אדריאנו החלוץ הברזילאי היה התקווה הגדולה של נבחרת ברזיל והמחליף הטבעי של רונאלדו המזדקן בחוד ההתקפה של הסלסאו. בפועל אדריאנו שפתח את הקריירה שלו באיטליה בצורה מצוינת דעך מהר מאוד, די במקביל לירידתו ביכולת של רונאלדו. לקראת יום הולדתו ה-35 של אדריאנו חזרתי אחורה לקריירה הטראגית שלו שנגמרה בגלל אורח החיים הלא בריא שסיגל הברזילאי לעצמו ובגלל שטויות אחרות שעשה.
אדריאנו נולד וגדל בריו דה ז'ניירו והצטרף בצעירותו למועדון הכדורגל פלמנגו שגידל כבר אגדות כמו רונאלדיניו וז'וניניו. בשנה האחרונה שלו בנוער של פלמנגו, זכה אדריאנו במונדיאל הנערים עם נבחרת הנוער הברזילאית. הוא הספיק לשחק עונה אחת בבוגרים של הקבוצה בה כבש 9 שערים ב17 משחקים ואף לרשום הופעה במדי נבחרת ברזיל הבוגרת בגיל 18 בלבד לפני שאינטר האיטלקית רכשה אותו תמורת 7 מיליון יורו.
למרות שכבש את שער הבכורה שלו בקבוצה במשחק ידידות נגד ריאל מדריד, לאדריאנו הצעיר לא היה מספיק ניסיון כדי להוביל את ההתקפה של הנראזורי ולכן אחרי חצי עונה בה שיחק 8 משחקים כאשר בכולם הוא נכנס כמחליף, הוא הושאל בינואר בעונת 2000-01 לפיורנטינה. אצל הסגולים הפך החלוץ לשחקן הרכב קבוע, רשם 15 הופעות וכבש בהן שישה שערים.
למרות הסיום הלא רע של העונה, לאדריאנו לא היה מקום בסגל של אינטר במיוחד לאחר הגעתו של גבריאל באטיסטוטה והוא נמכר לפארמה תמורת כ13 מיליון יורו.
אדריאנו שיפר את ממוצעיו ונתוניו וכבש 26 ב45 משחקים בעונה וחצי בפארמה. הוא סיים עם הקבוצה במקום החמישי בעונת 2002-03 ובקיץ הוא נסע עם נבחרת ברזיל לגביע הקונפדרציות. אדריאנו פתח בכל שלושת המשחקים של נבחרתו וכבש בהם שני שערים.
לאחר חצי עונה טובה נוספת בפארמה הוא נרכש בחזרה על ידי אינטר תמורת 15 מיליון יורו. החלוץ הספיק לשחק שמונה עשר משחקים במדי הנראזורי באותה עונה וכבש בהם 12 שערים.
בסיום אותה עונה הוא שוב זומן לסגל הנבחרת, הפעם לטורניר הקופה אמריקה. בקופה אמריקה אדריאנו היה מדהים, כבש שמונה שערים כאשר אחד מהם בדקה ה-93 של הגמר נגד ארגנטינה. השער הזה שלח את המשחק לפנדלים בהם ניצחה ברזיל 4-2 ולאחריהם הניפה את הגביע, הרבה בזכותו של אדריאנו שזכה גם בתואר אישי-נעל הזהב של הקופה אמריקה.
בעונה הבאה-עונת 2004-05 הפך אדריאנו לחלוץ המוביל של אינטר כאשר הוא שיחק ב42 משחקים הרשית 28 שערים ובישל 4 בכל המסגרות. הוא עזר לקבוצתו לזכות בסופרקאפ האיטלקי ובגביע האיטלקי אך סיים איתה במקום השלישי בלבד.
כדרך קבע הוא זומן בקיץ למשחקי הנבחרת הפעם (שוב) לגביע הקונפדרציות. אדריאנו הוביל את ברזיל לזכייה עם חמישה שערים, זכה בתואר מלך השערים ובתואר השחקן המצטיין של הטורניר כשהוא שוב כובש בגמר נגד ארגנטינה, הפעם זה הסתיים ב4-1 לסלסאו ולא בפנדלים.
