לכבוד יום הולדתו ה-63 של שחקן הכדורסל הטוב ביותר שהארץ שלנו הוציאה לדעת רבים, קיבלתי משימה: לספר את סיפור חייו של לאחד והיחיד (וספק עם יהיה עוד ישראלי שיגיע לרמתו בעתיד), מיקי ברקוביץ'.
הסיפור שלנו מתחיל בשנת 1965, אז מיקי הקטן בן ה-11 מצטרף לקבוצת הילדים של מכבי ת"א. בתחילתו בקבוצה מאמנו יהושע רוזין שם לב שברקוביץ' מפספס יותר מידי אימונים, על אף שבכל אימון שהגיע, נתן את הנשמה ורוזין ראה בו פוטנציאל גדול. רוזין הגיע לבית משפחת ברקוביץ' ושאל את הוריו מדוע בנם מרבה לפספס אימונים והם אמרו לו שזה בגלל קשיים לימודיים רבים שבהם נתקל. אז רוזין אמר להם את אחד המשפטים שבזכותם זכינו לראות את ברקוביץ' בפעולה: "דרך הלימודים הוא יגיע לרמה מסוימת, אבל דרך הכדורסל הוא יהיה הטוב מכולם". בהמשך הגיע לציון דרך רשמי ראשון בקריירה כאשר הוביל את נבחרת הנוער למקום הרביעי באליפות אירופה, וסיים כמלך הסלים של האליפות.
הסיפור ממשיך בשנת 1973, כאשר עלה לבוגרים של מכבי ת"א, פגש ושיחק לראשונה עם מוטי ארוסטי, הצלע השנייה של מי שכונו בשנות ה-80 צמד "מיקימוטי". שנתיים לאחר מכן הוא ניסה את מזלו בקולג' בלוס אנג'לס, אך חזר בסוף לתל אביב.
תפנית בסיפור שלנו הגיעה ב-17 לפברואר (בערב יום הולדתו ה-23 של מיקי) 1977, בו עשתה מכבי ת"א את הבלתי יאמן, והדהימה את אירופה. מכבי ת"א, שבאותם זמנים בקושי הגיעה לפיינל פור הדהימה את המועמדת הראשית לתואר 79:91, והיה נדמה שכל ת"א שרה "הו הא מה קרה, צסק"א אכלה אותה" וטל ברודי סיפק את אחד המשפטים היחידים שכל אוהד כדורסל זוכר "אנחנו על המפה ואנחנו נישאר במפה, ולא רק בספורט, בהכל". 3 שבועות לאחר מכן, מכבי זכתה בגביע אירופה הראשון שלה אחרי ניצחון מותח 77:78 על מובילג'ירג'י וארזה, וברקוביץ' זכה בתואר ספורטאי השנה של אותה עונה.
שנתיים לאחר מכן, ברקוביץ' הוביל את נבחרת הכדורסל להישג השיא שלה בכל הזמנים- מדליית כסף באליפות אירופה, ועל הדרך קטף את תואר ה- MVP של האליפות (הישראלי היחיד בהיסטוריה שעשה זאת). לאחר האליפות קיבל ברקוביץ' הצעה מניו ג'רזי נטס שמשחקת ב- NBA, אך בגלל שחוזהו היה עד שנת 81, לא זכה לשחרור ממכבי. ברקוביץ' התעצבן והלך למה שנקרא היום בוררות מול מכבי, אך בסוף הוחלט שברקוביץ' יישאר עד עונת 83\82 ויקבל תוספת בשכרו. בשנת 1981 זכה ברקוביץ' עם מכבי בגביע אירופה השני שלה (ושלו) בהיסטוריה עם 80:79 על סינודינה והפעם למיקי היה הרבה יותר במה להתגאות. הקלעי היה היחיד שהתעלה על עצמו במאני טיים, וקלע את שבע הנקודות האחרונות לזכות מכבי, מה שהוביל לזכייה בתואר. בשנה הזו גם העלה במו ידיו את נבחרת ישראל לאליפות העולם אחרי שהדיח את סגנית אלופת אירופה במוקדמות!! והמשיך עם ישראל עד למקום השביעי בטורניר.
הוא סיים את הקדנציה במכבי בשנת 1988 עם 16 אליפויות, 13 גביעי מדינה, 2 גביעי אירופה וגביע בין יבשתי אחד. לאחר מכבי עבר בראשל"צ, בהפועל י-ם ובהפועל ת"א עד שהודיע על פרישתו 1995 בגיל 41 וכאן מסתיים סיפור הקריירה של הענק ברקוביץ'.
ברקוביץ' מחזיק במקום השני בקלעי כל הזמנים בליגה, הוא הישראלי עם הכי הרבה הופעות ב"נבחרת אירופה", נמצא ברשימת 50 השחקנים הגדולים של פיב"א ואפילו שיחק בזמנו גם נגד מייקל ג'ורדן (ואף ניצח אותו). בנוסף זכה גם להדליק משואה וב-2010 קיבל מהמועדון מכבי ת"א את תואר "השחקן הטוב ביותר בכל הזמנים של המועדון".
אבל הכי חשוב, ברקוביץ' הוא סמל ישראלי גדול. סמל לילד עם חלומות גדולים, שהתקשה בלימודים לדעת שגם הוא יכול להצליח. סמל לאהבה ותשוקה אמתית לכדורסל. סמל לעבודה קשה, שקידה באימונים, השקעה עצומה בחלומות שלך. סמל לאיש שידע להיות במאני טיים, לא להישבר ברגעי ההכרעה, מנטליות אדירה ולקיחת האחריות בדקות הלחץ. כי זה ברקוביץ'- לא הכי צנוע, לא קלע הכי הרבה או ניצח הכי הרבה, לא זכה בהכי הרבה תארים אבל בכל זאת, השחקן הטוב בהיסטוריה הישראלית, וסמל להערצה בכל מקום. כי מיקי זה מיקי, והפעם, באמת שאין מה להוסיף……
Number 9 Miki Berkovich מ.י.ק.י
