היום הזה בשנה מגיע, וכולם מתכנסים בבר המקומי של העיר ברדפורד. לבושים בחולצות הקבוצה, מכוסים בצעיף הכתום-אדום ושותים עוד כוס של בירה. מפה הם לא ילכו לעוד משחק ביתי של קבוצתם ברדפורד סיטי. הם לא שרים ובטח שלא צוחקים. היום הם זוכרים. הם זוכרים 56 אוהדים, שנשרפו למוות בדיוק היום, לפני 33 שנה, בעודם יושבים באיצטדיונם הביתי ה – 'ואלי פארייד', במה שמכונה אסון ברדפורד.
ה-11/5/1985 היה תחילה יום של חג בעיר ברדפורד, אשר ממוקמת במערב יורקשייר שבצפון אנגליה (כארבע שעות רכבת ללונדון). הקבוצה המקומית ברדפורד סיטי מבטיחה את עלייתה מהליגה השלישית באנגליה לליגה השניה לאחר 58 שנים, כאשר משחקה באותו יום נגד לינקולן סיטי נועד לפרוטוקול בלבד ולהצגת צלחת האליפות ותחילת החגיגות הרשמיות. 11,076 צופים ממלאים כל פינה באצטדיון. נרגשים. היום הם הגיעו לחגוג היסטוריה. אך מה שקרה דקות ספורות בתוך המגרש אכן הכניס את היום הזה להיסטוריה, בנסיבות מצמררות ועצובות במיוחד.
הכל החל להשתבש כאשר סיגריה בוערת נזרקת אל מתחת ליציע והיישר אל ערימת פסולת שהצטברה שם במשך השנים. האש, שמקורה היה ביציע G, יציע עץ בן 77 שנה, גרמה להתלקחות מהירה. הצופים המבוהלים החלו לנוס אל עבר דלתות היציאה בכדי להימלט החוצה. לצערם הרב, דלתות היציאה היו נעולות ובזמן שההמון מנסה לפרוץ אותן בכדי להציל את חייו, האש כבר שורפת כליל את היציע וגובה 56 נפשות ויותר מ-200 פצועים באחד האסונות הכבדים בעולם הכדורגל לאורך ההיסטוריה. הימים הבאים שבאו לקבוצה היו קשים מנשוא, כאשר השחקנים עוברים מהלוויה אחת לשניה, באים לחזק ובוכים עם המשפחות והאוהדים, מנסים לעכל יחד את גודל האירוע. ימים קשים אלו יצרו אחדות נדירה בין המועדון לעיר. אך משום מה, רבים עדיין לא מודעים לאסון הכבד הזה וניתן להבין שהוא אפילו 'לא מיוחצן' מספיק בתודעת הציבור. כאן בדיוק נכנסת לתמונה ליברפול.
כשבועיים וחצי לאחר השריפה בברדפורד, איצטדיון הייזל בבלגיה אירח את ליברפול האנגלית בגמר גביע אירופה לאלופות נגד יובנטוס. עקב הסתערות אלימה של חוליגנים אוהדי ליברפול אל עבר יציע האיטלקים, 39 אוהדים מוצאים את מותם (באופן ביזארי ולעיני צופים בטלוויזיה מרחבי העולם, המשחק התקיים ויובנטוס ניצחה 1:0 משער של פלאטיני). קצת פחות מארבע שנים ושוב, לצערה, מעורבת ליברפול באסון כבד. אסון הילסבורו, אולי המוכר ביותר בהיסטוריה, גובה חיים של 96 אוהדים אדומים שנמחצים על הגדרות בגמר הגביע נגד שפילד ונצרב בתודעת הציבור לעד.
ליברפול של שנות ה-80 היא קבוצה אדירה ופופולרית בעולם. שני האסונות שפקדו אותה בזמן קצר גרמו לכל כלי התקשורת העולמיים להתעסק רק בה. ברדפורד זה מקום קטן, לא מושך באז ופשוט לא מעניין מספיק.
אבל הם, הם תמיד זוכרים. ופעם בשנה, באותו תאריך מקולל שישאר בלב העיר לעד, מתכנסים בבר מקומי בברדפורד. לבושים בחולצות הקבוצה, מכוסים בצעיף הכתום-אדום ושותים עוד כוס של בירה. מפה הם לא ילכו לעוד משחק ביתי של קבוצתם ברדפורד סיטי. הם לא שרים ובטח שלא צוחקים. היום הזה ממש ב-11/5/1985 הם מרכינים ראש ומכבדים 56 אוהדים שנספו במקום הכי אהוב עליהם בעולם כולו.
"לזכרם" מרים את הכוס הבירה שלו, ג'ים, האוהד הכי ותיק של הקבוצה. וכולם אחריו כמקהלה שקטה, מרימים את כוס הבירה שלהם "לזכרם!".