לאחר העונה האישית הטובה ביותר בקריירה שלו, אדריאנו לא הצליח לשמור על המספרים הגבוהים שסיפק וכבש 19 שערים ב47 הופעות, אך זאת הייתה העונה הקבוצתית הטובה בקריירה שלו, מאחר ואינטר זכתה בשלושה תארים: אליפות, גביע וסופרקאפ איטלקי.
בקיץ הגיע הרגע הגדול ביותר שלו במדים הלאומיים של ברזיל: המונדיאל. ברזיל נסעה למונדיאל עם הרבה תקוות התלויות ברונאלדו, אדריאנו, רונאלדיניו ועוד. בפועל אדריאנו כבש שני שערים אך בעט במשך כל הטורניר חמש בעיטות, והוא ונבחרתו הודחו ברבע לאחר הפסד 1-0 לצרפת.
מאז המונדיאל הקריירה של החלוץ שהיה אז בן 25 בלבד, התחילה לדעוך. חוץ מהיכולת החלשה בעונת 2006-07 בה כבש שישה שערים בלבד, אדריאנו התחיל להסתבך בצרות. החלוץ נצפה שותה ומשתכר פעמים רבות, עלה במשקל, בילה בלילות לפני משחקים ואף נחשד כי השתמש בחומרים אסורים. מאמן הנבחרת אז-דונגה, ניפה אותו בעקבות כך והורה לו להתרכז בכדורגל בלבד, אך השחקן המשיך לעשות כרצונו וגם שילם על כך כשמאמנו באינטר-רוברטו מנצ'יני הוציא אותו מהסגל לכמה משחקים.
אדריאנו נשלח לברזיל על מנת להיגמר ולחזור לכושר ולאחר חודש הוא הושאל לסאו פאולו שבה היה אמור כביכול לפתוח דף חדש.
בפועל אדריאנו המשיך עם השטויות, שתה, היה מעורב בתאונת דרכים, הגיע באיחור לאימון ויצא ממנו מוקדם, איים על עיתונאי, היה בסכנת הרחקה ארוכה מהמגרשים בגלל נגיחה בשחקן יריב ועוד. מספיק סיבות בשביל הקבוצה להעזיב אותו.
את העונה הבאה (2008-09) פתח אדריאנו באינטר. הוא שיחק ב22 משחקים וכבש שבעה שערים. ב24 באפריל הוא התיר את חוזהו עם הקבוצה ולאחר שבועיים חתם בקבוצת נעוריו-פלמנגו.
בברזיל אדריאנו עשה קאמבק ענק שאף אחד לא ציפה לא. החלוץ הברזילאי הצעיד את פלמנגו לזכייה באליפות וכבש 19 שערים ובישל שבעה בשלושים משחקים.
לאחר העונה המדהימה והלא צפויה הזאת אדריאנו שוב היה מבוקש בהרבה קבוצות. הוא החליט לחזור לליגה האיטלקית שהוא מכיר כל כך טוב והוא חתם על חוזה לשלוש שנים ברומא.
השידוך הזה לא צלח רשם שמונה הופעות בלבד אצל הג'ילארוסי ושוחרר אחרי שבעה חודשים.
מכאן עבר החלוץ בקורנתינאס, שוב בפלמנגו, אתלטיקו פרנאנסה ומיאמי יונייטד ושיחק שבעה משחקים בארבע שנים. ממיאמי הוא בכלל שוחרר 18 ימים לאחר שחתם בקבוצה.
אדריאנו אמנם לא פרש באופן רשמי אך זה נראה לא סביר שנראה אותו חוזר למגרשים עוד בעתיד.
היום כשהוא חוגג יום הולדות לנו נותר להיות מאוכזבים מעוד אחת מיני קריירות שהתבזבזו והתרסקו.
מזל טוב! רק שלא יתחיל לשתות…
