אחרי קריירה מרשימה בקנה מידה אסייתי, ואחרי הופעה בלתי נשכחת במונדיאל, אנו חוזרים מעט שנים אחורה, אל רגע אחד ששינה לו קריירה שלמה.
האן ג'ונג הוואן הוא לא השחקן הכי מוכר לנו, אבל מסתתר לו סיפור לא קטן. הוא נולד בדרום קוריאה, גדל בקבוצת האג'ו, והיה לקשר התקפי מצוין. הוא שיחק תחילה בקבוצת בוסאן דאוו, וכבש כמעט 30 שערים ב-54 הופעותיו. ההופעות המרשימות האלה הובילו אותו להשאלה אצל פרוג'ה, שהיום נמצאת בליגה השנייה באיטליה, אבל אז הייתה מועדון לגיטימי בצמרת הסרייה א'.
חמש הופעות בלבד הספיק לרשום 'שר הטבעות' הקוריאני, עד שטס חזרה למולדתו, ע"מ לקחת חלק במונדיאל 2002, שנערך בדרום קוריאה. אחד הטורנירים המפוקפקים ביותר שנראו. אנחנו קופצים ישירות למשחק שמינית הגמר, בו דרום קוריאה שיחקה נגד נבחרת הכוכבים של איטליה. תחילה הכל הלך לפי התכנית של האזורי, כשויירי כבש את שער היתרון. כמות בלתי נתפסת של עבירות נעשתה מצד הקוריאנים, אבל השופט היה ביתי מתמיד.
עד הדקה ה-88' הכל נשאר אותו דבר, אבך אז דרום קוריאה מצאה את הרשת של בופון, וכפתה הארכה בהתמודדות. הרגע ששינה להאן את הקריירה הגיעה בדקה ה-117', ממש רגע לפני השריקה לבעיטות הכרעה. הרמה מצוינת מצאה את הראש שלו בתוך הרחבה, ועם כל הלב הוא כבש את שער הזהב, שסיים את המשחק, וגם את חלום העלייה של האיטלקים.
האן ג'ונג' הוואן, באותן השעות היה השם החם בעיתונים, בטלוויזיה ובאינטרנט, אחרי הסנסציה הבלתי נשכחת. למה הגול הזה שינה לו את הקריירה? ביום למחרת, כשהוא עדיין על 'גג העולם', הוא קיבל את ההודעה שהחוזה שלו בפרוג'ה מחוסל. לוצ'יאנו גאוצ'י, הבעלים של המועדון הודיע כי "אין לי שום כוונה לשלם משכורת למי שהרס את הכדורגל האיטלקי".
ביקורות קשות פורסמו כשתגובה להודעה של גאוצ'י, אחת חריפה מאוד מפיו של חוס הידינק, מאמן נסחרצ דרום קוריאה דאז. מהר מאוד גאוצ'י לקח בחזרה את דבריו, והציע להאן חוזה חדש בקבוצה האיטלקית. אבל האן סירב בתוקף להצעה, ואף אמר "איבדתי כל חשק לשחק עבור פרוג'ה. כף רגלי לא תדרך שם לעולם".
וכך נגמר הסיפור של הקשר המבטיח עם הכדורגל האירופי, אבל זמנית בלבד. בשנת 2005 חתם האן בשורות מץ מצרפת, והספיק לכבוש פעמיים ב-16 הפועות. בעונה שלאחר מכן הוא עבר לדיסבורג הגרמנית, אבל לא העלה את הממוצא שלו. הוא המשיך לקריירה חזרה בכדורגל האסייתי, עד שפרש בשנת 2011 בליגה הסינית. בסה"כ רשם בחייו 283 משחקים, בתוספת עוד 71 במדים הלאומיים. הוא כבש 88 פעמים, והספיק גם לחגוג 17 פעמים בנבחרת, כולל שער אחד בלתי נשכח.
