מכבי תל אביב בכדורסל היא כבר מזמן לא הקבוצה של המדינה, לא כפי שהייתה בימי מיקי ומוטי ו"אנחנו על המפה " המפורסם ואפילו לא אותו מכבי של פארקר ושאראס שאמנם לא היו ילידי הארץ, אבל היו מאד ישראלים בהוויה שלהם ובחיבור שלהם למדינה ולקהל.
אז מה קרה בעצם שהפך את מכבי מהלהיט הכי חם באירופה לקבוצה שאפילו הפועל חולון שאמנם לא ניצחה אך הגיעה עם אמונה מלאה שיכולה לעשות זאת.
כפי שאומר הביטוי הכל מתחיל בראש, אז גם כאן אחראית ההנהלה על כל גווניה ואנשיה.
אם בעבר לקח להם הרבה זמן אפילו לשלוף את האקדח מהנרתיק, היום הם השולפים המהירים של המזרח התיכון.
חוסר התאמה, וחוסר תקשורת בין מאמן לשחקניו הבכירים ובמיוחד בשלב ככ מוקדם של העונה היא בעיה חמורה, אין ספק, אך כמו שתלמיד שקצת בעייתי ומתקשה בלימודיו, נלקח לשיעורים פרטים, נעשים איתו שיחות על מנת שישתפר,ולא ישר נזרק מבית הספר, כמו שזוג לחיים שעובר בעיות, מנסה ללכת לטיפול זוגי לפני שישר מתגרש, כך היה צריך להיעשות כאן. הכי קל לפטר,הכי קל להוציא הודעה על חוסר התאמה, אבל הכי קשה אבל גם הכי נכון זה פשוט לא לבחור בדרך הנוחה לך אלא להפשיל שרוולים, להאמין במאמן שאתם טוענים שרציתם זמן רב, להבהיר לשחקנים שמילתם אמנם חשובה אך הם כאן כעובדי הקבוצה וצריכים להתאים את עצמם לחזון ולמדיניות שכרגע פשוט לא קיימים.
במידה וארז אדלשטיין היה מפוטר עוד חודשיים או שלושה מאותה סיבה זה היה מתקבל בשלוות נפש גדולה יותר מאשר כעת כי זאת היתה החלטה עם בשר.
אם מכבי תל אביב רוצה לחזור להיות הקבוצה של המדינה, היא צריכה לחזור לכבד את מאמניה ואת מעמד המאמן, את אוהדיה שמשלמים סכומים מאד נכבדים כדי לעודד אותם וגם הם כבר מראים את מחאתם, ולהבין שלא משנה כמה כסף תוציאו על שחקנים ויש את מלוא הכבוד על רצון ההנהלה לחזק ולהיות שוב שם שמדבר חזק ביורוליג, עדיין השחקנים הם רק שחקנים גדולים ככל שיהיו.
