לג'סטין גייטלין היה הכל, הנתונים הפיזיים, הרצון להצליח, המאמנים שנתנו את הפוש וגרמו לו להפוך לאחד האתלטים הגדולים ביותר בעולם, ברגע אחד הכל התרסק ובמקום לרוץ קדימה, הוא נפל לאחור, נפל ועד היום מנסה להתאושש.
ארה"ב הוציאה מאות אם לא אלפי אתלטים נהדרים לאורך ההיסטוריה שלה. היריבות הספורטיבית על מסלולי הריצה מול ג'מייקה תמיד בערה לה והייתה פסגת ההיילייטס בכל תחרויות האתלטיקה. לתוך המערבולת הזו עשה את צעדיו ג'סטין גייטלין לראשונה בגיל 23 כאשר "מסמר" ללוח התוצאות את פרק הזמן 9.88 שניות שלקח לו לגמוע 100 מטרים. התוצאה הלא שכיחה גרמה לשמו של גטלין לעלות מהר מאוד לכותרות ומיד הוא הוכרז בתור ה"לוחם האלוף" של ארה"ב אל מול אסאפה פאוול הג'מייקני. למען האמת, קרב הוגן אף פעם לא היה ביניהם אם כי גטלין לכאורה שבר את שיאו של פאוול בריצה והעמיד את השעון על 9.76 מה שהתברר כלא נכון מכיוון שהיה ב9.766, דבר שמעגל את הספירה ל9.77 בדיוק כמו שפאוול עצמו קבע. השניים אמנם התחרו באותן התחרויות, אבל מעולם לא פגשו זה את זה במקצה ישיר כאשר גטלין בשלב מסוים גובר על פאוול בעזרת מספר מאיות באליפות העולם.
את מלחמת גאטלין-פאוול עצרה הוועדה למלחמה בסמים. במהלך חודש אפריל בשנת 2006, הודיעו ראשי הוועדה לגטלין ההמום כי בקבוקון A שלו כלל חומרים אסורים בעלי ריכוז טסטוסטרון גבוה ושדגימת בקבוקון B לא הוציאה את חפותו לאור. מאמנו של גטלין האשים את המעסה האישי בכך שבטעות עיסה אותו עם משחה מרוכזת בחומרים שחלקם עלולים להיות אסורים וכי הקרם נספג בגופו של הספורטאי אבל גטלין לא ברח מאחריות. כדי לא לחטוף השעיה לכל החיים, הוא הביע נכונות לשתף פעולה עם החוקרים ולבסוף קיבל השעייה לשמונה שנים, עונש עליו ערער וזכה כאשר הוא מתקצר בחצי.
בזמן השעייתו מכל פעילות שקשורה לאתלטיקה, עלה לגטלין רעיון שישמש בתור רץ על מגרש הפוטבול. הוא הגיש מועמדות לדראפט ואפילו הגיע למחנה טרום העונה של הטאמפה ביי באקנירס אבל נכשל במבחן הסופי להתברג לסגל הקבוצה כאשר לטענתו הם הדיחו אותו "מכיוון שאני הבחור מהריצות ולא שחקן פוטבול בנשמה".
הזמן עבר ולתודעה של עולם האתלטיקה הגיע בחור צעיר בשם יוסיין בולט אבל את גטלין עניין רק דבר אחד, להוכיח שהוא עדיף על אסאפה פאוול והוא עשה זאת! 6 שנים אחרי ההשעייה ושנתיים אחרי שחזר ממנה, גטלין שרף את המסלול בדוחה עם 9.76 כאשר פאוול רושם 9.77 והפעם שום 6 אלפיות לא יכלו לערער על הנעשה. לאחר מכן פאוול לקח צעד אחורה מהכל וגטלין קיבל על הראש יריב הרבה יותר קשוח, יוסיין בולט.
בין אינספור הריצות שהיו בנוכחות שני הרצים הללו, גטלין ניצח את בולט בפעמים בודדות מאוד ותמיד שררה נדנדה ביניהם כולל באולימפיאדה האחרונה בריו כאשר בולט לקח את הזהב והשאיר את גטלין עם תואר הסגן.
ומה עכשיו? גטלין כבר לא ילד, הוא בן 34, קשיש במונחי אתלטיקה קלה, שיאו די מאחוריו (ואם לא ה-4 שנים בחוץ לכו תדעו עד כמה היה מתפתח ומפתח את עצמו) אבל אם תשאולו אותו, הוא עדיין מוכן לצאת לריצה אחת אחרונה, העיקר להרגיש את האדרנלין זורם בגוף