מאבקי הפלייאוף בעיצומם ב-NBA, ובחודש השיא של העונה הרגילה, עולם הכדורסל בארצות הברית משתגע. אבל לא בגלל ה-NBA.
חודש מרץ הגיע וזה אומר רק דבר אחד: השיגעון בעיצומו. עונת המכללות הרגילה הגיעה לסיומה, 351 המכללות עם קבוצות כדורסל הגדולות במדינה סיימו את המירוץ, והפכו ל-68 קבוצות, שכל אחת מהן יכולה להיות גיבורת הטורניר.
חוקי הפורמט
טורניר ה-NCAA בכדורסל גברים דרג 1, שידוע באופן לא רשמי(אך עם פטנט רשום) בתור "March Madness", מתרחש בכל שנה בחודש.. ובכן, מרץ, והוא קובע את אלופת המדינה בכדורסל מכללות.
כל קבוצת מכללות שייכת לקונפרנס משלה, כשקונפרנס במכללות הוא גוף נפרד מה-NCAA שמנוהל עצמאית על ידי כל המכללות שחברות בו. ישנם קונפרנסים גדולים יותר, עם תקציבים, שיווק וקבוצות טובות ואיכותיות יותר, ויש גם את אלה הקטנים. בסך בכל בדרג הראשון בכדורסל, קיימים 32 כאלו.
כל אלופת קונפרנס זוכה בהעפלה אוטומטית לטורניר, ואת התמונה משלימות 36 קבוצות נוספות, אשר נבחרות על ידי ועדת מומחים שמינתה ה-NCAA מראש. הועדה משתמשת באינספור פרמטרים, מספרים, תוצאות וביצועי הקבוצה, וגם במבחן העין, כדי להחליט אילו קבוצות ייכללו ברשימת ה-68. בנוסף, הועדה מדרגת את כל קבוצות הטורניר, מ-1 עד 68, ללא קשר לדרך בה הגיעה הקבוצה לטורניר. ההכרזה על רשימת הקבוצות והדירוג שלהן מתרחשת מדי שנה ביום ראשון השני של חודש מרץ, הידוע בתור "Selection Sunday" – אני מניח שכבר ניחשתם שמדובר ביום ראשון הקרוב.
תרשים הטורניר, או באנגלית ה-Bracket (שיגעון בפני עצמו שנחזור אליו מאוחר יותר), מתחלק לארבעה אזורים, הפעם גיאוגרפיים. בכל אזור מדורגות הקבוצות מ-1 עד 16, כאשר כמובן שארבעת הראשונות בדירוג הכללי יקבלו דירוג 1, ארבע הבאות ידורגו 2 וכך הלאה. בנוסף, הקבוצה שמדורגת 1 היא זאת שמקבלת את האזור הכי קרוב אליה; אם לדוגמה מישיגן סטייט תדורג ראשונה, היא תקבל את האזור שמשחק בבוסטון ולא את זה שמשחק בלוס אנג'לס. אז איך זה מסתדר, אם יש 68 קבוצות ולא 64? פשוט מאוד.
מכיוון שיש הרבה קונפרנסים קטנים מאוד שהאלופות שלהן מן הסתם יהיו קבוצות קטנות, כל הקבוצות שקיבלו דירוג 12-16 יהיו אלופות קונפרנסים. איך זה מתקשר למה שהרגע שאלנו? מאחר ויש 68 קבוצות וצריך להדיח ארבע כדי להשלים בראקט, ארבע אלופות הקונפרנסים החלשות ביותר וארבע הנבחרות החלשות ביותר, שבדרך כלל מגיעות מקונפרנסים גדולים, נאלצות לשחק בסיבוב הראשון של הטורניר, שנקרא ה"פירסט פור". ארבע קבוצות שנבחרו ע"י הועדה נלחמות על שני דירוגי 11, וארבע האלופות החלשות ביותר משחקות על דירוג 16. כמובן שכל מנצחת מהפירסט פור נכנסת לאזור שונה.
מכאן זה כבר פשוט. מספר 1 תשחק מול מספר 16, מספר 2 מול 15 וכן הלאה, והבראקט לאט לאט מתמלא. שמינית הגמר ידועה בתור ה-Sweet Sixteen. האליפויות האזוריות, רבע הגמר מכונה ה-Elite Eight, ואלופות כל האזורים נפגשות ל-Final Four. הוא כמובן השיא של העונה והוא מתקיים באצטדיון בגודל מלא ולא באולם כדורסל רגיל – השנה החגיגה תגיע לאלאמו-דום בסן אנטוניו, טקסס.
