כולנו זוכרים את צ'אבי, הקשר המושלם שהנהיג את האמצע של בארסה בשנים הכי גדולות של הכדורגל.
בארסה שאני מכיר לפחות ב-30 השנים האחרונות תמיד היה לה את השחקן הזה דמוי צ'אבי כשלפניו היו גווארדיולה ודה לה פנייה וכיום זהו בוסקטס כאשר בעתיד הלא רחוק אתם תראו את הילד בן ה-20 קרלס אלניה, ממחלקת הנוער. שחקנים כאלה צריך ללמוד מהם את החוכמה ואת היסודות של גאונות מרכז המגרש.
איך הכל התחיל אצל צ'אבי ?
צ'אבי עלה לקבוצה הבוגרת כבר בשנת 1998, שזה 20 שנה מהיום.
הוא היה שייך לקבוצת המילואים, אבל שיחק במשחקי ידידות וכשלואי ואן חאל היה המאמן הוא נתן לו לשחק לראשונה בסופר קאפ הספרדי מול מירוקה, הקשר אמר תודה רבה, סיפק משחק נפלא וגם הבקיע.
גול הבכורה בליגה הגיע באותה עונה ב-3 לאוקטובר 1998, בארסה ניצחה 3-1 את ולנסיה, אבל עדיין לא היה שחקן קבוע בהרכב של בארסה.
בעונת 1999-2000 הוא עדיין היה שייך בחלק מהזמן לקבוצת המילואים, אך עקב פציעתו של פפ גארדיולה, היה חלק גם מקבוצה הראשונה. עדיין לא שחקן הרכב קבוע.
בעונת 2000-01 הקטלונים ממש דשדשו ורק במזל הצליחו להגיע לליגת האלופות מהמקום הרביעי, באחת הבעיטות האחרונות במשחק (3-2 על ולנסיה, במספרת של ריבאלדו). זו הייתה עונתו הראשונה כחלק מהסגל הבוגר, וניתן לו את הצ'אנס לבלוט ולתפוס את המקום במרכז המגרש.
בעונת 2001-2002 היה את אותו ריטואל וצ'אבי לא נהנה מהימים של היום, אלא מהדחות מפתיעות בגביע והפסדים בסיטונואות בליגה הטובה בעולם, דאז, הספרדית. בארסה הצליחה שוב רק לסיים במקום 4. צ'אבי שותף 35 פעמים בליגה כקשר אחורי או מרכזי, והיה המחליף של גארדיולה ודה לה פניה והצליח להרשית 4 פעמים.
בעונת 2002-2003 לואי ואן חאל חזר לקנדציה שנייה בברצלונה. בארסה פתחה נורא את העונה והיה לה סיבוב ראשון מסויט.
הסיבוב השני היה סביר יותר, לא במונחים של היום, וברצתלונה סיימה במקום השישי, מי היה מאמין אם תגידו את זה היום.
בעונת 2003-2004, התחילה מהפכת הכדורגל שבעצם שממשיכה עד עצם היום הזה.
פרנק רייקארד מונה למאמן הקטלונים, הקבוצה החתימה את רונלאדיניו וחזרה להיות ברצלונה.
בעונה הזו, הקבוצה שמרה על יציבות, ולמרות פתיחת עונה לא טובה, הצליחה לסיים את העונה במקום השני, עם רצף אדיר של ניצחונות, צ'אבי הבקיע 4 שערים, ב-36 הופעות.
פה התחילה תקופת הרנסנס של הקבוצה הגדולה והטובה בעולם, שממשיך גם לקבוצת ברצלונה היום.
2004-2005- ברוכה הבאה ברצלונה! השנים הגדולות של ברצלונה התחילו, וכאן הגיעה האליפות הראשונה אחרי 6 שנים.
צ'אבי היה פה הברומטר של הקבוצה, אחרי עזיבת הקפטנים פיליפ קוקו ולואיס אנריקה, צ'אבי ופויול נבחרו למלא את התפקיד מתוקף היותם קטלונים ומנהיגים ועשו את זה מעולה, עד היום האחרון. צ'אבי שיחק 36 משחקים והבקיע 3 שערים, נתן את הטון עבור ברצלונה הגדולה שמפה חזרה להיות הקבוצה החזקה ביותר בספרד, וגם באירופה.
