השוער המצרי כבר מוביל שנים רבות את נבחרת הפרעונים וגם היה שותף לזכיות הרצופות של הנבחרת. הקריירה שלו הייתה בדרך הכי טובה שיש, עד שהחלטה אחת שלו ריסקה קבוצה שלמה וכמעט ליגה שלמה. בגיל 44, הפרעון הותיק יוביל את מצרים לזכייה נוספת?
אל-חדרי התחיל את הקריירה שלו בדמיאט. בקיץ 1996 חתם באל-אהלי, אחת הקבוצות הטובות והמעוטרות ביותר במצרים, בה שיחק 11 וחצי עונות וזכה עימה ב–8 אליפויות, 4 גביעים, 4 סופרקאפים, 4 פעמים בליגת האלופות האפריקאית, פעמיים בליגת האלופות הערבית ופעם אחת בסופר קאפ הערבי. לאחר שנים רבות כשוער המוביל בליגה המקומית, החליט אל – חדרי שהוא יכול יותר והחליט לצאת לכבוש את אירופה.
בפברואר 2008 חתם בפ.צ. סיון מליגת העל השווייצרית, אולם החתימה נעשתה ללא ידיעתם של הנהלת אל-אהלי שהשעו אותו וקנסו אותו. למרות המאבק, בסופו של דבר פיפ"א החליטה כי אל-חדרי יעזוב לסיון. קפטן נבחרת מצרים היה נחוש להצליח באירופה ולכבוש את שוויץ בסערה. סערה הייתה, אבל לא בכיוון שבו חשבו שהרוחות ינשבו. לרומן השוויצרי עוד נחזור בהמשך.
ב-20 ביולי 2009, לאחר שלא מצא את מקומו בשוויץ כפי שחשב, חתם אל- חדרי באיסמאעילי. בסוף אותה עונה, חתם השוער באל זמאלק, אך הושעה על ידי פיפ"א ל-4 חודשים משום שהפר את חוזהו בסיון.
בדצמבר 2010, לאחר שסיים להרצות את עונשו, החליט שוב לעזוב את הבית, אך הפעם נשאר בגבולות היבשת וחתם באל מאריק מליגת העל הסודנית ל-3 שנים. בקיץ 2013 חתם בוואדי דגלה. אחרי עונה אחת חזר לקדנציה שנייה באיסמאעילי ובסיומה חזר לוואדי דגלה שם הוא משחק עד היום.
למרות שקריירת המועדונים שלו עברה לא מעט עלויות ומורדות, במסגרת הבינלאומית הוא שמר על יציבות שנים רבות כשוער הראשון של נבחרת הפרעונים. ב-25 במרץ 1996 ערך אל- חדרי את הופעת הבכורה שלו בנבחרת מצרים בתיקו 1-1 נגד קוריאה הדרומית. לזכותו של אל- חדרי 144 הופעות בנבחרת והוא גם משמש כקפטן הנבחרת.
אל-חדרי זכה עם הנבחרת ארבע פעמים בגביע אפריקה לאומות (הכי הרבה בהיסטוריה לשחקן) ואף נבחר לשוער המצטיין בגביעים שנערכו ב-2006, 2008 ו-2010.
לאחר שאיבד את מקומו כשוער ראשון בנבחרת, בינואר 2013 הודיע על פרישה מהנבחרת. במרץ 2014 הודיע על חזרה לזירה הבינלאומית. ב-5 במרץ 2014 ערך את הופעת הבכורה המחודשת שלו.
נחזור קצת לאמצע הקריירה של המצרי, בערך בתקופה שרוב השחקנים נמצאים בשיא הקריירה שלהם, אל – חדרי החליט לנסות את מזלו באירופה. כנראה שהרצון שלו לא שיתף פעולה עם ההגיון ובעונת 2008, כשהיה תחת חוזה באל – אהלי, החל לנהל מו"מ עם סיון השוויצרית, קבוצה שבאותה עת הייתה בעלייה בליגה והגיעה גם לכמה הישגים לא מבוטלים באירופה. באותה שנה החליטה הקבוצה להתעלם מהוראות פיפ"א ואופ"א והעבירה לשורותיה את השוער המצרי למרות חוזהו אצל אלופת מצרים. מאוחר יותר המשיכה הקבוצה להחתים שחקנים, למרות שפיפ"א הטילה עליה אמברגו בשוק ההעברות. בתחילת עונת 2011 אף סילקה אופ"א את סיון מהשתתפות בליגה האירופית למרות שעברה את סלטיק הסקוטית.
למרות שהורחקה מהופעה בליגה האירופית על-ידי אופ"א, ההתאחדות השווייצרית החליטה שלא לפעול נגד סיון מאחר שהליגה המקומית מחויבת לחוק השווייצרי בלבד. התיק בין הצדדים הגיע לבית הדין הגבוה לערעורי ספורט בלוזאן (CAS), שדחה את הערעור של הקבוצה השווייצרית. פיפ"א לא נשארה חייבת, והחליטה להטיל אולטימטום להתאחדות השווייצרית עם איום על הרחקת כל הקבוצות השוויצריות מהמפעלים האירופים. איום שהספיק לכולם. סיון קיבלה באותה עונה עונש של הפחתת 36 (!!!) נקודות. לא רק בקבוצה סבלה, גם אל – חדרי, שרק רצה לתקן את טעותו ולחזור לשחק, קיבל עונש השעיה ל4 חודשים עם חזרתו למצרים.
בסופו של דבר, השוער הותיק חזר לשחק, המשיך לככב בנבחרת והשנה, בגיל 44 רוצה להוביל את נבחרת הפרעונים לשיאים חדשים.
