אם היו אומרים לכם בחודש יולי שקצת אחרי מחצית העונה הסדירה יהיה לנו קרב ארבע-ראשי על האליפות, הייתם מאמינים? וזה שהפועל חיפה חלק ממנו? ולעובדה שיריבתה העירונית נמצאת מרחק 8 נקודות מהקו האדום והמטרה שלה, שלא בטוח שהיא ריאלית היא להגיע לפלייאוף העליון, לזה הייתם מאמינים? אז כן, למרות שאנו אוהבים ללעוג וללגלג לליגת הכדורגל שלנו ולרמתה, העונה היא מספקת לנו מתח ומשחקים טובים, לפחות עד כה. גם במחזור הקרוב ישנם מספר משחקים בעלי פוטנציאל לספק חוויה לצופים, וכדי שלא תבואו לא מוכנים לפניכם מדריך הצפייה למחזור ה-18 בליגת העל:
בית"ר ירושלים-עירוני קרית שמונה (שבת 20:30):
לירושלמים המשחק יהווה מעין חזרה גנרלית לקראת רצף של 3 משחקים גדולים ולא קלים בכלל, מול: בני סכנין, מכבי נתניה ומכבי חיפה. על אף הרעש והביקורות בית"ר נמצאת בתקופה טובה עם 5 ניצחונות ותיקו ב7 משחקים, ויכול להיות שזוהי תחילתה של איזו דרך שהיא לעבר משהו גדול. בית"ר של בני בן זקן לא משחק כדורגל מהפנט או ווירטואוזי, אך היא מאוד מאוד יעילה ובכדורגל זה הכי חשוב משום שמה שבסופו של דבר קובע הוא התוצאה. הקהל שלא מרוצה במיוחד מהיעילות הזאת שבאה על חשבון הכדורגל השמח, ומבני בן זקן בכלל, הביע את דעתו כידוע בקריאות "תתפטר" למאמן לאורך רוב תקופתו בבית"ר, אך יכול להיות שבמשחק מול הפועל חיפה קיבלנו נקודת מפנה שיכולה לדחוף את הקבוצה לגבהים מטורפים, ואולי, אולי גם למילה שכל כך מפחדים להגיד בבית וגן: "אליפות". גם בניצחון מול הפועל חיפה לפני כשבוע במה שהיה כמו משחק עונה עבור בית"ר, היא לא שיחקה כדורגל סוחף, אך היה שם משהו שלא ראינו בקבוצה לפני בתקופת בני בן זקן: נחישות והקרבה, או כמו איך שהוא קרא לזה: "מחויבות". בית"ר של השנים האחרונות לא הייתה הקבוצה הכי איכותית בארץ ולא היו לה את המאמנים הכי בכירים, אך היה שם את הלב של השחקנים ששמו אותו על המגרש ומלחמה חסרת פשרות. התכונות האלה באו יחד עם הקהל שבא לראות מלחמה בכל משחק ונתן כוחות רבים לכך. העונה, מאז שבן זקן הגיע, הייתה תחושה שהתכונות האלה אבדו והאוהדים התקשו להתחבר לקבוצה, במיוחד כשהיא שיחקה בצורה הגנתית, אך מול הפועל חיפה, על אף הגישה ההגנתית לפרקים לא קצרים במשחק, הייתה שם ההקרבה והטירוף שהיו חסרים. ניתן לראות זאת בחגיגות אחרי השער של עזרא, בהצלות הגדולות של כחילה שאגב נותן עונה אדירה עד כה, בחגיגות המשותפות של צוות האימון שהיו דיווחים על פיצוצים בתוכו, או בשכטר מטריף את הקהל אחרי עוד בעיטה. נראה שבית"ר הצליחה להשיב את רוח הלחימה ולאחד את חדר ההלבשה סביב בן זקן שניהל את המשחק האחרון בצורה טובה מאוד, והתוצאה בהתאם. אם בית"ר תמשיך בדרך הזו, עם התמיכה מהקהל שנתן תצוגת עידוד חמה בהתאם למלחמה של קבוצתו על הדשא, השמיים הם הגבול בשבילה ואליפות כבר לא תהיה מילה גסה, ואפילו תהיה אפשרית להשגה, בטח בעונה כזו. במשחק הזה בכל אופן היא יכולה כבר לתפוס את הפסגה אם תנצח ובאר שבע תאבד נקודות מול הפועל חיפה השלישית.
