סטויצ'קוב החל את קריירת הכדורגל שלו בקבוצה בעיר הולדתו, פלובדיב, ששיחקה אז בליגה השנייה בבולגריה.
תוך שנה זיהו את הכישרון הגדול שלו, חברוס חמנלי קבוצה מהליגה הראשונה רכשה אותו ולאט לאט חריסטו תקע יתד כשחקן מפתח.
בעונה השנייה הבקיע 10 שערים בליגה הראשונה, ומכאן הדרך אל צסק"א סופיה הייתה קצרה.
באותה תקופה צסק"א סופיה הייתה קבוצה מאוד חזקה ,ובכלל הכדורגל הבולגרי היה הרבה יותר איכותי מהיום.
בעונתו הראשונה במועדון זכה סטויצ'קוב עם הקבוצה בגביע הבולגרי, אך קטטה שהיה שותף לה במשחק הגמר הובילה להשעייתו לכל העונה הבאה. כבר אמרנו מזג חם? זו לא הפעם הראשונה ולא האחרונה שהמזג החם השפיע על השחקן והוא נענש בחומרה, לא פעם ולא פעמיים.
בעונת 1987/1988 זכתה צסק"א סופיה רק בגביע, אך שנה לאחר מכן זכתה פעם נוספת בדאבל, כשסטויצ'קוב היה מהשחקנים הבולטים בקבוצה ובליגה הבולגרית – הוא הבקיע 23 שערים ב-26 הופעות.
בשנת 1988/1989 הייתה עונה חסרת תקדים של סטוצ'קוב. 38 שערים ב30 משחקים! הביאו לו את נעל הזהב האירופאית יחד עם הקטן המטולטל, הוגו סאנצ'ז האגדי.
מכאן הוא צד את עיני הסקאוטרים בברצלונה שעשו ללא ספק את עסקת חייהם.
חריסטו הגיע לקאטלוניה בסכום שיא דאז, ובתקופה של 3 זרים בלבד (היה מותר לרשום 4, אבל 3 שיחקו ובארסה בין הבודדות שהיו לה 4 זרים) הוא היה פשוט כוכב על על המגרש.
זה לא אומר שהוא נרגע גם כשהגיע לספרד.
1990-1995
בברצלונה, תחת אימונו של קרויף היה סטויצ'קוב חלק מ"קבוצת החלומות" שזכתה בארבע אליפויות רצופות, ולקחה את אליפות אירופה בוומבלי ב1992 עם 0-1 הקטן על סמפודריה, אותו משחק שכולם זוכרים.
בעונת 1993/1994 הגיעה ברצלונה פעם נוספת לגמר ליגת האלופות, אבל הפסידה באתונה 4-0 לעוד קבוצה גדולה, מילאן.
אם נחזור לנתונים בברצלונה ולעצבים הבלקנים בעונה הראשונה שלו, הוא הבקיע 14 שערים אבל גם ספג השעיה לחצי שנה אחרי שדרך על אחד השופטים במשחק ליגה. אני לא יודע היום מה היה קורה אם הוא היה משחק בכלל על הקפריזות האלה.
בשנת 1992 הגדולה חריסטו הבקיע 17 שערים בליגה, ועד 4 באירופה. היו לו סך הכל 48 שערים בכל המסגרות, ואלו היו השנים הגדולות הראשונות של ברצלונה כקבוצה.
בשנת 1994-1995 הייתה עונה גרועה מאוד של ברצלונה, ושל הבולגרי באופן אישי, סטוייצ'קוב הבקיע רק 9 שערים וברצלונה סיימה את העונה ללא כלום, תמה קבוצת החלומות הראשונה.
נגמר עידן
בתום אותה עונה חירסטו עבר לפרוייקט הענק של פארמה, שהייתה אז אימפריה בין-לאומית, אבל לא הצליח בכלל בקנדציה האיטלקית. 23 הופעות ו-5 שערים בלבד, אבל מעבר לזה הקבוצה שהביאה את הכוכבים הגדולים ביותר זמנו, לא הצליחה לקחת אליפות לשם שם הביאו אותו.
תוך עונה כבר הוא חזר למדי ברצלונה ובשנת 1996\1997 הוא היה פצוע מרבית העונה, והבקיע סך הכל 8 שערים.
