עושה רושם שרובסון דה סוזה נולד עם הילה מעל ראשו. היהלום של הכדורגל הברזילאי. כבר בגיל 15 פלה בעצמו הכריז עליו כיורש העצר שלו עצמו, גם בסאנטוס וגם בברזיל כולה. הזריזות, הטכניקה והשליטה בכדור הזכירו מאוד את האליל הברזילאי של שנות השישים. אף אחד לא דמיין אז שבגיל 34, הוא יהפוך לפושע מין מורשע, שלא הצליח מעולם להתקרב למה שיכל להיות.
בשנת 2002 עלה ילד הפלא אל הקבוצה הבוגרת של סאנטוס. עשרות שנים לא היה כישרון בסדר הגודל של רוביניו במועדון, וההתלהבות סביבו שברה שיאים. כילד בן 18 הוא לא היה השחקן המוביל בקבוצה עדיין, ורשם 24 הופעות ליגה, רובן כמחליף, ושער אחד. אך למרות הכל, כנראה שהוא היה זריקת האנרגיה שהקבוצה הייתה צריכה. עם רוביניו, סנטוס זכתה בברזילראו של שנת 2002 – אליפות ברזיל ראשונה מאז 1968, מאז ימי פלה. תפקידו של רוביניו בקבוצה הלך וגדל, ובעונה הבאה הוא כבר הפך לשחקן הרכב קבוע וחשוב. הישג האליפות לא שוחזר באותה עונה, אבל סנטוס הצליחה להגיע עד גמר גביע הליברטדורס, שם הפסידה 5-1 בסיכום שני המשחקים למפלצת של דרום אמריקה, בוקה ג'וניורס בה כיכב אז קרלוס טבס.
2004 הייתה ה-שנה של רוביניו בסאנטוס. בהובלת ואנדרליי לושמבורגו, זכתה סאנטוס באליפות נוספת. רוביניו כבר היה שחקן מפתח לכל דבר בגיל 20, כבש 21 שערים ומשך תשומת לב מכל אירופה – הפעם יותר מתמיד. סאנטוס המשיכה להתעקש אך גם במועדון הבינו שנעשה יותר ויותר קשה להשאיר את היהלום במכרה. ההתעניינות של ריאל מדריד בכוכב העולה הייתה בעייתית לא רק לסנטוס, אלא גם לשחקן עצמו. בנובמבר 2004, כחודש וחצי לסיום העונה בברזיל, רוביניו נפל קורבן לתופעה שתקפה כדורגלנים רבים בדרום אמריקה. אימו נחטפה מביתה על ידי כנופייה, והוחזקה למשך כשישה שבועות עד ששולם הכופר שדרשו החוטפים.
רוביניו לא חזר לשחק עד העונה הבאה, בה הספיק לשחק 12 משחקים ולכבוש תשע פעמים, לפני שהגיעה ריאל מדריד. מועדון הענק הספרדי שילם 24 מיליון יורו, מחיר עצום לאותם ימים, כדי להביא את רוביניו לשורותיה. במדריד התאחד רוביניו עם מאמנו בסאנטוס מ-2004, לושמבורגו – שנגיע בעצמו למדריד בדצמבר של אותה שנה והצליח להחזיר אותה למאבק האליפות, אחרי פתיחת עונה איומה. בתחילת עונת 2005-06 הסיפור כבר היה אחר לחלוטין. הרביעייה הקדמית של ראול, רונאלדו, בקהאם ורוביניו לא הייתה מאיימת כמו שהיא נשמעה, מדריד פתחה עונה רעה נוספת, ובדצמבר לושמבורגו פוטר. רוביניו הראה יכולת מצויינת לפרקים ומבחינה אישית סיים עם 12 שערים בכל המסגרות, אך ריאל סיימה עונה חלשה מאוד מבחינתה והסיטואציה סביב רוביניו לא הייתה אידיאלית לשחקן צעיר שרק הגיע לאירופה.