דור נוסף של טיולי בר-מצווה לברצלונה- נולד. הקבוצה הגדולה פה הקימה את הבסיס שלה לראשונה משנות ה-90, חזר להיות קטלוני.
2005-2006 : אוהדי הכדורגל ראו את ברצלונה הגדולה הראשונה, קורעת את הליגה, לוקחת אליפות שניה ברציפות עם כדורגל מדהים שכולם זוכרים עד היום, והכי חשוב לוקחת אליפות אירופה, עם ניצחון בגמר בפאריס, 2-1 על ארסנל. אילו זיכרונות.
צ'אבי נפצע במהלך העונה, קרע את הרצועה הצולבת, נעדר 5 חודשים וסה"כ שיחק 16 משחקים בליגה ללא שערים.
בגמר, אגב הוא ישב 90 דקות על הספסל, זה לא הפריע לו לחזור להיות צ'אבי שכולנו מכירים.
השנה הגדולה ביותר של צ'אבי הייתה תחת גארדיולה, בה הוא זכה בטרבל הענק בקבוצה הגדולה ביותר בכל הזמנים אולי של הכדורגל בכלל. זה היה בעונת 2008-2009, 16 בישולים היו לו, בהחלט מספרים מדהימים. מאותה עונה צ'אבי וברצלונה היו בטופ של הכדורגל העולמי וצ'אבי הפך להיות הלב הקבוצה, זה שמניע אותה ומחלק את הכדורים למסי וחבריו שקרעו את אירופה.
בהמשך עד לעזיבה לקאטר ב-2015, ברצלונה וצ'אבי חוו עוד אליפיות, גביעים, ו-2 אליפיות אירופה. הקבוצה הגדולה ההיא שהתחילה בעונת 2003.2004 בגרסה הראשונה והמוצלחת, עדיין רצה גם היום בדרך לאליפות מדהימה נוספת.
כיום צ'אבי עדיין משחק בקאטר, כמו כוכבים גדולים לפניו, לקראת סוף הקריירה.
נבחרת ספרד:
133 הופעות ו-13 שערים אבל מעל הכל התארים שהביא צ'אבי יחד עם חברים מברצלונה, לנבחרת.
ספרד לקחה את אליפות אירופה ב-2008 וב-2012, בנוסף זכתה בגביע העולמי ב-2010 בדור הזהב של הכדורגל.
אפשר לומר באתם שנים ששחקני ברצלונה לקחו כל תואר אפשרי שזז על הכדור המסתובב, והכוונה על כדור הארץ.
צ'אבי ואינייסטה שלטו בכדורגל העולמי, וליאו מסי חברם הטוב לא הצליח לסחוב את נבחרתו בצורה דומה.
בעצם ברצלונה של צ'אבי הייתה אמורה להיות שבעה מכל התארים, אבל עם משהו נשאר לדעתי לצ'אבי בראש זו נבחרת קטלוניה, ששיחקה כמה משחקי ידידות, אבל כמובן שאף אחד לא מכיר בה.
אני חושב שהדבר האחרון שנשאר לכוכבים הקטלונים זה אפשרות שתהיה להם לבטא את הרגשות הלאומיים שלהם לנבחרת כדורגל, נפרדת מספרד. כל הכוכבים הגדולים הביעו את דעתם, ונכון שבספרד התאחדה בשנים של התארים, ובמדריד החמיאו לקטלוניה על הניצחונות המשותפים, אבל עדיין צ'אבי, פויול ובוסקטס לא הסתירו מעולם את זה שקטלוניה חשובה להם וגם שיחקו בנבחרת הזו אפילו אם זה רק למשחקי ראווה. מה שבטוח, נבחרת קטלוניה באותם ימים הייתה יכולה לקחת גביע העולם, וגם היום בוודאות היא תהיה נבחרת חזקה לא פחות מספרד.
לסיכום, צ'יאבי גדול השחקנים של ברצלונה בדור הנוכחי וזכה בכל תואר אפשרי, ספק אם יהיה לנו שחקן כזה, גם בסגנון המשחק המיוחד של שחקן אמצע, שיכול לעשות הכל. אין כאלה שחקנים כיו, בטח לא באיכות של ההגנה וההתקפה גם יחד. כמובן בוסף לעמידה ולחוכמת המשחק.
