הליגה האיטלקית, רובנו יכולים להישען אחורה לעצום עיניים ולהיזכר או אפילו בעידן הטכנולוגי לדפדף באתר יוטיוב ולהתענג על ביצועים, שחקנים כוכבים, ועל תחרות בין 3 מעדונים-מילאן , אינטר ויובנטוס.
לפני 10 שנים הקבוצות האיטלקיות היו דורסניות, חזקות, טכניות והיו משפילות קבוצות עם שחקנים אגדיים, לדוגמא: קאקא, סתאם, סיידורף, פאבל נדבד, בופון, אדריאנו, רונדליניו, ווסלי סניידר, סמואל אטו ועוד רבים וטובים.
הרבה יאמרו שהרמה בליגה האיטלקית ירדה בשנים האחרונות, כאן הייתי רוצה לתקן את אותם אנשים, הרמה בליגה האיטלקית לא ירדה, יותר נכון לומר שהיא עמדה במקום.
בשנים האחרונות שאר הליגות כמו הספרדית והאנגלית שלחו נציגות ראויות למפעלים האירופאים ואלו עלו וזכו בתארים האירופאיים הללו, בזמן שנציגות הליגה האיטלקית הביטו מהצד והזילו ריר, אפשר לומר זאת על כולן חוץ מאולי יובנטוס שעדיין מנסה ודורסת כל חלקה קטנה בדרך לזכייה בתואר האליפות וזכיה בסגנות אליפות אירופה.
אבל בואו נראה מה קורה כעת עם אותן קבוצות?
מילאן –
2011 היא הזכייה האחרונה שלהם , הרוסונרי אומנם לא דשדשו להם בליגה אך סיימו בשנים האחרונות במקום השני, השלישי ויותר גרוע מכך, אפילו השמיני והתנחמו בהעפלה לליגה האירופית או למוקדמות ליגת האלופות במקרה הטוב.
מילאן לא הגיעה לרגעים המכריעים, בין כל אלה מילאן הפסידה אליפות אפשר לומר בשיניים, לאחר תקוות גדולות אך סיימו בין מקום שני אחרי יובנטוס שעקפה ב-4 נק' וזכתה באליפות .
כמו בשורה אחרונה שנכתבה, מילאן אחרי שנים יפות בליגה ובמפעלים האירופיים מסתכלת מהצד על יובנטוס איך היא כובשת, מייצרת שחקנים וקונה כל דבר שפשוט הולך לה .
ניתן לראות שבחירת השחקנים לא הייתה נכונה, הניהול לא היה ברמה ובסטנדרטים שאנחנו רגילים לראות ממועדון פאר אגדי שכזה.
מאז שנמכרה שנה שעברה למשקיעים סינים אפשר פתאום לראות ניצנים של שינוי בכל הגזרות ומהפך מהניהול ועד אחרון השחקנים .
ניתן לראות את השינוי כבר בחלון העברות הנוכחי, הרוסונרי עושים מאמצים, קונים שחקנים איכותיים ומנסים להתפתח. העברתו של לאונרדו בונוצ'י גרמה להלם בקרב קבוצות הצמרת בחלון ההעברות האחרון ומילאן מקווה להוות פקטור השנה ליובנטוס האימתנית.
אינטר –
לאחר האליפות אחרונה בשנת 2009/10 אינטר התחילה לחפש מישהו שיושיע אותה. שחקן, מאמן, כל דבר, אך ללא הצלחה.
מאז תקופת אטו, סניידר ואדריאנו אני האמת לא כל כך זוכר שחקנים ברמה גבוהה שלקחו על עצמם את כל הקבוצה גם ברגעים פחות נעימים דווקא אדר נותן מדי פעם הברקות ושערים יפיפיים כמו בשני השערים נגד באירן מינכן. אפילו איקרדי שהאמינו בשנת 2013/14 שיבוא ויתן רוח רעננה בגזרת הכיבושים לא כל כך עומד בציפיות עד כה.
לדעתי חסר לאינטר שחקן שפשוט יחבר בין כולם, בשנים האחרונות היא פשוט מאבדת את זה .
אינטר איבדה כל צל של זהות גם בחלון העברות הנוכחי אנחנו לא רואים החתמות מפציצות ובונות על רמת הסגל הנוכחי לפתיחת עונת 2017/18.
יובנטוס –
מאז פרשת השחיתות בשנת 2006 ליובנטוס הספיקה שנה אחת על מנת לחזור לליגה הראשונה ו"לקטוף" את המקום השלישי בעונת 2007/08 ולראות את אינטר זוכה באליפות ואת מילאן אי שם במקום החמישי .
מאותה עלייה חזרה יובנטוס לקדמת הכדורגל האירופי .
ליובנטוס יש מזל ואפילו עין חדה בבחירת השחקנים שלה בשנים האחרונות לעומת מילאן ואינטר .
דיבאלה שעושה פלאים והיה מחוזר הקיץ אחרי לא מעט מועדוני פאר באירופה , גונסאלו הגיואין שהגיע ועושה חיל וכמעט לקח לריאל תואר כנקמה .
בשנים האחרונות אנחנו רואים מאמצים בין היריבות של מילאן ויובנטוס אך מילאן נשארת בשנים האחרונות עם הזנב בין הרגליים ורואה את יובנטוס זוכה ב-6 אליפויות רצופות ובדאבל פעמיים ברציפות.
הירידה של יובנטוס לליגה השנייה עשתה לה רק טוב .
היא חזרה מהליגה השנייה והיא כמו מפלצת שכל שנה ושנה היא רעבה יותר ויותר !
למרות שאני חושב שהליגה האיטלקית נתקעה במקום חוץ מיובנטוס, הקיץ רואים שאולי ישנו סיכוי לקרב ראש בראש על התואר השנה בין יובנטוס למילאן אחרי העברת בונוצ'י .
לדעתי השנים הקרובות אלו השנים של האיטלקיות .
זה הרגע למשוך שוב את הקהל שמחפש כדורגל אטרקטיבי, שמח ומלא בדברים יפים שפשוט יזכירו לנו למה אנחנו אוהבים כל כך כדורגל.
ואולי במחזור ה-11 ניראה את הקרב של יובנטוס נגד מילאן .
ולנו רק ישאר להישען ולחכות בקוצר רוח לפתיחת הליגה האיטלקית, בינתיים קבלו בונוס את האיש שהיה בכל אחת מהקבוצות הנ"ל
