בזמן שרונאלדו וחבריו עדיין חוגגים את הזכייה של פורטוגל בגביע אירופה, אוהדי הכדורגל קצת שכחו נבחרת אהודה מאוד בארץ שבלטה בהיעדרה מהיורו האחרון. נבחרת הולנד, הידועה כנבחרת האורנג', נחלה אכזבה עצומה בכך שכשלה להעפיל ליורו-2016, לראשונה מאז יורו-1984 אשר גם אז נערך על אדמת צרפת. האם זוהי מקריות או שמא הכדורגל ההולנדי נמצא בנסיגה? או שמדובר באי יציבות?
בעת שבארגון אופ"א החליטו לעשות היסטוריה ולהגדיל את יורו-2016 ל-24 נבחרות אשר ישתתפו בו, אף אוהד כדורגל לא חשב שנבחרת הולנד לא תיטול חלק בבמה המרכזית, האירוע הכי מדובר וגדול באירופה. הולנד חברה קבועה ביורו מאז שנת-1988 אשר זוהי גם הייתה השתתפות בלתי נשכחת של נבחרת האורנג' עם זכייה בטורניר כאשר ניצחה בגמר את נבחרת ברית המועצות. לציין שבאותו טורניר נבחרו למצטייני היורו לא פחות משישה שחקנים הולנדים! מה שמעיד על חוזקה של הנבחרת הכתומה דאז.
את ההיסטוריה של נבחרת הולנד אפשר לחלק לתקופות, תקופות מצוינות עם כדורגל איכותי ואטרקטיבי אך ללא תארים. זוהי תקופתם של יוהאן קרויף ורובי רנסנברינק בשנות השבעים, כאשר נבחרת האורנג' מסיימת פעמיים ברציפות כסגנית אלופת העולם, 1974 ו-1978, כאשר בפעמיים היא מפסידה בגמר לנבחרת המארחת, 1974 לגרמניה, 1978 לארגנטינה. מישהו דיבר על מקריות?
תחילת שנות השמונים הייתה תקופת שפל עבור הנבחרת ההולנדית, האורנג' נהיה שחור. "הכתומים" כשלו שוב ושוב להעפיל לטורניר גדול, 1982 ו-1986 מונדיאלים וכמובן לאותו יורו מדובר בשנת -1984 שנערך בצרפת.
לאחר כישלונות רבים, הגיעה נבחרת האורנג' לתקופת השיא שלה ופתאום הכתום מנצנץ זהב, כמובן זכייה בטורניר יורו -1988 אשר נערך בגרמניה. זוהי תקופת הזוהר של האורנג', כדורגל התקפי שגרם הנאה לקהל, שחקנים מצוינים אשר הפכו לכוכבים ובעלי שם. הולנד בניצוחו של מרסל ואן באסטן הידוע כ"מרקו" שהיה אחראי על הלהקה שרקדה בטירוף עד הגמר הבלתי נשכח מול נבחרת ברית המועצות דאז. ואן באסטן כבש את אחד השערים הכי היפים בהיסטוריה של הכדורגל, שער כל כך מזכיר את האישיות של ואן באסטן, הוירטואוזיות והאלגנטיות שלו, שער שמובקע בגמר גביע אירופה והולם את המעמד, שער שמייחד אותו ומבדיל אותו משאר השחקנים, ואן באסטניות לשמה. כאמור נבחרת הולנד מסיימת את הטורניר כאלופה, ואן באסטן כמלך השערים עם -5 כיבושים וחבורה הולנדית בכתום גורמת לרבבות להתרגש ולהתאהב בה.
נבחרת הולנד אלופת אירופה בשנת 1988 הייתה בנויה רובה על שחקנים מקבוצות מקומיות מהליגה ההולנדית ובעיקר משתי הענקיות, פ.ס.וו איינדהובן ואייאקס אמסטרדם. שחקנים אשר הגיעו לטופ העולמי והאירופי בפרט. למשל רוד חוליט, פרנק רייקארד ואותו ואן באסטן שהיו שותפים לתקופה האגדית בקבוצת מילאן האיטלקית תחת הדרכתו של האומן אריגו סאקי.
אחרי הזכייה היו ציפיות רבות מהאורנג' אך הנבחרת ההולנדית כשלה פעם אחר פעם לשחזר את ההישג הנפלא, היה נראה שהאורנג' דהה עם הזמן. ב 1990 במונדיאל הפסידה בשמינית הגמר לאלופה המיועדת גרמניה. ב-1992 בגביע אירופה "הכתומים" הגיעו לשלב חצי הגמר והפסידו "שוב" לאלופה המיועדת, הפעם ההפסד היה להפתעת הטורניר דנמרק של פטר שמייכל. במונדיאל -1994 עוד הפסד של הולנד לזוכת הטורניר, הפעם ברבע הגמר לנבחרת ברזיל. להפסיד שלוש פעמים ברצף לאלופת הטורניר, מקריות?
