לפני כשנה, ריאן לוכטה הפך לאחד השחיינים המפורסמים בתבל. לא בזכות יכולותיו המיוחדות או אישיותו הנפלאה, אלא בגלל אותה פרשיית "לוכטה-גייט" באולימפיאדת ריו. כל אדם שצפה באולימפיאדה הכיר ודקלם את שמו, אפילו אלו שצופים בענף רק פעם ב-4 שנים. הוא הופיע על כל הכותרות הראשיות של עיתוני הספורט בעולם, והפך לספורטאי המדובר ביותר של הקיץ האחרון. שמו הוכתם אך למרות זאת, הילד שהיום חוגג 33 קייצים סיים את תקופת השעייתו בעולם השחייה, וכעת ייצא למסע כדי להמתיק במעט את הקריירה שבן רגע הפכה למרירה.
ריאן סטיבן לוכטה נולד ב-3 באוגוסט 1984, והחל להתאמן בשחייה מגיל 5 על ידי הוריו. בגיל 12 משפחתו והוא עברו לפלורידה כדי לאפשר לאביו, סטיבן, לעבוד כמאמן שחייה. בבריכת השחייה של אביו בה התאמן, ריאן נהג להתחבא בקציה השני ולעשות בעיות, ועל כך נענש פעמים רבות. אביו אמר פעם בראיון: "שלחתי אותו למלתחות בכל פעם שהוא עושה בעיות. הוא בילה שם זמן רב יותר מאשר בבריכה". אין ספק שהאישיות הבעייתית שלו הייתה גם בגיל ילדות.
ריאן לא התייחס ברצינות לשחייה והוכרח ע"י אביו לבוא לאימונים. אם זאת, למרות שהעדיף לשחק כדורסל ולגלוש על סקייטבורד, בגיל 14 השתתף באולימפיאדת הצעירים האוספת נערים מכל רחבי ארה"ב כדי להתחרות בענפי ספורט שונים, ביניהם שחייה. באירוע ספורט לנוער הגדול במדינה, ריאן סיים במקום השני ופתאום קרה משהו באישיות המעיקה שלו: "נמאס לי להפסיד" הוא אמר לעצמו. כאן וכך החלה דרכו של השחיין האמריקאי המדהים.
לאחר שסיים בהצלחה את בית הספר, התקבל לאוניברסיטת פלורידה ושם הקריירה של ריאן לוכטה התחילה. הוא קיבל את תואר "שחיין השנה" של NCAA פעמיים, זכה 7 פעמים באליפות השחייה של NCAA ובאותה כמות באליפות השחייה של SEC, וגם 24 פעמים בתחרויות ארציות. הוא קבע שיאים ארציים רבים, כולל את שיאו בן הדור של טום דולן האגדי, זוכה שתי מדליות זהב (באולימפיאדות אטלנטה וסידני) ב-400 מטרים מעורב.
מאז, לוכטה זכה ב-12 מדליות במשחקים האולימפיים, ביניהן 6 מזהב, ועוד 27 מדליות באליפויות עולם כאשר 18 מהן מוזהבות. ללא ספק הוא הפך לאגדת שחייה ולאחד האתלטים האמריקאים הגדולים בהיסטוריה, אך רגע אחד באולימפיאדת ריו הרס לו את כל המוניטין. אותו ריאן לוכטה, שהיה יד ימינו של מייקל פלפס בבריכה, השתתף בפרשת "לוכטה-גייט" או "לוכ-מס" (המפלצת מלוך-נס או Mess, וכל משחק מילים שהמדיה המציאה באותה עת).
ב-15 לאוגוסט 2016, פורסם ע"י בן ויי ש-"על ריאן לוכטה כוון אקדח". יום לאחר מכן, בראיון ב-Today Show, טען לוכטה שעצרו אותו ועוד 3 שחיינים אמריקאים נוספים אנשים שלהם היה תג משטרתי, שהוציאו אותם ממונית והחזיקו אקדחים לראשו. דבר זה עורר סערה תקשורתית עצומה, וכמו בכל סערה תקשורתית, מה שאנו חושבים בהתחלה הוא לרוב אינו האמת. לאחר תחקיר של המשטרה המקומית, נמצא כי ארבעת השחיינים נתנו עדות שקר; נמצא כי הם התגנבו לתחנת דלק בשעת בוקר מוקדמת, השתינו על הרצפה, שברו דברים בשירותי המקום וביצעו מעשי ונדליזם בעודם שתויים.
לוכטה הכחיש חלק מהדברים אך הודה והתנצל על השאר. הוא נעמד לדין על אדמת ברזיל כאשר יכל לקבל עונש מאסר שבין חודש לשישה חודשים, אך השופט החליף עונש זה בעונש סביר במעט והצפוי שהוא עונש כספי בסך 100,000$, 20 שעות של עבודות שירות ו-10 חודשים מחוץ לבריכת השחייה (עדיף על כלא, לא?). 10 החודשים נגמרו לפני מספר ימים, אך עונש זה אסר עליו להשתתף באליפות העולם בהונגריה שהסתיימה לפני מספר ימים.
בתקופה הארוכה הזו יצא לו להשתתף ב-"רוקדים עם כוכבים" אבל גם אז, באחד הפרקים קבוצה של מתנגדים לבושים בחולצות של "לא ללוכטה" פרצו על הבמה ועצרו את הרצף התקין של השידור. חייו לא היו קלים מאז, ולא יהיו קלים לעולם אבל למרות כל הבעיות שגרם וכל השקרים שסיפר, יש לסלוח לו. הרי מי לא עושה טעויות? גם אם זו טעות מאוד גדולה, היא נעשתה תחת השפעת אלכוהול והמשיכה מחשש שהקריירה שלו תיהרס. הוא שיקר על מנת שהמוניטין שלו לא ייהרס (כמה אירוני) משום מה אני מרגיש שאנו חייבים לתת לו הזדמנות שנייה.
הוא טעה, בגדול, אך הוא גם התנצל. ומה שלא היה לפני כן, הוא יוצא כעת לדרך חדשה. דרך שאני מאחל לו המון הצלחה, שיחזיר את הכבוד שאבד לו בתחנת הדלק ההיא בריו דה ז'ניירו. ריאן לוכטה אולי לא הבן אדם הנחמד ביותר שהעולם ידע או הצנוע ורגיש ביותר, אבל הוא לא הרג, פצע או פגע בכבוד של אדם אחר; הוא שיקר, דבר שכולנו עושים (אולי לא במימד כזה) ויצר לעצמו שם של שקרן ולא יותר מזה. בין אם תבחרו לסלוח או שתבחרו שלא לשכוח, הוא יחזור והוא ימשיך לזכות במדליות; אולי לא לזמן רב, כי הילד הוא כבר לא ילד, אבל הוא יחזור.