עונה עסל שבוע בסל

לקראת המחזור הקרוב בפרמיירליג, הנה מה שמצפה לנו.

טוטנהאם הוטספר – מנצ'סטר סיטי (שבת, 21:45, וומבלי)

מרכז מנצ'סטר, אמצע הלילה של יום שלישי. יום רביעי אם מתעקשים על השעון, כי הוא כבר מראה אחרי חצות. מכונית יוקרתית עם חלונות כהים נכנסת לחניון התת קרקעי ונבלעת פנימה. בכל מקום שעבד בו לאורך שנותיו, תמיד אהב את המקומות האורבניים, להרגיש את העיר מקרוב. הרוב המוחלט במקצוע דווקא מעדיף להימנע מהבלגן, אוהבים יותר את המגורים הנוחים בפרוורים העשירים בתוך השכונות היוקרתיות. אבל הוא, תמיד אהב להיות במרכז. 'כמו שהיית בתור שחקן', מישהו פעם זרק לו כבדיחה. הוא נזכר בזה עכשיו, כשהוא עולה במעלית אל עבר הדירה, מגניב חיוך עצוב מול המראה ומבין שהוא גמור. העייפות והלחץ של השבוע חיסלו אותו, הזכירו לו ימים לחוצים, לפעמים לחוצים מדי. ממש כמו בתקופה ההיא בקטלוניה. הגיע לדירה, פתח את הדלת, זרק את הג'קט על הספה ומזג לו כוס של וויסקי עם קוביית קרח אחת מהבקבוק שהוא מאד אוהב (וגם שילם עליו בהתאם). הרים את הכוס לשלוק ראשון, והתבונן על מנצ'סטר הקרה והגשומה, מנסה להבין. הוא מנסה להבין איך השבוע הזה, שהיה אמור להיות השבוע שיכתיר אותו ואת הקבוצה שלו לדבר הכי אמיתי לשנת 2017/8 באופן רשמי, פשוט התרסק לו מול העיניים. פפ גאוורדיולה מתבונן על מנצ'סטר הקרה והגשומה, ופשוט לא מצליח להבין איך לעזאזל זה קרה לו.

תולדות השבוע של המנג'ר הספרדי בקצרה : שלוש חתיכות באנפילד. משחק הכתרה מול יונייטד בבית שנגמר ב – 3:2 הירואי לצד האדום. ולקינוח, הפסד נוסף ליורגן והדחה עם דובדבן בדמות שער חוקי לחלוטין של הסיטי שנפסל ממש לפני המחצית, מה שגרם לפפ להתנפל באמוק על השופט. זה נגמר בהסתכלות עצובה על המחצית השנייה מהיציע, בעוד נסיך מצרים מפורר לו את החלום האירופאי, שוב. אך אל נא לטעות. האליפות שמנצ'סטר סיטי תזכה בה בקרוב, ראויה להתפעלות ולהוקרה. וברגע שהכול יהיה רשמי, פפ וחניכיו יזכו לקבל את הכבוד הראוי על עונה מדהימה. בשבת הם מגיעים לוומבלי. הספרס יהיו טופ 4 בסוף העונה, ולפי ההתרחשויות האחרונות, אול אייז און הארי. קיין ממש רוצה להיות מלך השערים, גם אם זה אומר לגרום לקבוצה לערער על השער שנרשם לזכות אריקסן במשחק האחרון נגד סטוק (2-1 תרנגול). אם סיטי תנצח היא תחכה ליום ראשון, אז היונייטד יארחו את ווסט ברום הגמורים ממילא ויקוו לסוג של סנסציה. במקרה הכי גרוע, יחכו עוד קצת. בכל זאת, יש המון זמן לחגוג את התואר. לא יודע אם כדאי להתעסק בכלל עם קבוצה שמערערת על גולים לזכותה, אבל מצד שני גם כדור השלג ממנצ'סטר צריך קצת לעצור. 1-1 עם שער של המערער הראשי קיין.

ניוקאסל יונייטד – ארסנל (ראשון, 15:30, סיינט ג'יימס פארק)

