שמות כמו קרויף, ואן באסטן וה"טוטאל פוטבול" ידועות לכל חובב כדורגל כיום, אך מי הגאון שעומד מאחוריהם? מיהו האדם שמוקרים ולומדים ממנו עד היום ושינה את המשחק שכולנו מכירים? התשובה היא ריינוס מיכלס.
בענף הכדורגל ובכללי בעולם הספורט, קשה למצוא את הבנאדם שהמציא את הגלגל מחדש, שיביא את השיטה, הטכניקה הפורצת דרך שלא ראינו אותה מעולם וכולם פעורי פה.
כאשר שומעים את המושג "טוטאל פוטבול" שני הדברים הראשונים שקופצים לנו לראש הם נבחרת הולנד ויוהאן קרוייף. אך מעטים האנשים כיום שיודעים מי עומד מאחורי השיטה, מי היגה את הרעיון וכיצד היא נוצרה ובמקרה שלנו האיש הוא ההולנדי ריינוס מיכלס, שהיה אמור לחגוג היום יומלדת 89 אך בשנת 2005 נפטר לאחר ניתוח לב ואחריו הוא הותיר היסטוריה מפוארת ופורצת דרך שעד היום קיימת בכדורגל המודרני.
מיכלס, כמו ילד ממוצע שנולד באמסטרדם, חלם לשחק באייאקס וביום הולדתו ה-9 קיבל כמתנה זוג נעליים וחולצה של המועדון ומכאן התחילה ההתאהבות. הדבר הראשון שהילד עשה זה כמובן לצאת החוצה ולשרוף את המגרש שליד ביתו עם אביו. מיכלס הגשים את חלומו בשנת 1940 והתקבל למחלקת הנוער של המועדון, אך באותה תקופה התחילה מלחמת העולם השנייה והקריירה שלו נעצרה. ב-1946 שנה לאחר תום המלחמה, היה אפשר סוף סוף בהולנד להתרכז בכדורגל וב-9 ליוני מיכלס ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת מול דן האג והבכורה הייתה חלומית כאשר כבש חמישייה בניצחון 8-3. שנה לאחר מכן אייאקס ומיכלס הצליחו לזכות באליפות ה-9 בתולדות המועדון. מיכלס עם השנים המשיך להיות שחקן קבע במועדון וזכה באליפות נוספת בשנת 1957 ואף שיחק בנבחרת הולנד ולאחר 12 שנות משחק באייאקס , גופו של מיכלס נכנע לפציעות ההולכות וחוזרות ופרש ממשחק פעיל.
האמת, כאשר קוראים על קריירת המשחק של מיכלס , לא מדובר בקריירה מפוארת, רוב השחקנים הממוצעים באייאקס במהלך המאה השאירו חותם די דומה, זכו באותם תארים ואף יותר. אולם מיכלס תואר במהלך השנים כשחקן שעובד קשה על המגרש מאשר הטכניקה האישית שלו עם הכדור. אולי אפשר להגיד שעם קצת מזל והשחקנים הנכונים מיכלס היה שותף לשתי אליפיות בעיקר בזכות הקבוצה שהיה חלק ממנה. אבל מזל זה אחד הדברים הנחוצים ביותר בכדורגל, שללא המזל, רוב השחקנים לא היו מגיעים לאן שהגיעו היום, ובמקרה של ריינוס מיכלס טיפת מזל כן הייתה לו שם, אבל יותר מכל הגאונות שלו התגלתה לעולם כמאמן.
קריירת האימון המבטיחה
בשנת 1965 מיכלס חזר למועדון שגדל ונשם כל חייו הפעם בתור המאמן אך קיבל את אייאקס בצורה שאף מאמן לא מייחל אליה. אייאקס הייתה על סף ירידה לליגה השנייה והתחזיות היו כי היא תיכשל במסע ההישרדות, בעיקר בגלל המאמן הבינוני אותה הם מינו וחוסר הניסיון של מיכלס. באותה תקופה בסגל הקבוצה היו מהשחקנים המוכשרים שידע הכדורגל ההולונדי, תור הזהב של אייאקס ושניים מהם היו יוהאן קרוייף ויוהאן ניסקנס ומיכלס לקח אותם אל דרך המלך.