לא סתם משוגע
דרום קרוליינה, מדורגת 7, מגיעה עד הפיינל פור ומורידה בדרך את דיוק, ביילור ופלורידה, כולן פייבוריטיות ברורות. ויסקונסין, מדורגת 8, שולחת הביתה כבר בסיבוב השני גרסה משודרגת של האלופה משנה קודם, וילאנובה. אותה ויסקונסין משווה בסל בלתי אפשרי על הבאזר מול פלורידה, רק כדי לחטוף שלשה בלתי אפשרית בהארכה ולהפסיד אחרי יתרון 2. שלשה אדירה של מאליק מונק מקנטאקי משווה את הגמר האזורי מול צפון קרוליינה, רק כדי שלוק מיי ישבית את השמחה של אוהדי קנטאקי שניות אחר כך וישלח את צפון קרוליינה לפיינל פור. קסבייר, שהגיעה מדורגת 11 ואחרי רצף של שישה הפסדים לסיום העונה הרגילה, מפרקת את פלורידה סטייט ואריזונה ומגיעה עד הגמר האזורי.
זו הייתה רשימה של רק כמה מהאירועים המשוגעים הנבחרים רק מהטורניר של 2017. ותאמינו לי, ואם לא לי אז לכל אוהד כדורסל מכללות. זה בסך הכל עוד טורניר מארץ' מאדנס רגיל.
ההפתעות הן חלק בלתי נפרד מהטורניר הזה – בכל זאת, מדובר במשחק אחד בכל פעם. משחק אחד בו הכל יכול לקרות. הטורניר הוא הזדמנות לכל המשתתפים, ללא יוצא מן הכלל, להיכנס לספרי ההיסטוריה. הזדמנות לתהילת עולם קצרה, וזיכרון נצחי. ואנחנו, הצופים באצטדיון או בבית? אנחנו פשוט נשפשף עיניים ולא נאמין שזה קורה. כל שנה מחדש.
הנה הבראקט שלי
יש עוד משהו שאנחנו, הקהל, יכולים לעשות. כל מה שאנחנו צריכים זה הבראקט ההתחלתי, מודפס על דף, ועט. כיום, אפילו פחות מזה – כל רשתות תקשורת הספורט הגדולות מאפשרות לנו למלא את התחזיות שלנו לכל משחק ומשחק. מעסיקים בכל רחבי ארצות הברית מספרים על ירידה ביעילות העובדים, הפסקות צהריים ארוכות ואף ימי מחלה שמדווחים בתקופת הטורניר. גם מי שלא בהכרח עוקב אחרי כדורסל המכללות, משתתף מלא במשחק הבראקטס עם חבריו או שותפיו לעבודה. זו תופעה כלל ארצית, ומדי פעם נראה גם סלבריטאים למיניהם או פשוט אנשים עסוקים (ברק אובמה למשל, בתקופתו כנשיא) מפרסמים את הבראקטס שלהם. פרסים גדולים מוצעים במקומות רבים, ואתרי ספורט מקדישים מקום למומחים שיספרו לכם איך דווקא אתם תנצחו את החברים שלכם אם רק תקשיבו למה שיש להם להגיד. איגוד ההימורים האמריקאי אמד את מספר הבראקטים שהוגשו בשנה שעברה בכ-70 מיליון. לשם השוואה, אובמה קיבל 66 מיליון קולות בבחירות 2012.
ועכשיו.. למתמודדים
בדרך כלל מדובר באותן קבוצות בצמרת הדירוג בכל שנה, אבל תמיד התמונה למעלה משתנה מעט וכאמור, הפוטנציאל להפתעה תמיד נמצא שם.
וירג'יניה שיחקה את הכדורסל הטוב ביותר למשך רוב העונה, והקאבלירס שידועים בהגנה החונקת שלהם התחברו באופן מושלם העונה, מגיעים לטורניר במומנטום חיובי מאוד וכמועמדים רציניים ללכת עד הסוף.
