בחזרה לעתיד

דמיינו אם הייתה לכם מכונת זמן בדיוק כמו לגיבור טרילוגיית הסרטים המפורסמת בחזרה לעתיד, מרטי מק'פליי, שהייתה לוקחת אתכם לשנת 2007. בשנה זו הייתם עדים לעוד אליפות צהובה של מכבי תל אביב, מספר 14 ברצף ו-47 עד לשלב זה. זו הייתה השנה השנייה בסך הכל שבה החלה שיטת הפיינל-פור. משחק חצי גמר וגמר אחד על כל הקופה. הפועל ירושלים הייתה קרובה מאי פעם לאליפות ראשונה בהיסטוריה של המועדון (שעוד תגיע בהמשך) אך ברוח מכביסטית אופיינית הצלחת נשארה ביד אליהו.

בהמשך למסע בזמן שאתם נמצאים בו, הייתם פונים לכל אוהד כדורסל שאתם מכירים ומפצירים בו להיות מוכן לאיבוד 5 אליפויות של האימפריה מתל אביב ל-5 קבוצות שונות ב-9 שנים הבאות. כנראה שהיו מסתכלים עליכם כאילו הגעתם מהירח, אבל את האמת, אתם בכלל הגעתם מהעתיד.

שיטת הפיינל פור הוכיחה את עצמה לראשונה כשנה אחר כך כאשר מאליק דיקסון מנצח להפועל חולון את משחק הגמר שוב נגד מכבי תל אביב ונותן את האות לחגיגות סנסציוניות. קשה היום לחשוב על רגעי ההלם כאשר נפלה ההבנה שמכבי תל אביב כבר לא אלופה. זה היה טאבו. כמו שיש בחירות כל שנתיים וכמו שיש דיבור על מלחמה כל קיץ, ככה מכבי תל אביב אלופה בכדורסל.

הרעיון של שיטת הפיינל פור בעצם נתן לקבוצות קטנות, שזה אומר כל מי שלא נקראת מכבי תל אביב, לחלום על צלחת אליפות ביום בהיר. כי הרי שיטת הפיינל פור היא מאד פשוטה. נצח בשני משחקים(חצי הגמר והגמר)וברכות, אתה אלוף ישראל. כדי להגיע לפיינל פור, ישנה שיטת פלייאוף של הטוב מ-5. הקבוצה שסיימה ראשונה מתמודדת מול הקבוצה שסיימה שמינית, השנייה מול השביעית וכן הלאה. ככה בעצם נוצר מצב שקבוצה שמצליחה לעבור את הפייבוריטית שמעליה בסדרה, מגיעה למרחק נגיעה מהתואר.

מבט אחד מעבר לים לליגה הטובה בעולם, ליגת ה-NBA , תתן לנו הוכחה חיה איך השיטה אמורה לעבוד. מתחילת הפלייאוף ועד הנפת הגביע, כל קבוצה צריכה לעבור סדרת משחקים של הטוב מ-7 עד ההנפה. אז נכון, מצד אחד קבוצות 'קטנות' כנראה לא ייקחו את תואר האליפות כי כאמור, בניגוד לשיטה כאן בארץ הקבוצה והשחקנים צריכים להוכיח את עצמם לאורך מאני טיים ארוך יותר. אך מצד שני ועם כל הכבוד לאנדר דוג ולסנסציות, הקבוצה שעבדה הכי קשה במהלך העונה עם השחקנים הכי טובים, היא זו שכנראה צריכה לזכות באליפות, ולא על ידי משחק אחד שקובע את כל תשעת חודשי העבודה של השחקנים וצוות האימון.

בחזרה לארצנו הקדושה ולשיטה המיוחדת שלנו. ישבו בעלי הקבוצות ושוחחו בינם לבין עצמם, איך עוצרים את המכונה הצהובה? הרי במשך 14 שנים ברציפות מכבי תל אביב לקחה אליפות אחר אליפות ללא שום מענה מצד קבוצה כלשהי. ליגה ללא תחרות. מ-2007 התחלפו 6 קבוצות שזכו באליפות כולל מכבי תל אביב עד האליפות המטורפת של מכבי ראשון לציון. (במשחק אחד, נגד הפועל ירושלים שסיימה ראשונה את העונה הסדירה תודה ששאלתם).

