בבריטניה, בצפון הרחוק, יושבת לה קבוצה שלובשת אדום, ורק מחכה לחזור לימיה הגדולים, להצלחה הכבירה תחת אלכס פרגוסון. זוהי כמובן אברדין, ממנה הדרים פרגוסון למנצ'סטר. האדומים של סקוטלנד נהנו מתקופה נפלאה במחצית הראשונה של שנות השמונים תחת סר אלכס, ורוב התארים הגדולים שלה הושגו באותה תקופה. היום, כמו מנצ'סטר יונייטד, באברדין עדיין מחכים לחזור לימים בהם הקבוצה מספר 1 בסקוטלנד הגיעה דווקא מהעיר הכסופה בצפון מזרח המדינה.
אברדין אמנם עיר קטנה, אך במונחים סקוטיים, היא עדיין השלישית הגדולה במדינה, אחרי גלאזגו והבירה אדינבורג. לקבוצה אין יריבות גיאוגרפית גדולה: העיר הכי קרובה אליה שמשחקות בה קבוצות מהליגה הראשונה היא דאנדי, שבה יש שתי קבוצות מקצועניות גדולות. למעשה, מועדון הכדורגל אברדין שאנחנו מכירים היום הוא תוצאה של איחוד בין שלושה מועדונים – אברדין, ויקטוריה יונייטד ואוריון. כך שמדובר במועדון הכדורגל המקצועני היחיד בעירו. "דרבי הצפון" עם אינוורנס, בין שתי הערים הגדולות היחידות בצפון, הוא המשחק הכי קרוב ליריבות שאוהדי אברדין יכולים להנות ממנו כיום.
המועדון נחשב אמנם לגדול יחסית בסקוטלנד, ותמיד נמנה על ארבעת הבכירים בה. אבל, במונחים סקוטיים כמו במונחים סקוטיים, לא צריך הרבה כדי להיות בטופ ארבע. אברדין מיעטה להילחם על התארים הגדולים, ולא הצליחה לשדרג את מעמדה עד אחרי מלחמת העולם השנייה: רק בשנת 1947 זכתה אברדין בתואר המקומי הראשון שלה, גביע סקוטלנד. האליפות הראשונה, והיחידה עד ימי פרגי, הגיעה בשנת 1955. למרות שאברדין לא הרבתה לזכות בתארים, היא עדיין נחשבה מהבכירות בסקוטלנד – לפחות מחוץ לגלאזגו, עליה נלחמות עד היום סלטיק וריינג'רס.
עם הגעתו של פרגי, והעלייה המקבילה של דאנדי יונייטד, רוחות חדשות החלו לנשב מהים הצפוני. אברדין, בניצוחו של סר אלכס ושחקנים כמו אלכס מקליש וגורדון סטראכן, לימים מאמנים בכירים בממלכה. שלוש אליפויות, ארבעה גביעים, וגולת הכותרת – גביע המחזיקות ב-1983, עם ניצחונות בדרך על באיירן מינכן ועל ריאל מדריד בגמר. אברדין הייתה שם דבר בכדורגל הסקוטי, הבריטי והאירופי בשנותיה תחת פרגוסון, ונראה שסצנת הכדורגל הסקוטי מקבלת עוד משתתפת למרכז הבמה.
העלייה של אברדין הייתה זריזה כמעט כמו הנפילה שלה אחרי עזיבת פרגי. חוץ מגביע כלשהו פה ושם, או סגנות כלשהי פה ושם, אברדין לא התקרבה מעולם לאיים על סלטיק או ריינג'רס. מספיק להעיף מבט קטן בטבלת התארים של הקבוצות הסקוטיות כדי להבין את התמונה במלואה – ריינג'רס זכתה ב-54 אליפויות. סלטיק זכתה ב-48. אברדין שלישית, דולקת אחריהן עם… 4 אליפויות.
אפילו השנים האחרונות הן למעשה כל ההיסטוריה של אברדין, רק בקטן. ריינג'רס עדיין מתאוששת מפשיטת הרגל, וכמובן שסלטיק נהנית מההפקר עם שש אליפויות קלילות רצופות. אברדין סיימה כסגניתה של סלטיק בשלוש העונות האחרונות, ובהפרשי נקודות גדולים. בעונה שעברה, אברדין סיימה כסגנית לסלטיק בכל שלושת התחרויות בסקוטלנד. את הליגה סיימה סלטיק עם 106 נקודות – 34 ניצחונות, 4 תוצאות תיקו וללא הפסד. אברדין, במקום השני, סיימה את העונה עם 76 בלבד. הפערים בין סלטיק לשאר הליגה כיום הם תהומיים, והעונה שעברה הייתה ההוכחה הטובה ביותר.
העונה, למרות זאת, הדברים קצת שונים. סלטיק בדיוק מגיעה אחרי הפסד הליגה הראשון שלה מזה כשנה וחצי – השפלה בשבוע שעבר מול הארטס, הפסד חוץ 4-0 מזעזע ביותר. הפער של סלטיק מאברדין השנייה הוא שתי נקודות בלבד כאשר לסלטיק משחק חסר. אברדין ניצחה את סלטיק 3 פעמים בלבד ב-20 המפגשים האחרונים, וניצחון כאן, שיעלה את האדומים למקום הראשון בטבלה, גם אם באופן זמני, יהיה סנסציה עצומה וסיבה אמיתית לגאווה בקרב אוהדי הקבוצה.