מאז ומעולם הם היו שם, גדלו, התפתחו והפכו לסמלים אך תמיד זכרו מאיפה הם באו ולמרות הכול בחרו להישאר תמיד בקבוצה שנתנה להם וויתרו על הכסף הגדול, התהילה ועל קריירות שיכלו להיראות לגמרי אחרת.
קשה לשים את האצבע על נקודת ההתחלה של מהפכת הכסף בכדורגל ומשנה לשנה נראה כי גם הסוף לא קרוב כאוהד כדורגל אי אפשר להתעלם מהשינוי האדיר שהענף עבר ובו הכסף הגדול השתלט על העניינים והשחקנים הפכו לשכירי חרב. כילד אני לא יכול לשכוח איך סבא לימד שבכדורגל אוהדים קבוצה אחת ושהיא מעל הכל ושבקבוצה יש שחקנים שיעשו הכל עבורה ולעולם לא יעזבו. כיום כמעט ולא ניתן למצוא שחקן פעיל שגדל במועדון בו הוא משחק כרגע, רובם רצה להתקדם מעט יותר בקריירה וגם לקבל כסף גדול יותר, חלק פשוט רצו יותר כסף ואולי יש חלק שנהנה לעבור קבוצות כל הזמן (זלאטן איברהימוביץ' לדוגמה), אבל יש כאלה שבחרו להעניק את כל הקריירה שלהם לקבוצה שנתנה להם את הזדמנות ואותם שחקנים משחקים ושיחקו אך ורק עבור הסמל שיש להם החזה, ההבדל בין אותם שחקנים מתבטא בתשוקת היתר וברצון העז להצליח עם הקבוצה כנגד כל הסיכויים, תאמינו או לא לאורך ההיסטוריה קיימים לא מעט כאלה, הנה הסיפורים המרגשים ביותר:
פאולו מלדיני- שיחק 17 שנה בקבוצה הבוגרת של מילאן, גדל במועדון וללא ספק אחד מהסמלים הגדולים שלה
הראשון הוא אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה, פאולו מלדיני, אי אפשר להגיד את השם שלו בלי שהסמל של מילאן יופיע, מלדיני כיום בן 48 היה אחד משחקני ההגנה הטובים בהיסטוריה ואולי גם הטוב שבהם. הסיפור של מלדיני ומילאן מתחיל הרבה לפני שהוא מגיע לשם אביו, צ'זארה מלדיני ז"ל שיחק 12 שנה עבור מילאן ואף שימש כקפטן הקבוצה וכשבנו פאולו מלדיני נולד הוא ידע שזה המועדון עבורו. כבר מגיל צעיר ראו אצל פאולו את יכולות ההגנה הנהדרות ורוח לחימה שקיימת אצל אחדים ב-20 בינואר 1985 במשחק מול אודינזה קיבל פאולו הצעיר את דקותיו הראשונות ומשם החל לכתוב היסטוריה ארוכה שהסתיימה ב-31 למאי 2009 במשחק פרישתו מול אודינזה, בסיום המשחק כולם עמדו ומחאו כפיים בפעם האחרונה לאחד השחקנים עם הלב הכי גדול. מלדיני עמדה לצידה של מילאן בתקופות הטובות יותר והטובות פחות ולמרות הצעות מהקבוצות הגדולות והעשירות בעולם הוא תמיד נשאר והאמר לכולם שהלב שלו תמיד יהיה עם הסמל של מילאן. המגן השמאלי ששיחק גם כבלם רשם 647 הופעות במדי מילאן והיה שותף לכל חמשת הפעמים בהם זכתה הקבוצה בליגת האלופות. לאחר הפרישה בחרה מילאן להפריש את מספר החלוצה שלו 3 ורק בניו יוכלו לשחק איתה.
ג'ון טרי- משחק 19 שנה בקבוצה הבוגרת של צ'לסי, נמצא מגיל 15 במועדון וללא ספק אחד מהסמלים שלה
אחרי שעשינו ביקור באיטליה אנו עוברים לאנגליה. בשנת 1980 נולד לו בלונדון אחד הבלמים הטובים בעולם, ג'ון טרי, כבר מגיל קטן שיחק עבור קבוצת חובבים ותפס את עיני ווסטהאם ששמה את ידה על היהלום, בגיל 15 עשה טרי את המעבר היחידי בקריירה שלו ועבר לשחק בנוער של צ'לסי מאז ועד היום משחק טרי בקבוצה, 19 שנה שבהם חווה הכול אליפויות, ליגת האלופות וגם נפילות כואבות ועונות איומות שאוהדי הבלוז יעדיפו לשכוח, הוא ראה מאמנים באים והולכים ובעלים באים והולכים אבל הוא תמיד היה שם לא משנה באיזו תקופה ואיזו הצעה הגיעה הבלם הוותיק לא חשב לעזוב את מועדון חייו ועד היום נותן את כולו למועדון, אחד הרגעים היותר הקשים ביותר שחווה טרי במועדון היית בפנדלים בגמר ליגת האלופות נגד מנצ'סטר יונייטד שבו יכל לנצח את המשחק אך החליק והחמיץ את הפנדל ולבסוף הקבוצה הפסידה, טרי ספג בוז רב בסיום אותה עונה והיו כבר שמועות שהוא הולך מצ'לסי אך הבלם לא הלך לשום מקום ובעונת 2011/12 לקח עם צ'לסי את ליגת האלופות. כיום טרי עוזר לקבוצה בעיקר מן הספסל ונראה כי זמנו שם עבר אך הוא ללא ספק יזכר כאחת מהאגדות של המועדון.
