הישארותה של קריסטל פאלאס בפריימרליג ועלייתה של ברייטון של תומר חמד ובירם כיאל אל הליגה של הגדולות מבטיחה לנו דרבי מרתק בעונה הבאה, מפגש שנושא איתו יריבות של שנים, דרבי ה-M23. אז נכון, קריסטל פאלאס היא קבוצה שמשתייכת לאזור בדרום לונדון וברייטון הם מברייטון אך היריבות בין קבוצות אלו היא דרבי לכל דבר, ובשנה הבאה, נקבל שני משחקים של היריבות הזו בבמה הגדולה בעולם, יש למה לצפות.
היריבות בין קבוצות אלו קיבלה את השם דרבי ה-M23 על שם הכביש שמפריד בין סאסקס (האיזור של ברייטון) לדרום לונדון (האיזור של פאלאס) שהוא כביש M23.
היריבות האדירה בין המועדונים החלה עוד בשנות ה-40 אך תפסה תאוצה בעיקר בשנות ה-70 כאשר שתי הקבוצות עלו מהליגה השלישית של אנגליה אל הליגה הראשונה באנגליה. עד שקרולי טאון עלתה לפוטבול ליג (איגוד הכדורגל של ליגות 2-4 באנגליה) ב-2011, קריסטל פאלאס היו המועדון כדורגל המקצועי הכי קרוב מבחינה גאוגרפית לברייטון ומשם נובעת היריבות הגדולה. גם היריבה הכי גדולה של קרולי טאון שמאוד קרובה גאוגרפית לברייטון היא ווימבלדון (קבוצה מלונדון) שהיא סיפור מאוד מעניין בפני אחרי עצמה אחרי שהתרסקה בעקבות בעלות כושלת ונרכשה על ידי אוהדיה.
אז כמו שכבר ציינתי, המשחק בין ברייטון לקריסטל פאלאס הפך להיות משחק בין היריבות הכי גדולות בשנות ה-40 וה-50 כשהקבוצות נפגשו 21 פעמים בתוך 12 שנים כולל שני מפגשים זה אחר זה במחזור הקריסמס ומחזור הבוקסינג דיי שנחשבים כמחזורים בעלי חשיבות נוספת בעייני האנגלים. בעונת 1975-76, שתי הקבוצות רשמו עונה טובה והיו בדרך הבטוחה לעלות מהליגה השלישית. הקבוצות נפגשו בעונה זו פעמיים אחרי שלא נפגשו מספר שנים וברייטון הייתה הקבוצה המנצחת בשני המקרים כשבשני המשחקים האצטדיונים היו מלאים וסיפקו אווירה של דרבי אנגלי.
לאחר שבסוף שתי הקבוצות לא הצליחו להעפיל מהליגה השלישית, הן מינו מאמנים חדשים, טרי ונבלס הגיע לקריסטל פאלאס כשהוא בן 33 בלבד ואלן מורלרי הגיע לברייטון כשהוא בן 35, אלו היו תפקידי האימון הראשונים של השניים. מורלרי ו-ונבלס שיחקו יחדו במדי טוטנהאם ולמעשה, ונבלס היה סגן הקפטן של טוטנהאם בזמן שמורלרי היה הקפטן והאחרון תיאר כי מצב זה הפך את הקשר בינו לבין ונבלס למתוח. הקבוצות הביאו מאמנים צעירים שבאו לשם אותה המטרה, הן היו בנויות בעיקר על שחקנים צעירים, קהלים גדולים ותומכים והרבה וציפיות לעשות את קפיצת המדרגה ולעלות אל הליגה השנייה. המפגש הראשון בין הקבוצות בעונה זו קרה ב-2 באוקטובר בגולדסטון (אצטדיונה של ברייטון), המשחק נגמר בתוצאה 1-1 ובמהלך המשחק נזרקו כשלושה רימוני עשן אל כר הדשא.