וילאנובה, למעט כמה הפסדים, נשארה גם היא בצמרת הדירוג של AP לאורך כל השנה. יכול מאוד להיות שמדובר בקבוצה אפילו טובה יותר מזו שהפסידה במפתיע לויסקונסין בשנה שעברה, וגם מזו שזכתה לפני שנתיים באליפות. הוויילקאטס נכנסים לטורניר הביג איסט כשהם מדורגים רק שניים, ואולי זו תהיה עוד זריקת מוטיבציה לקראת הטורניר החשוב באמת.
קסבייר נתנה ריצה מדהימה עד לרבע הגמר בשנה שעברה, והשנה מדובר במועמדת פיינל פור לכל דבר ועניין. המוסקטרים מעולם לא דורגו מספר 1 בטורניר, וביום ראשון זה יכול להשתנות ובגדול.
האימפריה של מייק ששבסקי, אוניברסיטת דיוק, שוב נמנית על אחת הקבוצות הטובות במדינה, אבל השאלה הקבועה עולה לגבי חוסר הניסיון היחסי של השחקנים שלה והאם הכל יתחבר להם בטורניר.
היריבה הגדולה והאלופה המכהנת צפון קרוליינה מעמידה השנה קבוצה הרבה פחות טובה מהאלופה של השנה שעברה, אך את הטאר הילס אי אפשר להספיד לעולם.
קנזס עברה עליות ומורדות רבות העונה, אבל מדובר בקבוצה חזקה מאוד שלהתפוצץ לכמה משחקים ברצף הוא לא משימה בלתי אפשרית בשבילה.
קבוצה חזקה נוספת שצריכה עוד קצת עבודה היא מישיגן סטייט, שמחזיקה אולי בסגל המוכשר מכולן עם שורה של שחקנים ששווים אן-בי-איי ושחקנים משלימים מצויינים אחרים, אבל מעמדה כמדורגת 1 עורער מעט על ידי אוניברסיטת מישיגן שניצחה אותה פעמיים העונה, כולל ברבע גמר טורניר הביג 10.
הוולברינס מעלים את הקבוצה ההגנתית הטובה שלהם מזה זמן רב, ולמרות שלא ידורגו מעל פורדו או מישיגן סטייט, הזכייה של מישיגן בטורניר הביג 10 מביאה אותה למארץ' מאדנס במומנטום שעשוי להסתיים רק בפיינל פור.
הסוס השחור הקבוע של הטורניר הם השוקרס של וויצ'יטה סטייט, שאחרי מעבר הקונפרנס שלהם הראו שהם מתמודדים אמיתיים וראויים לדירוג גבוה יותר. אולי השנה תהיה השנה בה יפרצו ויגיעו רחוק.
הכוכב הגדול של המכללות העונה הוא ללא ספק טריי יאנג, רק שמקומה של אוקלהומה בטורניר אינו מובטח במאת האחוזים ואם היא אכן תישאר בחוץ, זה עשוי להיות דראפט NBA שלישי ברציפות בו הבחירה מספר 1 לא שיחק בטורניר (אחרי בן סימונס באל-אס-יו ומארקל פולץ בוושינגטון).
מה הלו"ז?
כאמור, תמונת הטורניר המלאה תוכרז ב-"Selection Show" שתשודר בטלוויזיה האמריקאית בשעה 2:00 שעון ישראל בין ראשון לשני. משחקי ה-"פירסט פור" יתקיימו בימי שלישי ורביעי באותו שבוע, ומיום חמישי עד ראשון שלאחר מכן תתחיל החגיגה באמת עם משחקי הסיבוב הראשון והשני. על רבים זה החלק האהוב בטורניר – מה רע ב-48 משחקי כדורסל בארבעה ימים?
הטורניר ייצא להפסקה עד ה-22 במרץ, יום חמישי, אז יתחילו משחקי חצי הגמר והגמרים האזוריים – או במושגי הטורניר כולו, שמינית הגמר ורבע הגמר. המנצחות כאן ייסעו לפיינל פור בסן אנטוניו, ויתכוננו למשך כחמישה ימים עד יום שבת, ה-31 במרץ. אז יתקיימו חצאי הגמר.
המשחק שיקבע הכל יתקיים בלילה שבין שני לשלישי, כשלוחות השנה בארצות הברית יראו את התאריך 2 באפריל. גם את שאר 62 המשחקים לא מומלץ לפספס, אבל את הגמר? ברור שאל תפספסו.
זהו, נראה שזה הכל. רק דבר אחרון נשאר, לאחל שיגעון נעים לכולם, ולהבטיח שמי שנכנס לזה עכשיו, לא יתחרט.
