כשאמארה בא לירושלים בבירה חגגו, אבל הרבה דיברו על המצב הבריאותי שלו ועל הבעיות שהולכות איתו מאז ומתמיד בהגנה.
אז נגמר השלב הראשון באירופה וכמעט נגמר סיבוב בליגה, וזה הזמן לסכם מה עד כה ראינו ממנו ומה אולי צריך לשנות כדי למקסם את היכולות שלו.
אז דבר ראשון צריך לחלק את זה לשני חלקים. חלק אחד אירופה, שם אמארה מעמיד ממוצעים של 11.4 נקודות, 6.4 ריב', 2.4 חסימות, ו-13 פלוס מדד, ב-24 דקות לערב.
בליגה הוא קולע 8 נקודות למשחק, לוקח 6 ריב', חוסם פעמיים בערב, ו-10 פלוס מדד, ב-24 דקות לערב וגם האחוזים בליגה ל-2 יורדים, בעוד שבאירופה הוא עומד על 62 אחוז ל-2, בליגה הוא עומד על 50 אחוז ל-2.
עוד דבר דומה בין הליגה ליורוקאפ, השופטים שורקים לו את אותו מספר עברות גם ביורוקאפ וגם בליגה.
(אתר הרשמי של הפועל ירושלים)
למה בליגה זה פחות עובד ובאירופה זה עובד יותר?
ההסבר היחיד הוא טמון לפי דעתי בעובדה שבליגה הגארדים של ירושלים מזלזלים. בעוד שבאירופה ג'רלס בא מוכן ערב-ערב, בליגה הוא יותר מזלזל ושחקן כמו אמארה תלוי בגארדים שיזינו אותו בכדורים. הרבה ביקרו בשבועות האחרונים את פאניג'יאני על חוסר בתרגילים לאמארה, אני חושב שהבעיה טמונה בתרגילים הקיימים, אמארה מאז ומתמיד שיחק עם הפנים לסל, ובפועל מה שעושים מורידים אותו לפוסט-אפ פעם אחר פעם עם הגב לסל.
בעיה נוספת שבירושלים חוץ מהלפרין אין עוד שחקן פיק אנד רול טוב, קחו למשל את ג'רלס עד עכשיו רק כ-17 אחוז ממהלכי הפיק אנד רול שלו הסתיימו בסל, והבעיה היותר גדולה שהלפרין לבנתיים עוד לא הגיע לעונה הזאת אז אמארה נפגע מזה התקפית. עוד בעיה שהוא משחק סנטר, אם ישחק לצידו סנטר כמו כל הקריירה שלו, זה ימשוך ממנו את ההגנה לכיוון הסנטר, מה שיאפשר לו לפעול עם הפנים לסל ולא להיות הסנטר שמושך עליו את הההגנה בצבע. אולי דיון תומפסון ששיחק כבר שיחק בהצלחה בירושלים זו אופציה.
גם צריך לתת לו את הזמן, לא סתם המשחק הכי טוב שלו בארץ עד עכשיו היה בגביע מול הפועל תל אביב.
הוא לאט לאט לומד איך שומרים באירופה יותר טוב, איך לא עושים צעדים, באן בי איי נמנעים מהשריקה הזאת כמעט ולשחקן מבוגר שבא לפה ולא שיחק מעולם באירופה לוקח יותר זמן להתרגל לחוקים באירופה.
מבחינה בריאותית מהרגע שהוא נחת, בסביבת המועדון והשחקן הדגישו שהוא כשיר ובריא כמו שמעולם לא היה, וזה היה נשמע כמו מקהלה שעברה חזרות רק כדי למכור מנויים, בפועל הוא הפתיע גם אותי ואת כולם אני חושב.
הגנתית דיברו על הבעיות שלו שהוא לא שומר וכו' בפועל הוא חוסם מעל ל-2 חסימות לערב, משנה זריקות ועושה הגנה נהדרת, בפן הזה הוא הפתיע רבים. השאלה היא במידה ויביאו סנטר שישחק לצידו, מה יקרה שהוא יצטרך לשמור רחוק מהסל מול שחקנים זריזים יותר, אז הבאת סנטר אולי תעזור לו התקפית, אבל הגנתית לא בטוח בכלל.
מבחינה חברתית, כשבא כוכב אן בי איי לשעבר לליגה ישר מניחים שהוא יבוא ויתנהג כמו אחד כזה.
אבל אצל אמארה זה ממש לא כך כמו שמעידים עליו החברים שלו לקבוצה. הוא מהרגע הראשון הראה שהוא כמו כולם, באימונים הוא מגיע ראשון והולך אחרון וגם על המגרש חוץ מהתקרית עם חנוכי (בה אפשר להפנות אצבע מאשימה כלפי השופטים שנתנו לשחקני ראשון לחמם אותו ולהכניס לו מרפקים) הוא די שקט, כך שבפן המשמעתי, בירושלים יכולים להיות מאוד מרוצים.
אז לסיכום אמארה חייב לקבל את הכדור יותר עם הפנים לסל מאשר עם הגב לסל. סנטר לידו יעזור לו התקפית אבל מבחינה הגנתית זה יפגע בו, לכן במידה שמביאים אחד כזה חייבים להביא אחד שגם יחפה מאחורה.
ואז נראה את אמארה עם ממוצעים הרבה יותר טובים.
אבל בסופו של יום הליגה, כפי שאורי אלון הבעלים אומר פחות חשובה, ויש עוד זמן לתקן.
באירופה, כשהכסף על השולחן, אמארה מגיע ונותן את שלו. אבל לקראת השלב הבא פאניג'יאני יהיה חייב לדעת למקסם את היכולות ההתקפיות שלו הרבה יותר טוב. בין אם זה בהבאת רכש לבין פשוט לחכות שיתרגל יותר לחוקים שקיימים כאן.
למרות שלא נמצא ב100% יכולת, סטודמאייר בהחלט נותן הרבה מעצמו. כדי להפיק ממנו את המיטב, ירושלים צריכה להיאזר בסבלנות, אבל גם לא לחכות עם זה יותר מדי-אחרת, יכול להיות שהם יאבדו את המומנטום.
