עוד עונה שהתחילה בקול תרועה רמה ובדרך הבטוחה להתרסקות רבתי. עוד רכבת של שחקנים שבאו והולכים ובעיקר קהל עצום שמגיע למרות היכולת המאכזבת ולאט לאט מאבד גם הוא סבלנות. גיא לוזון הגיע כמושיע, אך בינתיים לא מצליח לשנות את המצב. התהליך הירוק עוד ארוך ורחוק מלהיות נכון, ניסיתי לחשוב קצת מה צריך לשנות במכבי חיפה לקראת העונה הבאה
לירוקים יש בסיס טוב, שוער צעיר שמפגין ביטחון ומזכיר שוער עבר, הגנה ששומרת יחסית על יציבות (למרות התפרקות לא מובנת במשחקים מסוימים), קישור עם פוטנציאל להתפוצץ והתקפה יצירתית (אך חסרת מחץ). אז מה לא עובד שם? והאם גיא לוזון יכול להיות זה שיצליח להביא את השינוי?
סגל
חוק הזרים שהגיע אלינו בתחילת העונה ומאפשר לבעלי הקבוצות לשלם עוד קצת דולרים לשחקנים שאמורים "לחזק" את הסגל, לא ממש עושה את שלו ובעיקר פוגע בשחקנים הצעירים שלנו. מכבי חיפה ידועה במחלקת הנוער הנפלאה שלה, שבעיקר מספקת שחקנים לקבוצות אחרות בליגה. בתחילת העונה יצאו בהצהרות ששחקני הנוער יקבלו יותר דקות, אך דיבורים לחוד ומעשים לחוד. נכון, מכבי חיפה לא יכולה להפוך את כל הסגל שלה מהתחלה ועד הסוף ולהתבסס על שחקנים צעירים בלבד, אך יעשו חכם אם באמת יתנו את הבמה לנוער. שחקנים כמו שי בן דוד, נטע לביא, אעיד חבשי ואפילו איסמעיל ריאן כבר קיבלו ומקבלים את הצ'אנס בסגל ובהרכב, אך שחקנים כמו יהב גורפינקל, מוחמד אבו פאני ומוחמד עוואד, לצד חיזוק נקודתי ונכון של שחקנים זרים עם ניסיון מוכח, יכולים להקפיץ פלאים את הקבוצה.
קבוצה
מכבי חיפה זה מועדון, מכבי חיפה הם שחקנים שלובשים את אותה החולצה, אך קבוצה? לא ממש. יותר מדי שנים שהקבוצה מתבססת על יכולת אישית, הברקות חד פעמיות, והרבה הרבה הרבה מזל. יכולת קבוצתית מאוד חשובה לכל קבוצת כדורגל, הרי זה ספורט קבוצתי בסופו של דבר. יעשו נכון בחיפה, אם הדגש העיקרי שישימו עליו לקראת העונה הבאה זה המשחק הקבוצתי. לדעתי גם קבוצה עם שחקנים פחות מוכשרים יכולה להגיע להישגים טובים, עם תהיה הבנה עיוורת בין כולם. יש את האמרה שאומרת – "ההגנה הכי טובה היא בעצם התקפה". אם כולם עובדים למען כולם, עושים את הכל ביחד, אפשר להתגבר על הרבה מכשולים.
מחץ
מכבי חיפה הפכה להיות בית קברות לחלוצים. שמעון אבוחצירה, איתי שכטר, אלון תורג'מן, ניקיטה רוקאביצה ואפילו שובל גוזלן. אז עכשיו החתימו את עומר דמארי, פיטים אזמי מתנדנד ולא מקבל הרבה הזדמנויות (טעות לדעתי) ואפילו מוחמד עוואד. העונה הקבוצה מתבססת בעיקר על הברקות של אלירן עטר וגילי ורמוט וחסרה את המחץ שאפיין אותה לאורך השנים שבהם הצליחה. החלוצים שיש לחיפה בסגל הם טובים, חלקם אפילו מוכחים. כל מה שהם צריכים זה לעבוד על הדיוק, המחץ, המיקום, שיתוף הפעולה. ופה אנחנו גם חוזרים ליכולת הקבוצתית. חלוץ טוב לא צריך לדעת לייצר לעצמו מצבים, אם יהיה מי שייתן לו את הפס, הוא רק צריך להיות שם בזמן הנכון. מכבי חיפה לא יכולה להרשות לעצמה עוד עונה דלה בשערים.
מאמן
כבר שהוא הוחתם והוצג, הייתי חלוק בדעתי אם גיא לוזון הוא האיש המתאים לתפקיד. מצד אחד אימן בבלגיה והיה במרחק נגיעה מאליפות (קיזוז ידוע לשמצה, שמוכר גם לירוקים), אימן גם בליגה השנייה באנגליה וידוע כמוטיבייטור נפלא, אחד שיודע להטריף את השחקנים כשצריך (ובחיפה צריך) ויותר מהכל, יודע לאחד את כולם איתו ולמען המטרה.
מצד שני, יש ללוזון את מה שאני קורא לו "תסמונת העונה השנייה". למאמן יש יכולת להביא לנסיקה מאוד מהירה שלאחריה מגיעה גם נפילה לא קטנה. מה שאולי משחק לטובתו הוא העניין שעד עכשיו גם הנסיקה לא הגיעה.
התהליך של מכבי חיפה (אם יחליטו באמת להמשיך בו) עוד ארוך, ארוך מאוד, והשינוי לא יגיע בבת אחת (בניגוד למה שציפו השנה). את התרופה לחולה יש לתת במינון מדויק ומבוקר, אך לדעתי אם באמת יעשו את השינויים הנדרשים, מכבי חיפה עוד תחזור למקומה הטבעי, כאחת הקבוצות הגדולות בישראל, שנלחמת על כל התארים.