אלי אוחנה- שיחק 15 שנה בקבוצה הבוגרת של בית"ר ירושלים, אחד מהסמלים הגדולים של המועדון
אחרי שראינו שני שחקנים ענקיים מאירופה החלטתי לתת אחד משלנו שמהווה עבורי מה היה נאמנות למועדון. אלי אוחנה נולד בשנת 1964, כבר בגיל 12 הצטרף לבית"ר ירושלים והמאמן הילדים שם לב לסקורר הנהדר שהולך לגדול בקבוצה וכבר בגיל 16 שהקבוצה בליגה השנייה הוא זכה להופעת בכורה, לאט לאט אוחנה החל לקבל עוד ועוד דקות ואחרי שנתן כמה עונות טובות ואף היה שותף לזכייה ההיסטורית באליפות ב-1987 עבר אוחנה למכלן, רבים ישאלו את עצמם היכן הנאמנות כי בניגוד לשאר השחקנים שהוצגו אוחנה עבר קבוצה, הנאמנות האמיתית של אוחנה מגיעה אחרי 4 שנים באירופה, בארבעת השנים באירופה אוחנה יצר לעצמו שם ונחשב לאחד מגדול הכדורגלנים הישראלים בייחוד לאחר שזכה בגביע אירופה למחזיקות, אך לאחר 4 שנים באירופה החליט לחזור לארץ ולמרות הצעות גדולות שהגיעו מכל רחבי הארץ בחר אוחנה להישאר נאמן לקבוצה בה גדל ולחתום בבית"ר ששיחקה אז בליגה השנייה. אוחנה רשם קריירה נהדרת ומלאת תארים אך תמיד זוכר איפה הוא גדל ומי הקבוצה שהפכה אותו למי שהוא.
פיליפ לאם- משחק 16 שנים בקבוצה הבוגרת של באיירן מינכן, גדל במועדון והפך לבורג מרכזי בו
אחרי שנסגרה הפינה הישראלית אנחנו חוזרים לאירופה והפעם לגרמניה ולקבוצה "קטנה" העונה לשם באיירן מינכן. אחד השחקנים הפחות מוערכים בכדורגל היום הוא קפטן הקבוצה פיליפ לאם, המגן הגרמני נולד בשנת 1983 וכבר בגיל 11 תפסה את העיניים של המועדון הענקי כשנחשב לעילוי בגילו, לאם עבר את כל קבוצות הגיל במחלקת הנוער של המועדון וכשהיה בן 20 עבר בהשאלה לשנתיים לשטוטגרט שם עשה את הפריצה הגדולה שלו, שחזר למועדון נפצע המגן פציעה קשה, אך לא וויתר לרגע התאושש ולאט לאט סלל את מקומו בהרכב שכלל כוכבים ועד היום מצליח לשמור על המקום הזה. לאם משמש לא רק כקפטן הקבוצה ומאמנים אשר אימנו אותו תמיד הודו ואמרו שזה מאמן על המגרש. הוא מעודד, מחלק הוראות, מסדר את כולם וכל זה שהוא בעצמו עושה עבודה שקטה ומעולה על המגרש. בסוף העונה הנוכחית לאם יפרוש מכדורגל וללא ספק יגרום לכל אוהדי הקבוצה להזיל דמעה ולחשוב מתי הפעם הבאה שמנהיג כזה יגדל בנוער וישאר שם לאורך כל הקריירה.
פרנצ'סקו טוטי- משחק 24 שנים בקבוצה הבוגרת של רומא, גדל והפך לסמל של המועדון
נשארים באיטליה ועם סיפור מרגש לא פחות הפעם הסיפור מתרחש ברומא. אי שם בשנת 1976 נולד ברומא ילד קטן שעתיד להפוך לסמל המרכזי של קבוצת הכדורגל בעיר. טוטי אהד מגיל קטן את הקבוצה ובמיוחד את הקפטן דאז ג'וזפה ג'ניני, הוא שיחק כדורגל בתור ילד בעבור מספר מועדונים קטנים עד שסוכנים קלטו כי מדובר בדבר הבא, תחילה הגיעה הצעה ממילאן אך אמו של השחקן סירבה כי לא רצתה שיעזוב את העיר, לאחר מכן כבר סוכמה העברתו ללאציו אלא שג'ילדו ג'אניני, מאמן נוער ברומא, שכנע את ההורים להביא את טוטי לקבוצת הנוער של הקבוצה ומשם ההיסטוריה כבר כתבה את עצמה. הגלאדיאטור הרומאי רשם את ההופעת הבכורה שלו בגיל 16 בשנת 1993 ועד היום עדיין נמצא ומשחק בקבוצה. טוטי הוא לא עוד קפטן ולא עוד שחקן, גם היום בגיל 40 רואים כמה תשוקה ואהבה יש לו למשחק ולקבוצה וכמה פעמים שהקבוצה צריכה אותו הוא עולה למחצית אחת אפילו ומצליח להדהים את כולם עם עוד גול מדהים. עד כה רשם המלך של רומא 612 הופעות בהם כבש 250 שערים וזכה רק באליפות אחת. בניגוד למאלדיני שזכה בתארים רבים, טוטי שלא ראה הרבה תארים עם רומא סירב להצעות מפתות מאוד שבמרכזם ההצעות מריאל מדריד שהגיעו לאורך השנים. טוטי לא הודיע על פרישה אך נראה שזה קרוב מתמיד, אוהדי הכדורגל בכלל ורומא בפרט לעולם לא ישכחו אותו ונסיים עם ציטוט של טוטי: "בגדתי בכל החברות שהיו לי אחת עם השנייה, אבל בחיים לא בגדתי ברומא ובחיים גם לא אבגוד".
