הארכיפלג (קבוצת איים) השני בגודלו בעולם הפך לממלכה של "Pac Man", עמנואל דפידראן "מני" פאקיאו הניף את האגרוף לראשונה בכיתה ה' כשהחל ללמוד אגרוף, אמו הייתה מאוכזבת מפני שהיה תלמיד טוב ושאיפתה הייתה שיהיה כומר, אך מני ידע שהמצב הכלכלי בבית לא יאפשר לו לימודים ולכן החליט להפוך למתאגרף. המאמן הראשון של מני היה דיזון קורדרו אביו של אבנר קורדרו מתאגרף צעיר שקנה לעצמו שם בכך שניצח קרבות מול יריבים מהנבחרת הלאומית, הילד הצעיר פנה אל קורדרו האב וביקש להיות תלמידו, מני עבר להתגורר בבית הקטן של מאמנו, ללא נעליים, עם זוג כפכפים שחוק ומחורר. חודש אחד בלבד של אימונים הספיק לפיליפיני הצעיר לשכנע את מאמנו כי הוא מוכן לקרב, קורדרו נשאר עם לסת שמוטה בסיום הקרב אחרי תצוגה מדהימה של בן חסותו. פאקיאו נכנס לבין החבלים למעלה מ-30 פעמים לאחר טבילת האש הראשונה שלו כשהוא בלתי מנוצח בכולם הודות לפילוסופיית דיזון – "power punch". בתקופה שהיה מחוץ לבית שמר על קשר עם משפחתו בעזרת מכתבים בהם סיפר לאמו כי יש ימים שהוא אוכל רק פעם ביום, לאחר תקופה סיפר כי הוא כבר אוכל שלוש ארוחות מסודרות ביום עם אוכל "אמתי", מתוך העוני, הרעב והחוסר כל הצמיחו הפיליפינים את אחד מגדולי המתאגרפים אי פעם – אם לא הגדול מכולם.
דתי עד לכפפות – "ישו חי בתוכי"
לפני כ-5 שנים התקרב מני פאקיאו לדת – הילד שגדל בבית נוצרי טוב ועזב את ביתו בגיל צעיר על מנת להתקדם בדרך בה בחר. דרך התקשורת שלו עם משפחתו הייתה בעזרת מכתבים כשאמו מפצירה בו בכתביה שוב ושוב שיתפלל ויהיה ילד טוב, הצפייה של אמא פאקיאו מבנה הייתה שהתלמיד הטוב יהיה כומר לימים אך הילד בחר בזירה על פני תא וידוי. ב-2011 חזר הילד לזרועות הדת כשהעולם כולו נרעש שכן הנצרות אינה תומכת בנעשה בזירה. את הקרב הראשון שלו כאדם מאמין דתי הפסיד פאקיאו והחלו לצוץ ספקות בנוגע להמשך דרכו בין החבלים, הדת הפכה אותו לעדין, לא אגרסיבי, רך ההפך מהתכונות המתבקשות ממתאגרף מקצוען. כשנשאל בראיונות לגבי ההשפעה של הדת על הופעותיו בזירה הבהיר כי כשהוא נכנס לזירה הוא מני פאקיאו המתאגרף – לא האדם הנחמד והחייכן שהולך מדי יום ראשון לכנסיה, הקילר שניצח 38 קרבות בנוקאאוט, אגרוף מחץ וכאשר הוא יוצא מין הזירה הוא חוזר להיות הנוצרי הטוב. מאז שהתקרב לדת תדמיתו של מני הוכתמה עם אמירות מעוררות מחלוקת ויצירת שערוריות תקשורתיות, ההתנפלות עליו אינה מוצדקת אך בעידן של היום קשה עד בלתי אפשרי לסיים קריירה מוצלחת עם 100% אהדה.
נלסון מנדלה הפיליפיני
אחרי ההצלחה המסחררת בזירה האיש עם הכפפות מהפיליפינים הייתה השפעה רבה על ארץ מולדתו כשהוא מנתב זאת לתפקיד פוליטי במדינת האיים, האיש שהפך לדמות מספר אחד במדינתו הביא לבניית בית חולים, 1,000 בתים(הבתים נבנו ממימון אישי של מני) והנתונים מצביעים על ירידה בכמות הפשיעה, שאיפתו של חבר הפרלמנט היא לשפר את איכות ורמת החיים ולהפוך את המקום שגדל בו לטוב יותר שכל ילד יאכל שלוש ארוחות ביום לא כמוהו שהיה חי ימים שלמים על מים בלבד וישן ברחובות, היו ימים בהם אכל אורז פעם ביום וכעבור זמן השתפר מצבו כשמצא עבודה וכך יכל להזין את גופו הצנום שלושה פעמיים ביום כשהמזון שאכל היה "אוכל אמתי"(מזין). מני לא אוהב לדבר על הכספים שהוא מוציא לטובת תושבי ארצו כשחצי מסך ההכנסות שלו הולך לטובת שיפור רמת החיים, את האי רצון לדבר על הנושא הוא מסביר שע"י קריאת מעשיו זה מרגיש לו כאילו יד שמאל לא יודעת מה יד ימין עושה. המתאגרף שמרגע שנכנס לזירה ריתק אליו את הצופים על ידי תצוגות בלתי נשכחות רוצה להשאיר את חותמו על אדמת הפיליפינים מבחינה פוליטית ולא רק כאגדת ספורט.
