התהוותה של אייאקס כמועדון היהודים
את הקשר של אייאקס ליהדות והכינוי של קבוצת הכדורגל מאמסטרדם, כקבוצת "היהודים", כולנו מכירים, אך צעד קטן אל העבר יסביר באמת את הקשר בין המועדון המפואר לביניו.
אייאקס המחודשת הוקמה בשנת 1900, לאחר שקודמתה, נסגרה עקב ריבוי קבוצות, דבר שפגע במועדון שהפך המפואר ביותר לימים אלו.
במהלך המאה ה 20 מגרשה הביתי של אייאקס היה ברובע היהודי שבאמסטרדם, כמו כן מרבית מחברי ההנהלה של המועדון, באותם ימים, היו יהודים, כמו חברי ההנהלה, גם בסגל השחקנים של אייאקס באותם ימים ניתן היה למצוא שחקנים יהודים.
לאייאקס של אותם שנים, היו גם הרבה אוהדים יהודיים, המשיכה להנהלה ולשחקנים שגם הם יהודים, עוררה את כל האזור, כך שבתקופת השיא, באמסטרדם היו כ 120 אלף יהודים, מרביתם אוהדי אייאקס.
(טוויטר)
הסובלנות וקבלת האחר, מאפיין שבלט מאוד באמסטרדם של לפני מלחמת העולם השניה ושל לפני השואה, היוו גורם משמעותי, למשיכה של היהודים לעיר, שהייתה פתוחה לקבלת היהודים לאחר גירוש ספרד.
מלחמת העולם השנייה והשואה, הביאו לכך שהיטלר שם לעצמו מטרה, להשתלט על אמסטרדם ולהשמיד את היהודים ובכך הצליח להשמיד חלק גדול מאוד מהקהילה היהודית בעיר.
אייאקס התפתחה והפכה למועדון המעוטר והמפואר בהולנד ועד היום זוכרים אוהדי המועדון (הוותיקים בעיקר), את היהודים, נשיא אייאקס ונשיאים קודמים, גם הם יהודים, כך שהקשר בין המועדון ליהדות תמיד היה והלך וגבר עם הזמן.
האנטישמיות והקנאה מהיריבות ההולנדיות
בצד השני והפחות יפה של הולנד, נוכל למצוא קבוצות כמו פיינורד ודן האג, שהגזענות תבועה בהן, אך האוהדים שנחשבים לקשים והגזעניים בהולנד, הם אלה של אוטרכט, אם לא מספיקה השנאה והאנטישמיות התבועה בהם, אוהדי אוטרכט, החלו לקנא באייאקס ובהצלחתה (נשמע מוכר).
הקנאה במועדון המפואר והשנאה ליהודים, הביאו לכך שבכל פעם שהקבוצות היו נפגשות, אוהדי אוטרכט, היו מוציאים את הצד הרע והמכוער שלהם, קללות, גידופים ושירי נאצה כנגד היהודים, במטרה לבייש את אותם אוהדים ואת אותו מועדון.
השנאה והקולות שהיו יוצאים ממשחקי חוץ של אייאקס, הביאו לכך שהרבה מאוד אוהדים, ברובם יהודים, הפסיקו לאהוד את המועדון ואת הכדורגל ההולנדי בכלל, היו גם שחקנים יהודיים, שביקשו להשתחרר מהמועדון, לאחר שעלו לאותם מגרשים ושמעו את המילים הקשות ושירי הנאצה הנאמרים שם.
עם הזמן, נוצרה מעין קנונייה כנגד אייאקס, בכל מפגש של אייאקס עם אחד מהמועדונים הגזעניים הללו, האוהדים היו מזכירים פעם אחר פעם, כמה הם שונאים את היהודים וכמה השואה הייתה מוצדקת.
אם במקרים אחרים, הרי שהקשר והחיבור בין המועדון לשורשים שלו, היה ניתק, הפעם המקרה הפוך, בכל פעם שאוהדי אייאקס שמעו את אותם קללות, הם התקרבו יותר ליהדות ולסמלים שלנו, למגן דוד ואפילו למנורה.
מלבד מקרה אחד בו נשיא אייאקס דאז, אורי קורונל, יהודי בעצמו,, ביקש מאוהדי המועדון, להפסיק לכנות עצמם היהודים, בכדי למנוע תקריות בעייתיות במגרשים השונים, הקשר בין אייאקס ליהדות הלך וגבר, בכל משחק של אייאקס ניתן היה למצוא דגלי ישראל פרוסים ביציעים, אוהדי היריבות מנגד, טענו לפרובוקציות נגדם, דבר שחיזק את השנאה כלפי המועדון וכלפי היהודים.
(טוויטר)
השנאה עלתה מדרגה
באחד ממפגשי הקבוצות בעבר, בשנת 2012, אירועי המשחק ומופע האימים של אוטרכט, זכורים לכל הולנדי ולכל אוהד אייאקס, כאשר הופסק המשחק לכ 15 דקות, שופט המשחק טען שעקב הקריאות המכוערות, הוא מרגיש סכנה ממשית לשחקנים ולצוות המקצועי של אייאקס, כמו כן לאוהדיה ובחר להפסיק את המשחק עד שאוהדי אוטרכט, עצרו את השירה המכוערת שלהם.
בין השירים והקללות שניתן היה למצוא בלקסיקון של אוהדי אוטרכט- "חמאס חמאס", "הרכבות כבר מוכנות" ועוד השמצות הקשורות לשואה ולכמה שהיהודים מיותרים בעולם, דבר שגרם כמו שאמרנו לנשיא אייאקס לבקש מאוהדיו, להימנע מכינוי "יהודים" ולהמנע מפרובוקציות מיותרות, מיותר לציין שהקריאה לא עשתה את העבודה במלואה ועד היום ישנם דגלי ישראל ואוהדים יהודיים בכל משחק של אייאקס.
בין שירי הנאצה והקללות הקשות, היה רגע ששבר את הולנד כולה, שיר מזעזע, שנכתתב על ידי אוהדי אוטרכט, שבגינו המועדון הועמד לדין וספג קנס קשה, כמו כן גופים יהודיים ברחבי העולם תבעו את המועדון בגין גזענות קשה ובפיפ"א שקלו להשעות את המועדן מכל פעילות אירופית, במידה והמצב לא ישתנה דרסטית, במילות השיר נאמר: "אבא היה בקומנדו, אמא הייתה ב ss, ביחד הם שורפים יהודים, כי יהודים נשרפים הכי טוב".
(טוויטר)
מילים קשות שהדהדו בכל אוזן ובכל כלי תקשורת בהולנד, שהבינו שהמצב חייב להשתנות, באייאקס מנגד, הקשר והחיבור המשיך להתחזק והמועדון הפך למועטר יותר ויותר עם השנאה שגדלה כלפיו והוכיח שאהבה, אחווה ומורשת חשובים לא פחות מספורט ומהישגיות.
עם כל המשא שסוחבות שתי הקבוצות אחת כלפי השניה ועם כל השנאה של אוטרכט כלפיי אייאקס והיהודים, שתיהן נפגשות במחזור הקרוב, לקרב לוהט, הן ביציעם והן על כר הדשא, אם נשליך את המקרה לכיוון הכדורגל שלנו, במקרה ביתר ירושלים, את בני סכנין, הרי לנו שנאה קשה בין שני מועדונים, על רקע לאומי, כך שלא משנה באיזה מקום ובאיזה מצב מגיעות שתי הקבוצות למפגש, שמים הכל בצד למשך 90 דקות של מלחמה לטובת האמונה והסמל, לטובת השקפת העולם, כל מועדון לאלו שלו.
