לטיסיה בק היא הגולפאית הבכירה של ישראל. היא גרה בארצות הברית, מדברת במבטא ומצליחה לחלחל את הצבריות בעזרת הנפת מחבט חיננית ובעיקר בשיחה קולחת בעברית מעולה. היא שגרירה מצוינת של ישראל בחו"ל, ממש כמו שהיו בעבר שי דורון ושחר פאר והיא מביאה כבוד גדול לספורט הישראלי. באופן די פלאי, היא עוברת את הקריטריון לאוליפיאדה בדיוק בזמן. זה לא שלא הייתה מועמדת לגדולות ונצורות מאז שהחלה לשחק עוד בתור ילדה, אלא שהמקצוע חוזר לאוליפיאדת ריו לראשונה מזה 112 שנים, בול הזמן כדי שהישראל תקבל נציגות מכובדת בענף הזה, אחד הפופולריים בעולם, בעיקר בזכות שמות ענקיים כמו טייגר וודס.
לטיסיה, שנולדה ב-5 בפברואר 1992 (בת 24), סיפרה על עצמה בריאיון לפני שנה, כבר אז החלו לדבר עליה כמועמדת לאולימפיאדת ריו: "נולדתי בבלגיה ועליתי לארץ בגיל 6. ההורים שלי ששיחקו טניס וגולף עברו לקיסריה כדי שאוכל להתחנך בספורט. שיחקתי כמעט בכל ענף ספורט אפשרי, עד שהחלטתי להתמקד בגולף. התחלתי להתאמן פעמיים בשבוע ובגיל 12 זכיתי באליפות ישראל. עברתי לארצות הברית בגיל 14 כדי להשתפר בתחום, לאקדמיה IMG בפלורידה אחרי שהתייעצתי עם רוי שיינברג שגם עבר לשם מישראל. הייתי שם 4 שנים והצלחתי – בין החמש הטובות בארה"ב בתחרות הג'וניורס ובאירופה בתחום החובבנים בין החמש הראשונים".
בסיום התיכון היא קיבלה מלגה בזכות הישגיה התקבלה לדיוק קולג', ועשתה שם תואר בפסיכולוגיה במשך 4 שנים. "הלימודים לא היו קלים", מספרת בק. "חשבתי לעזוב אבל אני שמחה שנשארתי". היא ממשיכה לשמור על קשר רציף עם ישראל. "במשך העונה שיחקתי בשביל דיוק, הם מימנו את כל ההוצאות. בחופשים שיחקתי עבור ישראל. עכשיו באולימפיאדה יש יותר תמיכה גם מהוועד האולימפי, דבר שהחל בשנים האחרונות. על הפן המקצועי בישראל, בק אומרת, אין מה לדבר. "התמיכה כאן היא כספית בלבד. אפשר אולי ללמד אותי כאן משהו, אבל לא גולף". יפה לראות שהאיגוד יודע לשמור על ספורטאים שמעבר לים. זה לא דבר מובן מאליו.
בק השתתפה באליפות בקטגוריית הגברים בשנת 2007, וסיימה במקום השביעי. בשנת 2008 זכתה לכבוד ניצחי כשנבחרה לאחת מחמשת ספורטאי העשור בחגיגות השישים לישראל. אחרי שסיימה את לימודיה ב-2010 החלה לשחק עבור מכללת דיוק, ובשנתה הראשונה זכתה בתואר הרוקי של השנה ב-ACC, כחלק מסבב המכללות. יש להסביר שבגולף, בדומה לדיוויס בטניס יש דרגים שונים, וכדי להגיע לאולימפיאדה יש צורך להיות בין 60 הספורטאיות המובילות. לטיסיה בק גם עשתה זאת.
בדרך לשם, היא השיגה שיא נוסף בקריירה באוגוסט 2011, כאשר העפילה לראשונה לאליפות קנדה הפתוחה בדרג ה-LPGA. ב-2014 רשמה הגולפאית את הישג השיא שלה כאשר נכנסה לסבב הגולף העולמי לנשים. "כדי להיכנס לאולימפיאדה צריך להיכנס לסבב, שני הדברים קשורים אחד בשני", מספרת בק. "ישנם שלושה שלבים שצריך לעבור, שנקראים Q School, וצריך לעבור משלב הראשון לשני ומשם לשלישי, ובו 20 גולפאיות מקבלות את הכרטיס לסבב מתוך 150 שמגיעות לשלב הסופי". זה היה ב-2015. כבר ב-30 במרץ השנה עלתה לטיסיה בק למקום ה-44 בעולם, וכל שהיה עליה לעשות הוא לשמור על דירוג מעל 59 עד ה-16 ביולי כדי להשיג את הקריטריון. היא סיימה את הסבב בתחילת יולי במקום ה-42 בעולם, מה שהבטיח את השתתפותה באולימפיאדה. בול בזמן, אחרי 112 שנות היעדרות של הספורט, ששוחק בשתי האולימפיאדות הראשונות בלבד. אז למה הוא חזר? Probably because she is Beck.
אמנם גולף הוא מקצוע ספורט בו צריך להכות בכדור לתוך גומה קטנטנה (18 סך הכל) בעזרת מחבט, אבל בק מספרת עד כמה העבודה היא קשה. "אנחנו עובדות 8 שעות ביום על המגרש, עושות חדר כושר ועובדות על השרירים כדי להכות את הכדור למרחק. יש סוגי מכות שונים וחובטים כל מכה אלפי פעמים כדי להגיע לרמה גבוהה. יש גם סוגי דשא שונים וצריך לעבוד ולתרגל". אם כן, מדובר בענף ספורט אמיתי, לגיטימי, ומכובד ולא ענף ספורט לפנסיונרים. בארצות הברית הוא אחד הענפים המובילים. כאן בארץ הרבה פחות. מזל שיש לנו את לטיסיה בק כדי להביא את הדגל הישראלי בענף הגולף גם לאולימפיאדה.