"Fight of the Century"
2 במאי 2015, MGM גרנד גארדן ארנה, לאס וגאס, כ-15 אלף צופים חזו במעמד הכי מבטיח של קרבות האגרוף בעשור האחרון. מני "פקמן" פאקיאו מול פלויד "מאני" מייוות'ר, הילד הטוב מול הרע, הצנוע מול השחצן, שני קצוות נפגשים לדו קרב בין החבלים. פאקיאו מגיע כפוליטיקאי, ספורטאי שידע ימים יפים יותר כשמהעבר השני מגיע אחד המתאגרפים הגדולים של שנות האלפיים, הבלתי מנוצח, פלויד הידוע ביכולת הרדמת הצופים ושעמומם עד מוות. הקרב הוכרע ע"י השופטים כשידיו של פלויד מונפות אל על ופאקיאו סופג הפסד שישי בקריירה. פאקיאו סבל בשנת 2008 מפציעה בכתפו הימנית, שלושה שבועות לפני הקרב מול מייוות'ר כתפו הימנית החלה לכאוב כשתוצאות הבדיקות מבשרות על פציעה חוזרת באותו מקום, שבועיים לפני הקרב הכאבים נעלמו אך מתכונת האימונים שונתה ליתר זהירות. מני עלה לקרב למרות שלא היה כשיר 100% אך האם הפציעה יכולה להסביר את ההפסד? זהו נושא לדיון, דבר אחד בטוח אם פלויד ניצח את פאקיאו בהחלטת שופטים כשיריבו פצוע בכתבו הימנית – הכרעת הקרב היא לא הכרעת הסוגיה מי יותר גדול, בטח שלא נותנת למייוות'ר נקודות זכות נוספות שכן פאקיאו היה רחוק משיאו, ראשו בפוליטיקה הפיליפינית וכתפו כאובה. אוהדי פאקיאו זכו לנחמה חלקית שחגורת האליפות בה זכה פלויד בקרב מול אהובם נשללה ממנו – זה היה רגע של אמת ספורטיבית בהשוואה לכדורגל – פנדל מוחמץ אחרי קביעת שופט לעבירה שלא עשתה. רבות דובר וידובר על קרב חוזר בין השניים אך המפגש האמתי שהיה צריך להיות ביניהם הוחמץ, שני המתאגרפים היו צריכים להיפגש כשהיו בשיא הקריירה שלהם, לא כשהצ'ק של הביטוח לאומי בדרך, לא משנה אם יערך קרב חוזר, הקרב שהיה יכול להכריע מי מבניהם הגדול ביותר התפספס כי "עבר זמנו בטל קורבנו".
one time boxer – always boxer
פאקיאו הודיע על תלית הכפפות בשנת 2016 כשהוא משאיר מאחוריו קרבות שנחקקו בדפי ההיסטוריה, רגעים שהציתו את הדמיון ובעיקר משאיר רף גבוה עבור הדור הבא. פאקיאו מעולם לא הפסיק להתאמן ותמיד שמר על כושר גופני כך שהצפייה מהצד בזירה הייתה קשה במיוחד ומספר חודשים הספיקו כדי להחזיר את הפיליפינו לזירה כבר בשנה בה פרש. את קרב החזרה שלו מול ג'סי ורגאס ניצח בדרך לזכייה ב wbo בתחילת החודש הנוכחי. חובבי האגרוף זכו לחזות בעוד רגעים קסומים עם אחד האנשים המרתקים ביותר בזירה כשגיבורם משלים את הקאמבק באופן מושלם.
האיש והאגדה חוגג 38 קיצים (17.12.1978) כשמאחוריו 38 נוקאאוטים, שיאן גינס כשהיה לראשון והיחיד בהיסטוריה שזוכה באליפויות בשמונה קטגוריות משקל שונות, 59 ניצחונות, פרישה קצרה וקרבות שהשאירו את חותמם על דפי ההיסטוריה