במהלך שש השנים שלו כמאמן הקבוצה אייאקס שינתה את שיטת המשחק שלה ב-180 מעלות, זכתה באליפות הולנד 4 פעמים, כולל 3 גביעי מדינה ובזירה האירופית בשנת 1969 בפעם הראשונה בתולדות המועדון, אייאקס הגיעה לגמר גביע אירופה לאלופות, אך הובסה 4-1 מול מילאן הגדולה וחזרה הביתה עם המחמאות. מיכלס לא וויתר והציב מטרה לחזור אל הגמר והפעם לעשות עוד צעד אחד קדימה ושנתיים לאחר מכן אייאקס הפכה לקבוצה הטובה ביותר באירופה , כאשר לקחה במשך 3 שנים רצופות את ליגת האלופות, דבר שרק קבוצה אחת לפניהם עשתה אותו- ריאל מדריד הגדולה של די סטפאנו ופושקאש.
לאחר ההצלחה עם אייאקס, מיכלס בחר לעזוב את המורשת הענקית שהותיר ועבר בשנת 1971 לברצלונה והביא עמו את יוהאן קרוייף ובכך יצר את ההיסטוריה של ברצלונה הגדולה בעידן קרוייף. מיכלס המשיך להצליח, זכה עם ברצלונה לאחר 3 שנים כמאמן באליפות ספרד ואז הגיעה ההצעה שכל מאמן הולנדי חלם עליה-אימון נבחרת הולנד.
על מיכלס הוטלה המשימה לקחת את הולנד ולעשות בה כמו שעשה באייאקס-להפוך אותה לאימפריית כדורגל. במונדיאל 1974 שנערך בגרמניה, מיכלס הציג לעולם את השיטה שנהג לשחק בה באייאקס, אותה שיטה שהביאה למועדון כל הרבה אליפיות ותארים והצלחה באירופה, ה"טוטאל פוטבול".
אז השאלה המתבקשת היא מה הסוד של מיכלס? כיצד הוא הצליח לקחת קבוצה שבאותה תקופה הייתה שבר כלי ותהליך שארך שש שנים ובסופו אייאקס נהפכה לקבוצה הטובה באירופה, הרי שני שחקנים בלבד לא יכולים סחוב איתם את כל הקבוצה במגרש וכאן נכנסה שיטת המשחק עם השם הכי נוצץ שיש- "טוטאל פוטבול".
מיכליס סיפר כי את השיטה לקח בכלל מעולם הכדורסל: "כל שחקן משתתף שם הן בהגנה והן בהתקפה, וחשבתי שזה יכול להתאים גם לכדורגל". ובכן לא שרק מיכליס לקח את השיטה מהכדורסל, אלא גם ממאמנו באייאקס דאז, ג'אק ריינדלוס, המאמן האנגלי הגדול בכל הזמנים שהפך את אייאקס לאימפריה ההולנדית שקיבל מיכליס.
השיטה אומרת כך- הקבוצה משחקת במערך שהתפקיד של כשחקן נשמע פשוט- כל שחקן פרט לשוער עושה במהלך המשחק כל תפקיד של שחקן אחר. כלומר כאשר שחקן זז מהמיקום שלו במגרש הוא מוחלף ע"י שחקן אחר במשבצת שלו-אייאקס יוצאת למתפרצת, הקשר האחורי עולה קדימה משמע אחד הבלמים מחליף אותו בעמדת הקישור האחורי וככה בכל עמדה.
שיטת משחק כזאת דורשת לא רק את הבנת המשחק של המאמן, אלא כל שחקן צריך לקרוא את המתרחש בדשא כאילו הוא מאמן הקבוצה. לא רק שהשיטה הזאת דרושת כושר גופני גבוה במיוחד כדי לתפקד בעמדות השונות ברחבי המגרש, אלא גם ריכוז גבוה לאורך המשחק וחוכמה ייחודית לשחקני הקבוצה לאורך כל שלבי המשחק. השיטה הזאת כל כך בלבלה את הקבוצות היריבות שבתדריכים לפני המשחק, הצוות המקצועי של היריבה התקשה לזהות ולקבוע את התפקיד של כל שחקן של אייאקס במגרש.
