הפועל באר שבע תשחק הערב ב-21:00 את משחק הגומלין נגד אולימפיאקוס במסגרת הסיבוב השלישי של מוקדמות ליגת האלופות. במשחק החוץ שנערך בדיוק לפני שבוע יצאה אלופת ישראל בתוצאה מאופסת מול קבוצה שהניקוד האירופי שלה גדול פי 17 והתקציב שלה גדול פי שבעה. ולמרות זאת, בשלבים רבים של המשחק הייתה באר שבע הקבוצה העדיפה על המגרש. המערך של שלושה בלמים וצמד קשרים אחוריים הוכיח את עצמו ביעילות הן בהגנה והן בהתקפה. עם זאת, נקודת התורפה במערך הטקטי המאורגן של בכר היה משחק האגפים. מחד, נהנה המאמן הצעיר מפריצות של בן ביטון שהוכיח יכולת גבוהה גם בהגנה, ובצד השמאלי שיחק נוואקמה בתפקיד ניימארי טיפוסי כחלוץ אגף, ואף הגיע למצב מסוכן אחרי שתי דקות בלבד. בנוסף גם הכניסות של מליקסון למרכז היוו סכנה להגנה היוונית. אך מאידך, שחקני האגף שלא מתמחים במשחק הכנפיים לא השפיעו מספיק על המשחק.
נשאלת שוב השאלה מהי התכלית של לתת למליקסון, פליימייקר טיפוסי, לשחק כשחקן חופשי כשעמדת המוצא שלו היא הצד הימני בהתקפה, בתפקיד שממנו לא יוכל להוציא את המיטב, כשרוב ההתקפות באו מהצד שלו. האם לא עדיף במשחק של מתפרצות לתת את המושכות באגף לשחקן קו טבעי שגם יכול להגביה כדורים מדויקים ולסכן את השער? אין ספק שמאור בוזגלו עדיף בהרכב הפותח במערך הספציפי הזה, במקום לבזבז מצבים חשובים ומעטים. בכמות ההזדמנויות שהיו לקבוצה מבירת הנגב היה צריך למקסם את המצבים ולכבוש מול קבוצה עדיפה בכל פרמטר. זאת מפני שברור כי שער חוץ היה משנה מאוד את תמונת ההתמודדות. לכך מתווספת העובדה שבאר שבע החליטה להביא חלוץ צעיר בדמות לוסיו וויתרה למעשה על האפשרות להביא חלוץ הכרעה ברמה אירופית גבוהה כשירדו מאופציית הוגו אלמיידה בשביל סכום פעוט במימדים של ליגת האלופות, כ-100 אלף דולר פער בין הצדדים. המשחק הערב הוא אבן בוחן גם לגבי ההחלטות המקצועיות שנעשו בפן ההתקפי.
היום חוזר להרכב של היריבה היוונית שחקנה המנוסה ביותר ברמה האירופית, אסטבן קמביאסו. הוא צפוי להיות הגורם המתווך בין ההגנה לבין ההתקפה, ויכול להוות פקטור מכריע בהתמודדות. צריך לזכור ששער חוץ עבור אולימפיקוס יסבך מאוד את החבורה של בכר, בעיקר אם יגיע בשלב מוקדם של המשחק. אם כך, באר שבע צריכה לשאוף להגיע ראשונה למצבים המסוכנים ולשלוט כמה שיותר בהנעת הכדור. הגנת הברזל שהציגה במשחק הקודם תחסר את סוארס שהודיע על עזיבתו אחרי המשחק בשבוע שעבר. הגנה זו תצטרך להתמודד עם סימן שאלה בדמותו של שיר צדק, שהוא ללא ספק בלם מצוין ברמת הליגה אבל אין לו ניסיון אירופי רב וצריך לזכור שהוא חוזר מפציעה ממושכת.
היוונים באו שפופים וזחוחים לקראת המשחק הרשמי הראשון שלהם, במצב שהם לא היו רגילים אליו, שכן בעבר היו מתחילים את הדרך האירופית כבר בשלב הבתים אליו העפילו אוטומטית. אולימפיאקוס ששינתה חלק לא מבוטל מהסגל והחליפה מאמן התמודדה מול קבוצה שהסגל שלה משחק בשיטת משחק שעובדת עם סגל ומאמן שממשיכים כבר שנה שנייה יחד ואחרי מחנה אימונים ושני משחקים בסיבוב השני שנתנו לה את היתרון היחסי. עכשיו גם הזלזול שאולי היה כלפי באר שבע ירד, והיוונים מכירים היטב את הקבוצה שתשחק הערב מולם, והם יודעים שיש יריב רציני ועיקש שינסה להשיג תוצאה טובה באצטדיון ביתי מאוד שנתן לה את היתרון בעונה החולפת גם בליגה. הקהל ללא ספק יהווה שחקן שניים עשר, אך הוא צפוי לחזות באולימפיאקוס אחרת, זאת שתילחם עם הגב אל הקיר, זאת שאי השתתפות בליגת האלופות תהווה מבחינתה אכזבה גדולה.
זהו רגע האמת של הקבוצה של אלונה ברקת. הבעלים הגאה האריכה את החוזה של בכר בשנתיים נוספות באקט של הבעת אמון מוחלטת והעניקה בכך עוד שקט במועדון לקראת המשחק החשוב, כמו לאמר אני סומכת עליך, אתה האיש המתאים למשימה. אבל בפועל שוב ניצבת באר שבע מול יריב מסוכן שמסוגל להזכיר לקבוצה ששכחה זאת בשלושה משחקים באירופה שהיא קבוצה מישראל בואכה שער הדחה דרמטי בדקה ה-90 שאנחנו מכירים טוב מידי. מה שבכר צריך לעשות מצידו הוא להכין את קבוצתו מנטלית כדי שתוכל להראות אופי אירופאי קריטי שיעניק לבאר שבע כרטיס יוקרתי לשלב הפלייאוף, בו יהיה לה סיכוי לא רע לקבל הגרלה קלה מאשר זו שקיבלה בסיבוב הנוכחי. ואז הקפיצה לשלב הבתים תהפוך מזינוק אדיר לדילוג אפשרי. מה שנשאר זה לעשות מה שעושות קבוצות אירופיות רבות, להבקיע שער אחד או יותר ולא לספוג.