בואו של פאביו קאפלו לא עשה טוב במיוחד לרוביניו, שהתקשה להיכנס להרכב. אך אחרי פגרת החורף הוא הצליח לשנות את זה ובסופו של דבר היה חלק חשוב בקבוצה שזכתה באליפות דרמטית במיוחד. הפיטורים של קאפלו בסוף אותה עונה לא פגעו במעמדו בקבוצה, וכמובן שגם הקופה אמריקה המצויין שלו, בו הוביל את ברזיל לזכייה, לא בדיוק פגע בו. גם אצל ברנד שוסטר רוביניו היה שחקן הרכב קבוע ועזר לריאל מדריד לזכות באליפות שנייה ברציפות ורביעית אישית של רוביניו בקריירה. בתקופתו בריאל, רק גוטי בישל יותר ממנו, ורק ואן ניסטלרוי וראול כבשו יותר – מה שמקשה על רבים להבין למה ראמון קלדרון לא בדיוק מיהר להציע לו חוזה חדש – וזה למרות ההבטחות.
הברזילאי הפך מתוסכל מהסחבת בנושא חוזהו, ואחרי עונת 2007-08 החליט להביע בפומבי את רצונו העז לעזוב לצ'לסי, שהגישה בינתיים הצעה על השחקן. לקראת סוף הקיץ, רוביניו טען כי ריאל מדריד רצתה להשתמש בו לעסקה שמטרתה להביא את כריסטיאנו רונאלדו. לכן ריאל לא הציעה לו חוזה חדש וגם לא הסכימה למכור – עד שבסופו של דבר, כשהניסיון לעסקת רונאלדו לא צלח, ריאל מדריד אישרה לרוביניו לעבור לצ'לסי.
כבר באנגליה, במסיבת העיתונאים, רוביניו הסביר כי "ביום האחרון צ'לסי שלחה הצעה מעולה ואני הסכמתי". כמה מביכה הייתה השתיקה ששררה באולם, עד שאחד העיתונאים תיקן אותו והזכיר לו באיזו קבוצה הוא באמת חתם.
ביום האחרון של חלון ההעברות, הראשון בספטמבר 2008, מנצ'סטר סיטי השלימה את הרכישה הגדולה הראשונה שלה בבעלות החדשה. רוביניו הצטרף לחבריו הברזילאים ז'ו ואלאנו, ולפי דיווחים המשכורת הייתה כפולה ממה שהציעה צ'לסי. זו הייתה תחילת הנפילה של רוביניו. הבחירה שלו ללכת לכסף של סיטי הייתה מאוד שנויה במחלוקת, אחרי שכבר קיבל את האישור לעבור לצ'לסי אליה הצהיר שרצה לעבור, והייתה מועדון הרבה יותר גדול וקבוצה הרבה יותר חזקה מסיטי שרק עברה לבעלות השייח' שהפכה אותה למפלצת של היום.
למרות עונה ראשונה טובה, בה הוביל את סיטי עם 14 כיבושי ליגה, התחילה הנפילה האמיתית ביכולת. בעונה הבאה הוא כבר הפסיד זמן רב על המגרש עקב פציעות ויכולת ירודה גם כשהיה בריא. מעמדו בקבוצה כל כך ירד, והוא נשלח חזרה הביתה בחלון ההעברות של ינואר.
הוא ציין שביקש את ההשאלה לסאנטוס כדי שיוכל לשחק בכל משחק ולשפר את סיכוייו להגיע לגביע העולם של 2010. בסאנטוס הוא הצליח להחזיר מעט מההברקות שהוא סיפק בתקופות הטובות באירופה, ואיתו בסגל סאנטוס זכתה בגביע הברזילאי בפעם הראשונה בהיסטוריה. רוביניו העדיף להישאר בסאנטוס ולא לחזור לסיטי, אבל סיטי לא אישרה הארכה של ההשאלה וסאנטוס לא הציעה לקנות את השחקן. אחרי מונדיאל לא גדול בדרום אפריקה, רוביניו ביקש לעזוב את מנצ'סטר סיטי ורצה לחזור לספרד או לעבור לאיטליה. ההצעות היחידות שקיבל במהלך הקיץ היו מטורקיה, ורוביניו בחר לחכות.
