העיר האיטלקית מילאנו ידועה בתור אחת מבירות האופנה של אירופה. אינספור חנויות יוקרה ממוקמות בעיר הצפונית באיטליה ועשרות, אם לא מאות, מעצבים נרגשים לפתוח את חנויות הדגל שלהם בעיר. ביום ראשון בערב במשחק שינעל את המחזור, אחת משתי נציגות העיר תנסה להביא את עצמה צעד נוסף במעלה הטבלה ההפכפכה באיטליה בדרך אולי לשיבה סופית אל הבמה המרכזית של הכדורגל האיטלקי בפרט והאירופאי בכללי.
ה"דרבי דלה מדונינה" ה-217 (במשחקים רשמיים בלבד) יפר את שלוות ערב יום ראשון במילאנו בשעה 21:45 שעון ישראל. המאזן ההיסטורי בין המועדונים די צמוד שכן ב-216 המפגשים הקודמים הללו ידיהם של הנראזורי היו על העליונה 75 פעם, רק פעמיים יותר מאחיהם הגדולים, הרוסונרי כאשר עוד 64 מפגשים לא הצליחו לקבוע מי הייתה דומיננטית יותר באותו ערב במבחן התוצאה. גם בכמות השערים אינטר מובילה אך כמו בטור הניצחונות גם כאן היתרון הוא ב-2 יחידות בלבד, 292 לעומת 290.
לשתיהן 18 אליפויות אך אינטר גרפה 2 גביעים יותר (7 לעומת 5), נתון שדי מתבטל כשמשווים זכיות בליגת האלופות (7 של מילאן לעומת 3 בלבד של אינטר) כך שבתור הצלחה כללית האדומים יותר מוצלחים. אבל האחות הקטנה שנוסדה מתוך התפלגות של אוהדי ומייסדי מילאן שלא ממש אהבו את העובדה שלא משלבים בקבוצה שחקנים ממדינות אחרות (ולכן השם, אינטרנציונאלה-כלומר בינלאומית) אינה מורידה את הראש בבושה שכן היא הצליחה לשמור על זהות האצטדיון העירוני עם "אינטריסטה" מובהק-ג'יוזפה מיאצה שעל שמו קרוי האצטדיון השוכן בשכונת סן סירו. מיאצה, שאת ההיסטוריה שלו בשני המועדונים לא שוכחים לו אוהדי שתי הקבוצות, היה כוכב אינטר שלקראת סוף הקריירה עבר למילאן ולא ממש צלח בה ובזמן שאוהדי הנראזורי אומרים בגאווה את שמו של האצטדיון כפי שהוא, על שם החלוץ האגדי, אוהדי היריבה העירונית אינם מוכנים לתת לו את הכבוד והם מתייחסים לשמו של האצטדיון כשמה של השכונה שהוא שוכן בה, "סן סירו" (מין גרסה הרבה יותר יוקרתית של המאבק המנתנהל בין מכבי להפועל פ"ת על האצטדיון העירוני "המושבה"/"ראש הזהב").
מיאצה לא היה השחקן הבולט היחיד ששיחק עבור צמד הנציגות של מיאלנו, סה"כ 41 שחקנים ענדו את הסמל של שתיהן על החזה כאשר כמעו חצי מהם (20 במספר) עברו בעברה ישירה בין המועדונים. הגדילו לעשות זאת האחים אלדו ולואיג'י סבניני שבשנת 1912 עברו ממילאן לאינטר, כעבור 3 שנים חזרו לצד האדום ואז ב1919 שבו שוב לנראזורי. למען האמת, עם כל היריבות שהייתה בין הקבוצות בכל מה שקשור להעברות הן דווקא לא הערימו קשיים אחת על השנייה. לראיה מנסיני הברזילאי ומתיאס סילבסטרה הארגנטיני שהיו מושאלים למילאן מאינטר בשנים האחרונות. היו גם כמה שחקנים שממש לא הצליחו או לא קיבלו צ'אנס בקבוצה אחת אבל פרחו בשניה. לדוגמא: אנדרה פירלו, שיובש על הספסל של אינטר אינספור משחקים וכבר שקל לרדת לסריה ב' בשביל דקות משחק לפתע מצא מלקט בצד השני של העיר והשאר היסטוריה. הוא ההפך לאחד הקשרים הבולטים ביותר של מילאן, הגיע דרכה לנבחרת ואם לא החלטה שטותית של מאמן הרוסונרי דאז, מסימיליאנו אלגרי, הוא היה מסיים קריירה בצד האדום ולא עובר ליובנטוס. מצד שני יש גם את פרנצ'סקו טולדו. השוער האגדי של נבחרת איטליה שבעיקר זכור מדו קרב הפנדלים מחצי גמר יורו 2000 גדל במילאן. 3 שנים הוא חיכה לצ'אנס שלו לייצג את הרוסונרי אך בעונה הראשונה נזרקר לורונה ולא שיחק, בשתי העונות הבאות שוב הושאל ואז עבר לפיורנטינה. במדי הויולה הוא הציג יכולת נפלאה ובסופו של דבר הגיע לאינטר (למרות שהיה מיועד לפארמה במקום בופון שעזב ליובה) ובמדי הנראזורי הוא כיכב עד לרגע הדעיכה של הקריירה שלו.