אכזבות והצלחות בנבחרת
השיטה של מיכליס הייתה קלה ליישום בנבחרת הולנד, שהייתה מורכבת באותה תקופה בעיקר משחקני אייאקס וכמובן בכיכובו של התלמיד החרוץ ביותר של מיכליס-יוהאן קרוייף.
למרות יישום השיטה תקופה רבה באייאקס, החשיפה הגדולה הגיעה בגביע העולמי כאשר נבחרת האורנג' סחפה את הצופים בטורניר בזכות סגנון משחק ייחודי,שוטף והתקפי במיוחד.
נבחרת האורנג' הגיעה לגמר הטונרניר, לאחר שבדרך סיימה במקום הראשון בבית, ניצחה בקלות את ארגנטינה, את האלופה המכהנת ברזיל והגיעו לשלב האחרון ללא הפסד, עם 14 שערי זכות וחטפו שער אחד בשישה משחקים. בגמר חיכתה להם המארחת מערב גרמניה הגדולה של גארד מולר ובקנבאואר שם זה נגמר בניצחון 2-1 לגרמנים ואכזבה אדירה לנבחרת האורנג'.
בתום הטורניר מיכלס החליט לעזוב את הנבחרת לאחר ההפסד בגמר וחזר לאמן קבוצות אך ללא הצלחה כבירה כמו בעבר ועשר שנים לאחר עזיבת הנבחרת הוא חזר.
מיכלס חזר לאמן את הולנד לקראת יורו 1988 והמטרה הייתה ברורה לכולם אך הפתיחה הייתה בניגוד לציפיות כאשר הולנד הפסידו במשחק הראשון 1-0 לברית המועצות אך משם הולנד רק התעלתה על עצמה. נבחרת האורנג' העפילה לחצי הגמר עם ניצחונות על אנגליה ואירנלד בכיכובו של מלך שערים של הטורניר, מארקו ואן באסטן.
בחצי הגמר חיכתה להם היריבה הכי שנואה בהולנד, מערב גרמניה. אותה נבחרת שניצחה וריסקה את החלומות של העם ההולנדי לרסיסים במונדיאל 74 ושוב אירחה את ההולנדים בטורניר וכמו שאומרים ,הנקמה הייתה מתוקה מכל.
לאורך כל המשחק, ההתמודדות בין שתי הנבחרות הייתה צמודה מתמיד, אך בדקה ה-89 הסקורר ההולנדי ואן באסטן הגיע וקבע 2-1 גדול להולנד שהעפילה אל הגמר, שם חיכתה לה אותה ברית המועצות שניצחה את הולנד בשלב הבתים.
בגמר הולנד היו עדיפים לכל אורך שלבי המשחק וניצחו 2-0 בזכות רוד חוליט ושער הוולה הכה מפורסם של ואן באסטן, העניקו להולנד לראשונה זכייה בטוניר גדול. לאחר הזכייה מיכלס אמר כי "ניצחנו בטורניר, אבל כולנו יודעים שחצי הגמר היה הגמר האמיתי" והמחיש לכולם את השנאה הספורטיבית בין שתי הנבחרות.
החותם שהותיר
ריינוס מיכלס הצליח בענף שכל כך קשה להמציא את הדבר הבא להביא באמצעות חכמה, יצירתיות והשקעה רבה ובניגוד לכל הסיכויים הצליח בגדול. בשנת 1999 מיכליס קיבל את התואר "מאמן המאה ה-20" ע"י פיפא, דבר שממחיש יותר מכל עד כמה התרומה שלו הייתה כה גדולה לענף הכדורגל.
בזכות פיקודו הנפלא בעמדת המאמן על כר הדשא, מיכליס קיבל את הכינוי "הגנרל" ואף אמר "כדורגל מקצועי לפעמים הוא כמו מלחמה. מי שמתנהג יותר מידי כמו שנהוג, מפסיד". מיכליס נפטר בשנת 2005 לאחר ניתוח בליבו והותיר אחריו תורת כדורגל שלמה שגם כיום ניתן לראות אותה משוחקת בכדורגל העולמי.
על שמו מיכליס מוענק פרס מאמן השנה בליגה ההולנדית, לציון שיטת המשחק שפיתח בהולנד וגרם להצלחת הנבחרת והכדורגל ההולנדי.