הקבוצות הוגרלו לשחק בסיבוב הראשון של גביע ה-FA אחת מול השנייה. המשחק נערך בגולדסטון והסתיים בתיקו 2-2 שקבע משחק חוזר בסלהרסט פארק (אצטדיונה של פאלאס), גם המשחק הזה הסתיים ללא הכרעה, שוויון 1:1 בתום 120 דקות שלח את הקבוצות למשחק שלישי ושתי הקבוצות כבר ממש לא רצו להפסיד את ההתמודדות הזו שגזלה מהם כל כך הרבה כוח ואנרגיה. המשחק השלישי נערך בסטמפורד ברידג', הקהלים הגיעו בהמוניהם ויצרו אווירה של גמר גביע ביציעים, שוב, זה בסך הכל היה הסיבוב הראשון של גביע ה-FA. המשחק החל וכבר אחרי 18 דקות, עלתה קריסטל פאלאס ליתרון משער של פיל הולדר. כמה דקות אחר כך, שער של ברייטון נפסל כתוצאה מנגיעת יד שספק הייתה ספק לא, ההחלטה לפסול את השער הלהיטה את הרוחות גם ביציעים וגם המשחק עצמו בין השחקנים. בדקה ה-78 כשהתוצאה עדיין 1-0 לטובת פאלאס, נשרק פנדל לזכותה של ברייטון שנכבש על ידי בראיין הורטון. לצערם של ברייטון, השופט שרק לפנדל חוזר בעקבות טענה ששחקני ברייטון נכנסו לרחבת ה-16 לפני רגע הבעיטה. הורטון ניגש לבעוט גם את הפנדל השני אך הפעם נעצר על ידי פול הומד השוער. הנשרים החזיקו את ההובלה עד לסיום המשחק וסוף סוף, אחרי שלושה משחקים, ההתמודדות הוכרעה כשפאלאס עולה לשלב הבא. עם שריקת הסיום, מהומה פרצה במגרש כשמורלרי תוקף את שופט המשחק והורחק על ידי המשטרה כשהוא זורק קללות אל עבר אוהדים של פאלאס וגורם להתפרעויות ביציעים. לאחר שהרוחות נרגעו והקבוצות ירדו מכר הדשא, המאמן המקצועי של ברייטון נכנס לחדר ההלבשה של פאלאס, זרק כמה מטבעות על הרצפה וצעק: "הקבוצה שלכם לא שווה את הסכום הזה!". מקרה זה מתאר בצורה הטובה ביותר את השנאה הגדולה השוררת בין הקבוצות האלו והוא הסמל הגדול ביותר ליריבות של הקבוצות. הקבוצות נפגשו עוד פעם אחת בעונה זו כשפאלאס ניצחו 3-1 בביתם ובסופו של דבר, שתי הקבוצות הצליחו להגשים את מטרותיהן ולעלות ליגה. בסיום עונה זו, ברייטון שינו רשמית את כינוי המועדון מ-"הדולפינים" ל-"השחפים" עם כוונה ישירה להתחרות ולהתגרות בקריסטל פאלאס שמכונים "הנשרים". היריבות בין הקבוצות המשיכה כששתיהן סיימו צמודות מאוד אחת לשנייה בטבלה במשך שנים ובעונת 1978-79, הקבוצות עלו לליגה הראשונה באנגליה כשפאלאס סיימה במקום הראשון עם נקודה אחת יותר מברייטון שסיימה שנייה. היריבות המשיכה גם בשנות ה-80 כשהקבוצות היו קבוצות תחתית בפריימרליג וגם לאחר מכן כשהן ירדו יחדו לצ'מפיונשיפ. בעונת 1989, נשבר שיא של פנדלים במשחק אחד כשבהתמודדות ביניהן נשרקו לא פחות מחמישה פנדלים, ארבעה לזכותה של פאלאס ואחד לזכותה של ברייטון, פאלאס הצליחה להחמיץ שלושה מהם אך עדיין ניצחה 2-1. חמישה פנדלים בהתמודדות אחת, ולא סתם זה קרה דווקא במשחק הזה. האווירה שיש במשחקים בין "השחפים" ל-"נשרים" מחממת לא רק את האוהדים ביציעי הקבוצות,היא גם מכניסה את השחקנים שעל המגרש לאווירת מלחמה. הקבוצות נפגשו עוד מספר פעמים מאז אך לא נפגשו במתכונת סדירה בעיקר בשל כך שלרוב לא שיחקו באותה הליגה. ההתמודדות האחרונה בין הקבוצות הייתה בחצי גמר פלייאוף העלייה של הצ'מפיונשיפ בעונת 2012-13, פאלאס גברה על ברייטון 2-1 בסיכום שני המשחקים וגם הצליחה לעלות לפריימרליג בהובלתו של וילפרד זאהה שמשחק בשירותיה גם היום. העונה, אחרי שלוש עונות, ברייטון מצטרפת אל יריבתה הגדולה ביותר אל הליגה הגדולה ביותר. והיריבות הספורטיבית הנפלאה הזו תחזור לקדמת הבמה.
כמובן שאוהדי הקבוצות שמחים מאוד על החזרה של היריבות. דרבי ה-M23 הוא חלק בלתי נפרד מזהות המעודנים ואין ספק בכלל שעבור אוהדי הקבוצות, המפגשים בינהן הם המשחקים החשובים ביותר של הקבוצה בעונה הבאה. בעונה הבאה אנחנו הולכים לקבל לפחות שני קרבות ציפורים שאסור לפספס, כל אדם שאוהב כדורגל יכול לקוות שנמשיך לקבל את היריבות הזו לעוד הרבה הרבה זמן. ממליץ בחום לשים עין על המפגש הזה בעונה הבאה, אווירה תהיה שם.