ביום האחרון של החלון, הסבלנות השתלמה – מילאן שילמה לסיטי 18 מיליון יורו תמורת שירותיו של הברזילאי. גם הפעם, ההתחלה שלו הייתה טובה והוא הצליח לחבר כמה הופעות טובות ולעזור למילאן לזכות באליפות. אבל גם כאן, הנפילה שלו הייתה מהירה. הוא ירד בחזרה לחוסר היציבות, ושוב התגלגל במורד הרוטציה של קבוצתו. בשני החלונות של 2013 היה קרוב לחזרה קבועה לסנטוס, אבל הקבוצה לא עמדה בדרישות השכר שלו. בסופו של דבר, בקיץ 2014, אחרי אי זימון למונדיאל, רוביניו הושאל שוב לסנטוס, אחרי שנשאר מחוץ לתוכניות של פיליפו אינזאגי. מילאן הייתה קבוצתו האחרונה באירופה – לפחות עד היום.
שנה כמושאל בסנטוס, חוזה של חצי שנה בסין שגם הסתיימה באליפות. שנה וחצי שנראו כמו המוות של הקריירה של רוביניו. הוא עוד חזר לברזיל בשנת 2016, כאשר חתם לשתי עונות באתלטיקו מיניירו, ואף סיים את 2016 כמלך השערים עם 25. אז שוב חזר אותו הניגון – עונה שנייה טובה הרבה פחות, וסיום חלש לחוזה שלו.
פחות או יותר באותה התקופה, בסוף חודש נובמבר 2017, רוביניו הורשע בהיותו חלק מאונס קבוצתי, כשהקורבן הייתה אישה אלבנית. האירוע, לפי ההאשמות, קרה באיטליה בשנת 2013 כאשר היה חלק מסגל מילאן. הליך הערעור על פסק הדין, תשע שנים בכלא, נמצא כעת בעיצומו – כך שרוביניו לא צפוי להיכלא עד לפחות סוף הליך הערעור. מכשול אחד נוסף עומד בין רוביניו לסורג ולבריח – עונש המאסר הוא באיטליה. במהלך המשפט רוביניו עדיין שיחק במיניירו, וברזיל לא מסגירה אזרחים שלה למדינות אחרות.
גם טורקיה לא צפויה להסגיר את השחקן לרשויות האיטלקיות – אחרת, כנראה שרוביניו היה מחפש קבוצה אחרת בברזיל ולא חותם שוב באירופה. ביום שלישי האחרון חתם רוביניו בקבוצתו לשעבר של פיני בלילי, סיבאספור – כשמונה שנים אחרי שלא הסכים להגיע לצמרת הטורקית כי רצה לשחק בספרד או איטליה. זו כנראה הדרך הטובה ביותר להדגיש את גודל המפלה של הקריירה של רוביניו. עם כמה שהיה מוכשר, הוא לא הצליח לשמור על עקביות. הוא לא למד מעולם משמעת, ואף פעם לא ידע לאיזה כיוון הוא רוצה ללכת. רוביניו מעולם לא מצא את עצמו בעולם הכדורגל, כמו לא מעט ילדים ברזילאים עם כישרון עצום ברגליים.
רוביניו היה אחר. הוא היה שונה. הוא קיבל את הכתר של פלה מעל הראש כבר בגיל 15. הוא קיבל את מספר 10 כשהגיע לריאל מדריד. כל הלחץ שהיה טמון בהיותו התקווה של הכדורגל הברזילאי, הייתה קצת יותר מדי בשביל בסך הכל ילד ברזילאי רגיל שרק רצה לשחק כדורגל.