מי היה מאמין שנגיע לחודש אפריל, וארסנל חזק על תואר, ועוד אירופאי. נכון שזה לא ליגת אלופות, נכון שזה נחשב בעיני הרבה צפון לונדונים כמפעל מביך, ומה זה ימי חמישי בכלל. אבל, ויש פה אבל עצום, השיטה שנכנסה לאופנה הודות לז'וזה מוריניו שרץ עם היונייטד אל עבר התואר כמטרה ברורה להגיע לליגה של הגדולים, הופכת ליעד הכי מרכזי וחשוב של ארסנל. עכשיו ארסן מבין שזה זמן אירופה. יש הרבה בונוסים במפעל של היורופה ליג בשביל התותחנים שפשוט אי אפשר להתכחש אליהם. כמובן שכרטיס לליגת אלופות בראשם אבל לא רק. הקבוצה מתחברת יותר ויותר, עם דגש מובהק על אובמיאנג ומחיטריאן, ששבים לשתף פעולה באדום לבן אנגלי אחרי תקופה מופלאה בצהוב שחור גרמני. ארסנל מציגה כדורגל חיובי ותוסס, מכניסה חזק לעניינים את מלך השערים שלה העונה. אלכסנדר לקאזט, עם 12 כיבושים העונה, חוזר אחרי פציעה ותקופה של קצת דאון, אבל כבר מאותת שהוא רוצה להפוך לחלוץ שכולם רוצים שיהיה. החיבור והכיף של התותחנים הורגש היטב לפני שבועיים. ארסנל ניצחה בקלילות 0-3 את סטוק, אובמיאנג כבש צמד, והעניק בג'נטלמניות מושלמת את הכדור ללקאזט כשהאדומים קיבלו את הפנדל השני שלהם במשחק. אלכסנדר כבש, כולם שמחים, ובינתיים מחאות ונגר קצת נרגעות. לא בגלל שמשהו השתנה באמת בהתנהלות שלו ובראייה שלו את המועדון, אבל עכשיו קצת נהנים, ויש אירופה. חצי גמר עם הזדמנות מופלאה לעשות 1+1. גם תואר אירופאי משמעותי אחרי גביע מחזיקות אי שם ב 1994, וגם כרטיס כניסה לצ'מפיונס, תוך כדי ניפוף לשלום לשכנים הכחולים מצ'לסי, האלופה היוצאת והיוצאת גם מליגת הגדולים, שזה גם אחלה של בונוס. התותחנים עד כדי כך טובים לאחרונה, שאפילו במשחק האחרון באמירויות הם גם היו בפיגור, גם הפכו וגם וכמובן שקיבלו שוויון מאוחר. ופה בדיוק הטוויסט מגיע, כשהם גם הצליחו להגיב עם שער שלישי ומנצח לקראת הבאזר, וכל זה מול סאות'המפטון שנלחמת על חייה. תוסיפו לזה את החזרה מפיגור 0-2 לשוויון מלא אופי במוסקבה אתמול, ותקבלו קבוצה שמראה שאולי דברים מתחילים להיראות אחרת. זה נראה טוב, ועכשיו האוהדים נהנים. נהנים ומחכים למאני טיים של אפריל, וכמה שהם התגעגעו אליו.

בצפון-מזרח אנגליה מחכים כבר ללכת לנהר הטיין, השוכן לגדות העיר ניוקאסל. המגפייז במקום העשירי, עם עשר נקודות מרחק נשימה מהקו האדום. ההישארות על סף הרשמי ורפא בניטז יכול לסמן וי מכבד מאד. לא הרבה נתנו לשחורים לבנים סיכוי להישאר בפרמיירליג. העולה החדשה למי ששכח, הפתיעה את כולם והיא קרובה להגשמת החלום. אבל דווקא עכשיו, בניטז לא יכול שלא לראות את ליברפול במסע הקסם שלה באירופה וקצת להתגעגע. הבירה נהדרת בניוקאסל, והאווירה שהאוהדים מייצרים שבוע אחר שבוע פשוט מחשמלת. אף אחד לא יחלוק על האנרגיות המיוחדות בסיינט ג'יימס פארק. אבל אולי רפא קצת מיצה ורוצה לחזור לבמה של הגדולים. להוכיח לעולם שהוא לא הלוזר שהפכו אותו. עליית ליגה + הישארות עם הקבוצה שלו מדהימה, אבל האם מועדון על עדיין מאמין בספרדי השקדן? ימים יגידו. עד אז, החבורה של ונגר תגיע לאצטדיון שהיא תמיד מסתבכת בו, ותצליח לנצח.

משחקים נוספים למחזור מספר 34:

שבת:

סאות'המפטון – צ'לסי ( 14:30, סנט מרי)

ברנלי – לסטר (17:00, Turf Moor)

סוונסי – אברטון (17:00, ליברטי סטדיום)

קריסטל פאלאס – ברייטון (17:00, סלהרסט פארק)

האדרספילד – ווטפורד (17:00, קירקלס סטדיום)

ליברפול – בורנמות' (19:30, אנפילד)

ראשון:

מנצ'סטר יונייטד – ווסט ברומיץ' אלביון ( 18:00, אולד טראפורד)

שני:

ווסטהאם יונייטד – סטוק סיטי (22:00, לונדון סטדיום)