כדאי לשים לב אל: איתי שכטר. הקפטן של בית"ר, המנהיג. שכטר מקבל הרבה מחמאות העונה על היכולת הנהדרת שלו, ובכל פעם כשנזכרים בתקופה שלו במכבי חיפה לא מאמינים שמדובר באותו שחקן, אך יש הרגשה שמשהו קצת חסר: שערים. נכון, הוא כבש 7 שערים העונה, וזה לא מעט, אך אם נוריד את צמד השערים במשחק הליגה הראשון מול מכבי, שכטר כבש 5 שערים ב16 משחקים. בקצב כזה הוא יגיע לסוף העונה עם 10-12 שערים שזה בהחלט לא רע, אך אם בית"ר רוצה באמת לרוץ גבוה היא צריכה אותו יותר חד, משום ששכטר מגיע למצבים ועושה מהלכים מצויינים אך פשוט מעט מתקשה מול השער. גול במשחק הקרוב לא רק יעזור לבית"ר אלא יכול גם לסדר לחלוץ את החוזה החדש שהוא כל כך מייחל לו.
ניחוש מושכל: 2-0 לבית"ר, הפנים לסכנין.
הפועל באר שבע-הפועל חיפה (ראשון 20:30):
עם צמרת כל כך צפופה לא פלא שקיבלנו 2 משחקי עונה מחזור אחרי מחזור. הפועל באר שבע תארח את הפועל חיפה בטרנר למשחק שישפיע לא רק על המשך העונה של שתיהן, אלא גם על זה של הצהובות הצמודות אליהן: מכבי תל אביב ובית"ר ירושלים.
הפועל חיפה פתחה את העונה טוב, שיחקה כדורגל נהדר ובילתה כמה וכמה שבועות במקום הראשון בליגה, אך בתקופה האחרונה חלה נסיגה מסוימת ביכולתה. הקבוצה של ניר קלינגר נבנתה טוב עם שוער אדיר, הגנה מצויינת, קישור חזק והתקפה טובה, והוזכרה כמועמדת לאליפות, אך אם נסתכל על החודשיים האחרונים שלה היא פשוט לא עומדת בציפיות. כולם הופתעו מההצלחה הפתאומית של הקבוצה אחרי כל כך הרבה שנים בתחתית, ובצדק, ואולי זאת הנקודה שתכשיל אותה העונה. הפועל חיפה לא טעמה הצלחה במשך כל כך הרבה שנים, לא הריחה תואר גדול, לא הייתה כל כך איכותית עד שהיא כבר שכחה איך זה. אפשר לראות את זה בחוסר הניסיון במשחקים מול הקבוצות הגדולות: תיקו והפסד מול בית"ר ירושלים, תיקו מול מכבי תל אביב, הפסד למכבי נתניה ותיקו עם הפועל ב"ש. אמנם אלה לא תוצאות כל כך גרועות אך חסר כאן דבר אחד: ניצחון. הפועל חיפה לא ווינרית, אין לה אופי של אלופה וזה אחד הדברים היחידים שיכולים להרוס לה העונה משום שהסגל בנוי כל כך טוב והוא מאוד מאוזן.
מנגד מגיעה קבוצה שזוכרת טוב מאוד מה זה לזכות בתארים והצליחה מאוד בשנים האחרונות, הן כאן בארץ והן במפעלים האירופים. למרות זאת, יש תחושה שהפועל באר שבע של 2017-18 פחות מוצלחת מזאת של העונה שעברה. ההגנה שספגה 18 שערים בעונה שלמה ספגה כבר 14 בערך בשליש (אם מחשיבים את משחקי הפלייאוף), שחקני הרכש ובייחוד הזרים פחות פוגעים והדומיננטיות והשליטה בליגה מורגשות הרבה פחות. היא עדיין אולי הקבוצה הטובה ביותר בליגה, אולם העונה יש תחושה שהאליפות בהחלט לא שמורה לה ושישנן עוד קבוצות שבאמת יכולות להתחרות איתה על האליפות. אחרי התיקו המאכזב עם בני יהודה שנתן לבית"ר ולמכבי הזדמנות להתקרב אליה, באר שבע חייבת לצאת לדרך חדשה. היא תפגוש מולה קבוצה שמזכירה את מה שהיא הייתה לפני 3-4 שנים: קבוצה טובה, איכותית, אך חסרת ניסיון. לא בכדי היא לקחה אליפות רק אחרי שסיימה שתי עונות ברציפות ב3 הגדולות.
כדאי לשים לב אל: חנן ממן. הקפטן של הכרישים מוביל את הקבוצה ומנהיג אותה ביד רמה וביכולת טובה אך כמו שכבר קרה לו בעבר הוא מתקשה לשמור על יציבות. במחזור האחרון היו לו לפחות שני מצבים טובים לכיבוש שער חשוב במשחק מול יריבה ישירה לצמרת והוא פספס ברשלנות. מול באר שבע הוא כבר כבש העונה (ועוד איזה גול!) ועכשיו הוא זאת ההזדמנות שלו להחזיר לקבוצתו על הפשלה מול בית"ר.
ניחוש מושכל: 2-2 מהנה בקרב הצמרת הזה, הכל נשאר פתוח.