באותה עונה ברצלונה קנתה את רונאלדו "המקורי" והוא סחף אותה לזכייה בגביע המחזיקות.
הבולגרי נדחק לספסל, וחזר לבולגריה, לצסק"א סופיה, 4 משחקים בלבד הוא שיחק ועבר לכסף הגדול בערב הסעודית.
משם הוא עבר לקבוצה ביפן, וגם ארצות הברית, וסיים את הקריירה איך לא עם גליץ' אכזרי ששבר את רגלו של אחד השחקנים. שוב הפיוז הקצר. זה עלה לו ב2,000 דולר קנס.
בנבחרת :
רגע השיא כמובן במונדיאל 1994 בארה"ב, שבולגריה הגיעה עד לחצי הגמר.
חירסטו היה הכוכב של הנבחרת, סיים עם 6 שערים, והיה מלך השערים של הטורניר עם אולג סלנקו.
חריסטו נבחר לשחקן השלישי הכי טוב בטורניר, (אחרי רומאריו ובאג'ו) ולקח את כדורגלן העונה באירופה לאותה עונה.
כמובן שהבקיע במשחקים החשובים, בכל שלב.
במוקדמות יורו 1996 הוא הבקיע 10 שערים עזר לבולגריה שוב להעפיל לטורניר גדול, אבל גם 3 השערים באנגליה 1996 לא עזרו לבולגריה לעלות לרבע הגמר.
אפשר לומר שמכאן נגמר דור הזהב של הכדורגל הבולגרי, כולל מכבי יפו. (שירדה באותה עונה ליגה ולא חזרה יותר)
למרות שהצליחו להעפיל למונדיאל 1998, לא נחלו בו הצלחה, ובולגריה מלבד ברבטוב ופטרוב לא הצליחה לגדל שחקנים גדולים שגם בוז'ינוב בסופו של דבר נשאר רק אגדת מנג'ר ותו לו.
קריירת אימון :
ב2003-2004 התחיל לאמן את ההתקפה של ברצלונה.
בנוסף הצליח חריסטו להגיע לחלומו הגדול: לאמן את נבחרת בולגריה. אבל אם נסכם ונהיה עדינים אימון לא היה הצד החזק של הבולגרי החם. כישלון להעפיל למונדיאל 2006, ומונדיאל 2008 תוך כדי סכסוכים עם שחקנים, והוא התפטר מתפקידו.
הוא המשיך לכדורגל האירופי לסלטה ויגו, אבל לא החזיק שם אפילו חודשיים, וזו עוד היה בליגת המשנה.
משם, עד היום לא הצליח לחזור למרות שהיו שמועות שהוא מועמד למכבי חיפה, כמה וכמה פעמים.
מילות סיכום :
אחד החלוצים, שחקני הצד הטובים בעולם, שהצליח בתקופת השיא בברצלונה הגדולה והיה אחד משחקני ההתקפה המשפיעים ביותר בזמנו. עסקנו במזג חם שלו, וגם בגומרט הססגוני, ובסופו של דבר היה מדובר בכוכב חם אש, תתרעי משמע.
בעידן של היום לדעתי היה מורחק אפילו ליותר זמן, ואולי אפילו מפסיק לשחק, אבל זכינו לראות וגם אני את אחד החלוצים הגדולים ביותר ששיחקו אי פעם.
הנקודה הישראלית :
עקב הלאום הבולגרי ואי ההצלחה כמאמן, אני חושב שאולי אפשר ליצור שידוך בין מכבי קביליו יפו למאמן, שעד היום לא הצליח בכלל.
כמובן זה לא יקרה בליגה לאומית ולא בליגה א', שם הקבוצה היום אבל החלום שמכבי קביליו יפו תשחק בבלומפיליד המשופץ כקבוצת ליגת העל קיים אצל הבולגרים. וגם אצלי, קבוצה שהייתה פעם שם דבר וחשובה מאוד לכדורגל הישראלי.
מספרים סופיים :
83 הופעות- 37 שערים בנבחרת בולגריה.
ברצלונה 185 משחקים, 83 שערים.
בצסק"א סופה בה התגלה לראשונה הבקיע 81 שערים ב119 הופעות, נתונים מדהימים.