הקבוצות בליגה יכולות לנצח אחת את השנייה בכל רגע נתון. השיטה נועדה לגרום ליותר תחרות, יותר עניין לליגה ויותר אנדרדוגים מתחלפים.

אך היום, במיוחד שאנו עדים לעונת שיא שלילית של מכבי תל אביב, מי ירצה משחק אחד על אליפות? הפועל חולון, הפועל אילת ואפילו הפועל ירושלים שנמצאות בצמרת יעדיפו סדרה נגד מכבי תל אביב מאשר משחק בודד.

הנתון הזה בא להראות, שימי הזוהר שמכבי לוקחת אליפות שנה אחר שנה ללא תחרות כבר עברו מן העולם. הסיבות לכך רבות, החל מהכסף הגדול שיש לקבוצות היורוליג שמכבי לא יכולה לעמוד ברמתן, ועד הפרויקט של אורי אלון בהפועל ירושלים שסוף סוף מאותת שיש קבוצה שיכולה לתת פייט אמיתי למכבי לאורך זמן.

זה הזמן לשינוי, וכמובן שכולם ירוויחו מהמהלך הזה. בליגה שבה יתרון ביתיות יכול להכריע סדרות (מישהו אמר חולון או דרייב אין?) והרמות מצטמצמות באופן ניכר, השינוי חייב להגיע ויפה שעה אחת קודם.

נחזור ברשותכם חזרה בזמן לשנה שעברה. סדרת פלייאוף על הזכות להגיע לפיינל פור. הפועל ירושלים האלופה (מ2014/15, אליפות יחידה שזכתה דרך גמר של בית/חוץ ע"י הפרשים. שיטה ששווה כתבה בפני עצמה) מתמודדת נגד הפועל תל אביב שסיימה במקום השמיני. לכאורה הבדלי רמות ברורים, אך הסדרה נגררה לקרב טיטאנים בין שתי קבוצות סופר ביתיות שהוכרעה ברגע האחרון של משחק מספר 5 עם ניצחון ירושלמי. הסדרה הייתה מעוררת השתאות והראתה כמה סדרת פלייאוף יכולה לרגש ולמתוח. זו אותה עונה שבה הירושלמים לא שמרו על התואר בגלל הפסד בגמר לראשון לציון שהעיפה את הצהובים מתל אביב. המחשבה על סדרת גמר אפשרית בין ראשל"צ המופלאה של שיבק לאדומים של פרנקו מעוררת ציפיות גבוהות שמומשו רק במשחק אחד על האליפות, והשאירו טעם של עוד.

נלך שנה אחת אחורה ל2014 ונראה את הפועל אילת מתמודדת מול מכבי תל אביב בסדרת הטוב מ-5 ומצליחה לנצח אותה 3-2 בסדרה ולהעפיל לגמר היסטורי שבו כאמור הפסידה לירושלים. מכבי תל אביב הגדולה כבר הוליכה 2-0 ואילת בשלושה משחקים גדולים הצליחה להפוך את הסדרה ולעשות היסטוריה משל עצמה.

אז אם אילת הקטנה הופכת סדרה מול האימפריה מתל אביב, וכבר זכינו לראות אנדרדוגס זוכות כמו חיפה, גליל וראשון, אולי הגיע הזמן לחזור לסדרות האהובות? לאקשן הראוי שכדורסל יכול לתת לנו כצופים נלהבים של הכדור כתום?

רק העתיד יוכל לתת לנו את התשובה הזו, אלא אם כן מישהו פה מכיר את גיבור הסרטים האלמותי בחזרה לעתיד מרטי מק'פליי, שייסע קדימה בזמן ויחזור לספר לנו על עתיד הכדורסל הישראלי. ועל הזוכה בבחירות.