האיש עם החיוך הנצחי
יש שלושה דברים בטוחים בחיים: מוות, מיסים, ושלרונאלדיניו יהיה חיוך מרוח על הפנים. הכדורגלן ששיחק כפי שאהבנו בילדותנו, מין סגנון שכונתי כזה. הוא פשוט אהב להתל בממגנים שמולו, לעבור אותם בקלילות בלתי נסבלת ולכבוש שערים מהיפים שראה העולם הזה. הוא לא שיחק לפי הספר, הוא פשוט נהנה על כר הדשא.
רונאלדיניו גאוצ'ו נולד ב-21 במרץ 1980 בפורטו אלגרה, שנמצאת במחוז ריו גרנאדה דה-סול שבברזיל. כבר מינקות היה דבוק לרונאלדיניו הצעיר כדורגל לכף רגלו, אביו שיחק באופן חצי מקצועני ב"אספורטה קלאב קרוזיירו" בעיר מולדתו. לדאבונו של רונאלדיניו, הוא לקה בליבו בבריכה המשפחתית שרונאלדיניו היה רק בן 8 בלבד. לאחר מותו של אביו, אחיו רוברטו הוחתם על ידי "גרמיו" וכל המשפחה עברה איתו. רוברטו היה כישרון גדול, הוא הרשים מאוד בקבוצתו אך הקריירה שלו נגדעה מוקדם מידי בשל פציעות והוא לא הספיק לשחק בטורניר מספיק משמעותי. רונאלדיניו הצטרף לקבוצה אחרת משל אחיו והפך לתופעה לאומית לאחר שבגיל 13 הוא הבקיע 23 שערים במשחק רשמי בו קבוצתו ניצחה 23:0. עיתונים בכל רחבי ברזיל חלקו את הסיפור על הילד המוכשר, הוא הפך לסנסציה בן לילה. רונאלדיניו עבד קשה מאוד על יכולתו הטכניות במשך שעות ארוכות מהיום ולבסוף הוזמן לנבחרת הנוער עד גיל 17 לאליפות העולם. חרף זה שהיה צעיר מרוב שאר חבריו לקבוצה הוא השאיר את חותמו כשהבקיע שני פנדלים בתחרות.
ב-2001, כשהיה בן 21 הוא הוחתם על ידי פריז סן ז'רמן על חוזה של 5 שנים. המועדון הצרפתי שילם 5 מיליון פאונד על שירותיו, מחיר שהיה גבוה לשחקן בגילו בתקופה הזו. הוא קיבל את החולצה מספר 21, בשל גילו ולא בשל בחירה שלו. בפריז היה שחקן אחד שהוא מאוד העריץ בשל סגנון המשחק הדומה שלהם, ג'יי ג'יי אוקוצ'ה הניגרי, שנהג גם להוסיף קצת קישוטים וטריקים למשחק שלו. המשחק הראשון שלו במדי פריז היה בתיקו 1:1 מול אוקז'ר בליגה. רונאלדיניו התחלף לסירוגין בין הספסל ל-11 הפותחים אך לא מצא יציבות. "דיניו" בסוף שיחק רק ב-40% מהשנים בחוזה שלו, לאחר שבעונת 2002/2003 הקבוצה לא הגיעה לשום תחרות אירופית וסיימה במקום דו-ספרתי בטבלת הליגה.
לאחר שנכשלו בהבאת דיוויד בקהאם שבחר ביריבה המושבעת ממדריד, בארסה החליטו לצרף את רונאלדיניו לשורותיהם. הם נלחמו קרב קשה מול מנצ'סטר יונייטד אך בסוף יונייטד נכנעו והקטאלונים שילמו 30 מיליון פאונד, פי 6 מהמחיר שלקח להביא אותו לפריז, בשביל לצרף אותו לסגל. כבר מהגול הראשון, היה יכולים לראות שדיניו יהיה שחקן חשוב למועדון. בשלישי בספטמבר 2003, רונאלדיניו קיבל מסירה מהשוער שלו בחצי המגרש של קבוצתו, הוא להטט בין כל חוליית הקישור של סביליה ושלח טיל לחיבור העליון שהשאיר את השוער חסר אונים. דיניו המשיך להשתפר ובעונה העוקבת הוא זכה בשחקן השנה מטעם פיפ"א. זו גם הייתה השנה שהוא באמת התחיל להיות פקטור משמעותי גם בליגת האלופות. אך יותר מהכול, זו הייתה השנה שבה הוא שיחק את אחד ממשחקי הקלאסיקו הזכורים ביותר במילניום האחרון. המשחק בו בארסה ניצחה 3:0 וכשדיניו שם את השער המפורסם, אפילו הקהל של הבלאנקוס קם והריע לביצוע המרשים הזה.
לאחר שסיים את תקופתו בברצלונה, הוא עשה גיחה קצרה למילאן באיטליה בה שיחק רק שנה וחצי עד שהחליט לעזוב ולעשות סיור כלל עולמי בכל מיני קבוצות שכללו קבוצות מברזיל וממקסיקו.
כיום, דיניו עדיין עוסק בכדורגל שהוא כל כך אוהב רק מבחוץ, עדיין עושה פרסומות וטלוויזיה לעיתים ופשוט נהנה מהחיים שלו.
אז בואו נאחל מזל טוב לאחד מהשחקנים הכי מהנים של דורנו, שיחגוג ב-21 לחודש זה יום הולדת 38.