נתון נוסף שבטח יהיה קשה לשבור בקרוב הוא של הכובש המצטיין במשחקים הדרבי. למען הדיפלומטיות נציין קודם שהמפציץ שכיכב בשתיהן, מיאצה, נמצא "רק" במקום השני עם 12 כיבושים ואם תהיתם איפה רונאלדו (שגם שיחק במדי שתיהן) אז לו יש רק 5 שערי דרבי. את הרשימה מוביל אנדריי שבצ'נקו, אחד החלוצים הטובסים ביותר בכל הזמנים שדרכו במילאן וכאחד כזה הוא אימלל את שוערי היריבה העירונית לא פחות מ-14 פעם בכל המסגרות, אף שחקן פעיל שמשחק עבור אחד המועדונים לא נמצא קרוב אפילו לארבע כיבושים בדרבי בעיקר בגלל הטלטלות הרבות שעברו סגלי שתי הקבוצות.
ומה צפוי לנו ביום ראשון?
הפועל ב"ש צריכה לשלוח זר פרחים למשבץ המשחקים בסריה א' שסידר לאינטר קרבות גורליים בליגה סמוך למשחק מול ב"ש. בסיבוב הקודם זו הייתה יובה, אותה אינטר ניצחה אחרי שנתנה למספר שחקנים לנוח מול אלופת ישראל והפעם הנראזורי עם הדרבי על הראש כאשר תוצאה לא טובה שם עשויה להביא אותכם במצב רוח ירוד במיוחד לבירת הנגב.
מבחינת נעדרים יש כמובן את ריקארדו מונטוליבו מהצד האדום שלא ברור מתי ב2017 יחזור למגרשים אבל ישנם גם 7 שחקנים שמתנדנדים מבחינת כשירות וינסו לעשות מאמץ לא להחמיץ את המשחק הגורלי. השמונה הם: אנדראה ברטולאקי, דוידה קלאבריה, אמבאיי ניאנג (צפויים להיות כשירים) ואלסיו רומאניולי (צפוי להיעדר) מהצד האדום כשמנגד באינטר ינסו להכשיר בזמן את רודרוגו פלאסיו (כנראה יהיה בסגל), כריסטיאן אנסאלדי (בספק) ואנדרה ראנוקיה (צפוי להעידר) וכמובן שיש להוסיף לכאן את גארי מדל המושעה.
מילאן מגיעה לקרב הזה מהמקום השלישי וניצחון בדרבי יחד עם מעידות של רומא ויובה יכול לקרב אותה עד ל-2 נק' בלבד מהמקום הראשון. מנגד, אינטר תרצה גם היא לאסוף 3 נק' כדי לקוות לעבור את פיורנטינה וטורינו בדרך למקום שביעי, עם פזילה קלה לעבר מיקום שמוביל לאירופה. אבל שלא תטעו, במשך 36 מחזורים כל אחת מהן מסתכלת רק על האפשרות לקטוף 3 נק' להתקדם בטבלה. בשני משחקי הדרבי מה שמונח על הכף הוא הרבה מעבר לעוד נקודות, מונחת כאן יוקרה של עיר שלמה, כבוד, תהילה ורצון לשמח אוהדים שלא זכו ליותר מדי רגעי אושר בעונות האחרונות.
ראש בראש:
קל מאוד לסמן את דו-קרב הסקוררים הבעייתיים, איקארדי את באקה בתור המאצ'-אפ החשוב. אבל ככל הנראה הקרב האמיתי מאחורי הקלעים יהיה בין שני חמומי מוח אחרים, אבר באנגה ויוראי קוצ'קה, במרכז השדה. זה שיצליח להתעלות על יריבו צפוי להוביל את קבוצתו לניצחון.
הימור המומחה: אמרו שלדרבי יש חוקים משלו והקבוות ממש צמודות בכל הפרמטרים ההיסטוריים, כל זה לא ישכנע אותי לא לסמן ניצחון לרוסונרי ולנעוץ מסמר כואב במיוחד בארונה של אינטר, 1:0 קטן לאדומים.
