נראה שהפעם, סוף סוף, יוסי בניון "יצא ממצרים" והגיע ל"ארץ הקודש" המיוחלת, שנראה שבמקרה של הישראלי הבינלאומי, מוצלחת יותר מהמקורית בסיפור.
במשך 27 שנות קריירה של כדורגל, בניון שיחק ב-11 מועדונים שונים, ולחלקם חזר בשנית, כמו ווסטהאם, הפועל באר שבע והאקסית הטרייה (וכנראה האחרונה) – מכבי חיפה.
אבל הפעם הוא מצא את מקומו, לאחר ההודעה שלו על החזרה למועדון ילדותו, וכבר בעקבות אמירה זו הוא הצליח לעורר את זעמם של אוהדי הפועל ב"ש שכן הוא גדל בקבוצה מבירת הנגב, מה שעורר סטייה מסויימת בדבריו.
ההחלטה על מעבר זה, כמו רוב הקריירה שלו, מעט שנוייה במחלוקת. אמנם הוא כבש וראה הרבה יותר דשא מאשר עכשיו אצל הצהובים, אך מעבר למשחק עצמו, המצב היה מאוד מתוח בעונה השנייה של הקדנציה השנייה. שמועות על היותו סוכן של שחקן מחדר ההלבשה (חסרות בסיס), שבחר בחיפה על פני באר שבע רק בשביל הכסף, ואפילו ניסיון כושל להיפטר ממנו בחלון ההעברות ומספר קונספירציות על הפונקציה בחוזה שלו בתקופתו במדי הירוקים, שמאפשר לקבוצה לשחרר אותו בעת הצורך. ובנוסף, נכנסה התקשורת לתמונה. הפצת שמועות שקריות, ראיונות במטרה למשוך תגובה גוררת וניסיונות סכסוך בלתי פוסקים.
עד כדי כך שבגמר גביע המדינה, לאחר הניצחון ב"דרבי המכבי", הודיע בניון שהוא עובר ליריבה השנואה – מה שמשך חלק נכבד מהאש לכיוון מעט עקום ולא צפוי. למען האמת זה מאוד לא מוסרי ושובר שגרה, אך זו הדרך שבה הוא בחר, והימם את כל הקהל. כנראה שלא מהחלטה, אלא בעיקר מהתזמון המוזר שלה.
קבלת הפנים ליוסי בצהוב הייתה מופלאה. הקהל קיבל אותו בזרועות פתוחות כמו עוד שחקן מבין ה-11, וכבר במשחק הבכורה שלו הוא זכה לשירי עידוד קלאסיים של האוהדים בצהוב. בהבדל מבניון של עונת 2015/16, כמעט ואפילו בכלל אין לו אינטרקציה אישית עם התקשורת. שינוי דרסטי, בהבדל מבניון שהיה מבלה באופן כמעט וקבוע בתור הכוכב התורן על גבי כותרות העיתונים ולא תמיד בהקשר חיובי, השנה ראיונות ישירים של יוסי עם עיתונאי הינם דבר יחסית נדיר ביחס לשאר הכוכבים בארץ.
אך במקום אחד בניון לא הוכיח את עצמו – בשורה התחתונה. למרות הניצחון המלהיב של הקבוצה על הירוקים, בשלושה מפגשים, כשהוא לובש את החולצה של היריבה השנואה, הוא לא כבש ולא בישל. למען האמת, זו הפעם הראשונה שידה של מכבי תל אביב היא העליונה השנה.
וגם בסטטיסטיקה בניון לא חזק במיוחד – שער אחד ללא בישולים ב-21 הופעות בליגת העל, זו סטטיסטיקה שמאוד לא תואמת את יוסי בניון ואת הפוטנציאל שלו. בעוד שבליברפול הממוצע שלו עמד על כמעט שער בשלושה משחקים, במכבי תל אביב הוא שער בעונה (משחקי ליגה בלבד). למען האמת, זו סטטיסטיקה תואמת מגן או בלם ממוצע. אמנם הוא מכניס המון צבע למגרש, אבל כשמבקשים תוצאות אין לו שום דבר יוצא דופן ביד. אז כנראה שהגיל עושה את שלו, והיכולת יורדת, אבל קשה לתרץ סטטיסטיקה שכזו.
אמנם הוא לא מקבל הרבה דקות, אבל הוא לא הצליח להוכיח שהוא שווה לקבל אותם. האם נראה סיום קריירה יפה ושלווה, או שבניון יצליח להפתיע את כולנו לא בפעם הראשונה?
