וורלד בי פרי. היה דמות מעניינת בפני עצמה, אך הוא היה חלק ממשהו גדול הרבה יותר ממנו…
בי פרי נולד בשם לויד ברנרד פרי, ב-9 לדצמבר 1953. בי פרי נולד באטלנטה, ג׳ורג׳יה אבל בגיל צעיר עבר לברוקלין וגדל שם במשך רוב שנות ילדותו. כבר מגיל צעיר היה עילוי כדורסל, הניתור המרשים שלו והאתלטיות שלו היו אטריבוטים שקשה להתעלם מהם. הוא החליט להרשם לגילפורד קולג׳ הקטן, קולג׳ שממנו יצאו 4 שחקני NBA בלבד, כולם בשנות ה70 ו3 מהם שיחקו הקליפרס ביחד עם בי פרי.
הוא נבחר בבחירה ה-23 בדראפט לפילדלפיה 76׳ והיה בורג משמעותי בקבוצה שכללה את דאג קולינס, ג׳ורג׳ מקגינס וג׳וליוס ״דר ג׳יי״ אירווינג. הוא העפיל עם החבורה הזאת לגמר ה-NBA אך הפסיד לפורטלנד טרייל-בלייזרס בשישה משחקים, קבוצה שכללה את ביל וולטון והמאמן ג׳ק רמזי, שנחריב עליהם אחר כך.
הוא נשלח לקליפרס תמורת בחירת סיבוב ראשון לפני עונת 78/79, בחירה שהפכה להיות צ׳ארלס בארקלי, שחקן שגם עליו ארחיב בהמשך. המאמן של פרי בפילי, ג׳ין שו עבר איתו ביחד לסן דייגו (שם היו ממוקמים אז הקליפרס) וחולל איתו פלאים. במשך שתי עונות רצופות, בי פרי היה מקום שני רק לג׳ורג׳ ״האייסמן״ גרווין בנקודות, כאשר הוא מעמיד יותר מ28 בעונה הראשונה של הרצף, ויותר מ30 בשנייה. כתוצאה מהעונות המצוינות והתפוקה האדירה שנתן להם, ולאחר שנבחר לחמישייה השנייה של העונה בעונה האחרונה, הקליפרס החליטו שהדבר ההגיוני לעשות זה להעביר אותו בטרייד לגולדן סטייט ווריורס לטובת פיל סמית׳, שחקן שלא הגיע לקרסול של בי פרי בשום צורה או אופן.
בווריורס שיחק בי פרי עם ה״הול אוף פיימר״ לעתיד ברנרד קינג והכוכב העולה ג׳ו בארי קארול, גם שם העמיד ממוצעים של סקורר מחונן. במהלך זמנו במפרץ שינה את שמו באופן חוקי ל״וורלד בי. פרי״. בנוסף למשמעות של השם בעולם הכדורסל (השם ניתן בשל האתלטיות והניתור שלו), לשם גם יש משמעות ברורה גם לעולם החיצון. לטענתו, הוא ראה שהעולם לא שקט והוא רצה להביע את דעתו בשל ההשפעה הגדולה שיש לו, אך גם הוא יודה שלגרום לאנשים לקבל את השם החדש והמשונה לא היה קל.
הווריורס באותה עונה נסעו למשחק חוץ מול המאבריקס בדאלאס, המאמן דאז אל אטלס, אמר לכרוז שלויד שינה את שמו לוורלד. הכורז בתגובה אמר ״אני לא קורא לבחור הזה וורלד״. כאשר הקריא את השמות כחלק מהטקס של פתיחת המשחק, פרי לא קם עד שהכרוז קרא את שמו נכון.
ב-1982 הועבר בטרייד לקליבלנד קאבלירס לטובת רון ברואר (אביו של רוני), ושם הוביל את הקבוצה בנקודות במשך שלושת השנים שלו שם. הוא המשיך לנדוד ברחבי הליגה ואף עבר ל-USBL, ליגה חצי מקצועית, וזכה שם באליפות עם ה״מיאמי טרופיקס״, הוא חזר ל-NBA בניסיון נואש לזכות בטבעת עם מגדלי התאומים, סמפסון ואלאג׳וואן אך גם שם נכשל.
כעת אנחנו מסיימים על הסאגה של בי פרי, ועוברים לסאגה גדולה יותר, אפילו אפוס ניתן לקרוא לזה: ״קללת הקליפרס״.
וורלד בי היה רק בורג קטן במערכת של הארגון הזוועתי הזה. פרי היה חלק משני טריידים בלבד שה קליפרס ביצעו שלא כהלכה, וויתרו על בחירה בשביל להביא אותו, הבחירה הזאת הפכה להיות צ׳ארלי בארקלי, והעבירה אותו תמורת פיל סמית׳ גם טרייד מטופש. הזכרתי לפני כן את ג׳ק רמזי שזכה באליפות עם הבלייזרס נגד אותה פילדלפיה של וורלד בי פרי, והזכרתי אותו לא לחינם. עונה לפני האליפות המרגשת, רמזי היה מאמן הקליפרס והצליח להוביל רוסטר כושל לפלייאוף, בשל העובדה שההנהלה לא יודעת לתפקד, הם פיטרו אותו.
בעונה הבאה, מתנה נוחתת על ברגעי הקליפרס, והם מצליחים להנחית את מוזס מלון הצעיר תמורה בחירה שלא תהיה בלוטרי, הם כיבדו את הכישרון הצעיר בכך שנתנו לו 6 דקות במהלך 2 משחקים ואז העבירו אותו בטרייד לטובת כלום ושום דבר. הם העבירו גם את בוב מקאדו ואדריאן דאנטלי בשנים הבאות, ויתרו גם על בי פרי כפי שציינתי ולקינוח גם גומרים קריירות של 7 שחקנים בטווח של פחות מעשור! וזאתי רק ההתחלה.
בשנת 1985 החליפו לקליפרס בעלים, הרי לא יכול להיות בעלים גרוע יותר ממי שישב במשרד הגדול עד אז, נכון? או כך לפחות חשבו. הבעלים החדש היה הגזען הידוע, הקמצן והסכסכן שלא הבין דבר או חצי דבר בכדורסל ועדיין בחר להתערב: דונלד סטרלינג. הוא המשיך להרוס את המועדון במשך שנים עד הפרשייה המפורסמת שלו שהכריחה אותו להתפטר.
בתחילת המילניום, ספורטס אילוסטרייטד העבירו את כל מחשבותינו לשחור על גבי לבן, וכינו את הארגון כ״ארגון ספורט הכי כושל בכל הזמנים״. כעת, גם עם שינוי הבעלים לסטיב באלמר הגאון, שיודע בידיוק מה הוא עושה, הקללה עדיין מרחפת מעל ראשם. הרי גם עם הקבוצה הכי טובה שהייתה להם במשך שנים עם כריס פול, בלייק גריפין ודיאנדרה ג׳ורדן הם לא הצליחו להגיע לגמר אזורי. אולי הפציעה של בלייק גריפין תהיה חמורה משחשבנו?
