סביר להניח שאם נדבר על שוערים ספרדים ישר יקפצו לכם לראש סן איקר קסיאס, פפה ריינה או אנדוני זוביזרטה, אך יש שוער אחד לא נוצץ במיוחד שעשה קריירה לא רעה בכלל עם סיומת אדירה שאולי התפספסה להרבה אנשים.
חוסה סנטיאגו קניסארס רואיס או בקיצור סנטיאגו קניסארס, נולד בסיודאד ריאל והתחיל את הקריירה שלו בקבוצת הנוער של ריאל מדריד. במשך 4 עונות קניסארס היה שייך לריאל מדריד, אך הוא נע בין הקסטיליה (ריאל מדריד ב') לקבוצה הבוגרת ואף הושאל שנתיים לאלצ'ה ומרידה.
לאחר ארבעת העונות הללו חתם קניסארס בסלטה ויגו. אצל התכולים קיבל השוער גב ונהיה לשוער הראשון של הקבוצה. במהלך עונתו השנייה בויגו זומן קניסארס למשחקי מוקדמות המונדיאל של נבחרתו-ספרד. במהלך משחק נגד דנמרק זוביזרטה שהזכרנו קודם קיבל כרטיס אדום וקניסארס נשלח למערכה כשהתוצאה היא 1-0 לזכות "הלה רוחה". שוערה של ויגו נתן הופעה נפלאה בשער והצליח לשמור על התוצאה ולהעלות את ספרד למונדיאל.
הוא שיחק ב74 משחקים בשתי עונות בויגו ואף זכה בפרס זאמורה (יחד עם פרנסיסקו ליאניו) המוענק לשוער בעל יחס הספיגה הנמוך בליגה.
בסיום שתי עונות אלו כנראה הבינה ריאל מדריד איזו טעות עשתה בלשחררו מן הקבוצה והיא רכשה אותו והחזירה אותו לשורותיה כמחליף עתידי לפרנסיסקו בויו המזדקן.
בעונתו הראשונה-עונת 94-5, קניסארס לא ראה הרבה דשא ושיחק שני משחקים בלבד בכל המסגרות!
בעונה הבאה מצבו של הספרדי השתפר מעט והוא השתתף בשישה עשר משחקים בכל המסגרות. אם לרגע סנטי חשב שהמצב השתנה אז הוא טעה כי בעונה שלאחר מכן הוא שוב קיבל קרדיט מאוד מאוד מצומצם והוא שותף בשני משחקים בלבד.
בעונת 97-8 הגיעה הפריצה. קניסארס הפך לשוער הראשון, השתתף ב34 משחקים וזכה עם הקבוצה בליגת האלופות. אמנם הוא איבד מעט את מקומו בסיום העונה ואף לא שיחק בגמר הצ'מפיונס, אך אין ספק שזאת הייתה העונה המוצלחת שלו במדי הבלאנקוס. בסיום עונה זאת קניסארס כנראה הבין שבריאל לעולם לא יהיה לו מעמד קבוע של שוער בכיר והוא עבר לולנסיה.
בעונתו הראשונה בקבוצה שיחק הספרדי תחת מאמנה הנוכחי של לסטר סיטי-קלאודיו ראניירי והיה לשוער הראשון של הקבוצה שסיימה במקום הרביעי. הוא פתח ב-38 משחקי ליגה וספג 39 שערים בלבד. הוא זכה עם הקבוצה בקופה דל ריי-הגביע הספרדי.
בעונת 1999-2000 המשיך קניסארס לפתוח בשער ולהפגין יציבות והוא סיים עם קבוצתו במקום השלישי.בתחילת עונה זאת זכתה הקבוצה בסופרקאפ הספרדי לאחר מפגש כפול עם ברצלונה. ולנסיה הגיעה גם לגמר ליגת האלופות, שם הפסידה לאקסית של קניסארס-ריאל 3-0. בסיבוב המוקדמות הראשון של ליגת האלופות בעונה זאת פגשה ולנסיה את האלופה הישראלית-הפועל חיפה.
העונה הבאה הייתה מהטובות של השוער של העטלפים שאמנם סיימו רק במקום החמישי אך שוערם זכה בתואר אישי ראשון מזה הרבה זמן. גם הפעם זה היה פרס זאמורה אך כעת הוא היה רק של קניסארס. בסיום אותה עונה זכה השוער לכבוד גדול עם הכללתו בנבחרת השנה הראשונה של אופ"א. ולנסיה הגיעה פעם נוספת לגמר הצ'מפיונס, אך גם הפעם כשלה והפסידה, לבאיירן מינכן בבעיטות הכרעה מ-11 מטר, משחק ששבר לקניזארס את הלב. עונת 2001-2 הייתה עונת השיא של קניסארס עד כה. הוא זכה עם ולנסיה באליפות וגם קטף את פרס זאמורה בפעם השנייה ברציפות והשלישית בסך הכול. השוער ספג 23 שערים בסך הכול בליגה ושמר 14 פעמים על רשת נקייה! בסיום עונה נהדרת זו, היה אמור השוער להוביל את נבחרת ספרד במונדיאל אך השוער עבר תאונה עם בקבוק אפטרשייב שנפל על רגלו וקרע לו גיד וכתוצאה מהתאונה הביזארית הזו, פספס את הטורניר היוקרתי.
בעונה הבאה הגיעה ירידת מתח וגם השוער וגם הקבוצה לא זכו באף תואר. אך בעונת 2003-2004 זכתה ולנסיה גם באליפות הספרדית וגם בגביע אופ"א. זאת הייתה גם העונה האישית הטובה ביותר מבחינתו של קניסארס שספג 25 שערים בלבד ושמר 20 פעמים על שער נקי. על הדרך הוא אסף לארון הגביעים שלו בפעם הרביעית את פרס הזאמורה וביסס את עצמו במקום השני בטבלת הזוכים ביחד עם חואן אקונה. סיפור מעניין הוא שבמהלך הקמפיין בגביע אופ"א פגשה ולנסיה קבוצה ישראלית נוספת מחיפה, הפעם את מכבי. היא (ולנסיה) סיימה איתה משחק אחד בתיקו אפס (עם הצגה של ניר דוידוביץ') ובמשחק השני פירקה אותה 4-0.
בפתיחת עונת 2004-5 זכתה ולנסיה בתואר נוסף-הסופר קאפ האירופי, אך היא סיימה עונה חלשה במקום השביעי כשגם קניסארס התחיל לאבד מעט מכושרו המצוין. השוער הספרדי המשיך לשחק עוד 3 עונות בכושר לא רע אך לא זכה עם קבוצתו בתארים קבוצתיים או בתארים אישיים.
בשנת 2008 פרש קניסארס ושם קץ לקריירה שמסמלת שעבודה קשה, למרות הקשיים משתלמת.
מזל טוב!