להתפלל אצלו כדי לקבל את כל אשר יבקשו, קרא וחקר יותר על רבי נחמן מאומן והבין שזה המקום שיגרום לגביע לחזור איתם למרסיסייד.

מיגל, לבוש בחולצה לבנה עם הספרה 4 של קפטן סרחיו, הגיע למקום הקדוש והחל לבקש בקשות. הוא ביקש שריאל מדריד תניף את ליגת האלופות בפעם השלישית ברציפות וה-13 במספר כי מגיע להם. מגיע להם כי זה המפעל שלהם בעצם. שלב בתים קשוח עם טוטנהאם ודורטמונד שהמשיך עם אלופת צרפת, אלופת איטליה ואלופת גרמניה בשלבי הנוקאאוט עד הגעה הרואית לגמר. מגיע להם כי יש להם את השחקן שיכול לשנות סדרי עולם, בעיקר כי הוא שינה אותם כבר המון פעמים בעברו. הוא הגדול מכולם ורק על זה מגיע לנו, קובע/מבקש מיגל, ויוצא החוצה אחר כבוד בהתרוממות רוח בדרכו חזרה לעיר הבירה, בדיוק כשאוטובוס גדול נכנס לכיוון המקום.

ג'ון ירד מהאוטובוס לבוש בחולצה מספר שמונה אדומה של סטיבי ג'י. זאת חולצת המזל שלו שקנה ב-2005 בנס איסטנבול ואיתה הוא מגיע גם לקייב, אין אופציה אחרת באמת. ג'ון נכנס למקום הקדוש והחל לבקש בקשות. הוא קודם כל הודה על זה שמנצ'סטר יונייטד אכן סיימה עונה ללא תואר וזה שימח אותו מאד. הוא ביקש שליברפול תניף את ליגת האלופות בפעם השישית בסך הכל כי מגיע להם. מגיע להם בשם הרומנטיקה בעצם. אמנם שלב בתים ושמינית גמר בלי יותר מדי אתגרים אבל איזה כדורגל! אינספור שיאים שהיא שוברת העונה בנוגע לקצב וכמות שערים במפעל. ודווקא ברבע הגמר נגד העשירים ממנצ'סטר תכול, כאשר רוב הסיכויים נגדם, אז הרומנטיקה של אנפילד נכנסה לעניינים. תצוגה היסטורית נגד החניכים של פפ בסיכום שני המשחקים ואז מגיעה רומא. ודווקא שם הוא הוכיח בפעם המי יודע כמה, איזה גיבור על הוא. איך הוא עושה הכל על המגרש בקלאס אחר, ועדיין נשאר בצניעות היוצאת דופן שמקרין. הוא הולך להיות הגדול מכולם ורק על זה מגיע לנו, קובע/מבקש ג'ון ויוצא החוצה אחר כבוד בהתרוממות רוח בדרכו חזרה לעיר הבירה, מדליק סיגריה ומחכה לאוטבוס שייקח אותו חזרה, בכל זאת, יש גמר עוד מעט.