בתקופת שנות התשעים והאלפיים, הולנד התברכה בשחקנים מצוינים אשר ברמה האינדיבידואלית בקבוצותיהם הצליחו להשיג כמעט הכל. נראה היה כאשר השחקנים ההולנדים היו מגיעים לנבחרת זה היה רק אוסף של שחקנים טובים אך נבחרת ברמה בינונית עם הבלחות מדי פעם. באם זה מדובר באי עמידה בלחץ או אי היכולת של השחקנים להביא את אותה יכולת אישית מהקבוצה לנבחרת כי זה לא היה בא לידי ביטוי כלל. לא חסרות דוגמאות של שחקנים שהובילו קבוצות מצוינות בשנות ה-90 והאלפיים. אדגר דווידס ביובנטוס, דניס ברגקאמפ בארנסל, קלרנס סידורף שעשה תקדים וזכה בליגת האלופות עם -3 קבוצות שונות, אייאקס, ריאל מדריד ומילאן. פטריק קלויברט ופרנק דה בור בברצלונה. אדווין ואן דר סאר ורוד ואן ניסטלרוי במנצ'סטר יונייטד, רובין ואן פרסי במיוחד בתקופתו בארסנל, אריאן רובין שזכה באליפויות עם כל הקבוצות בהן שיחק מאז שעזב את קבוצת נעוריו כרונינגן, הוא הוביל את פ.ס.וו איינדהובן לאליפות הולנד, תקופת שיא עם צ'לסי האנגלית בדמות שתי זכיות רצופות "בפרמייר ליג", זכייה עם ריאל מדריד באליפות ה"לה ליגה", זכייה עם באיירן מינכן בחמש אליפויות הבונדיסליגה וזכייה בליגת האלופות.
תמיד נדמה היה שחסר משהו לנבחרת ההולנדית, אולי נבחרת ה- "כמעט", נבחרת הולנד הצטיירה כנבחרת שקורסת ברגע האמת או אולי אי עמידה בלחץ. כך למשל במונדיאל -1998 בצרפת, כן אותה צרפת… הולנד הגיעה עד לחצי הגמר והפסידה לברזיל. ביורו -2000 הולנד הפסידה שוב בחצי הגמר והפעם לנבחרת איטליה בדו-קרב פנדלים, זו הייתה אכזבה קשה מאוד עבור ההולנדים מכיוון שהם אירחו את הטורניר יחד עם בלגיה השכנה.
את מוקדמות מונדיאל-2010 הולנד סיימה במאזן מושלם עם 8 ניצחונות מ-8 משחקים, את המאזן המושלם היא המשיכה גם במונדיאל עצמו כאשר היא מנצחת את כל משחקיה עד לגמר מול ספרד. כל פרשני הכדורגל ניבאו להולנד ניצחון בגמר על אלופת אירופה דאז, כולם חשבו שהנה מגיעה לה קפיצת המדרגה לה ציפו בהולנד שנים רבות, אך שער של "המהנדס" אנדרס אינייסטה בשלהי המחצית השנייה של ההארכה השאיר את ההולנדים בהלם ועם אכזבה קשה.
באוגוסט -2011 נבחרת הולנד עלתה לראשונה לראש הדירוג העולמי של פיפ"א, הישג מכובד ומרשים על אף שלא זכתה לעולם בגביע העולם אלא הישג זה התבסס רק על פי תוצאותיה המרשימות של נבחרת האורנג' באותה תקופה.
אבל מי יזכור שהיית מקום ראשון בדירוג של פיפ"א כאשר ליורו-2016 אתה לא מצליח להעפיל. נקודת שפל נוספת לנבחרת האורנג'. קמפיין חלש מאוד, משחקים מאכזבים, חוסר לחימה ובחירה מוטעית הן במאמנים והן בסגל השחקנים.
אין ספק שהכדורגל ההולנדי נמצא בדעיכה, שחקנים היום לא נמצאים בטופ העולמי "להוציא בודדים", הליגה ההולנדית נחלשה מאוד ביחס לעבר והקבוצות ההולנדיות לא מצליחות במפעלים האירופיים. למשל אייאקס אמסטרדם זכתה בתואר האירופי האחרון שלה אי שם בשנת -1995. קבוצת פ.ס.וו איינדהובן זכתה בתואר האירופי האחרון שלה בשנת -1988 כמה שזה סמלי שבאותה שנה נבחרת האורנג' זוכה בגביע אירופה. קבוצת פיינורד זכתה בתואר האירופי האחרון שלה בשנת -2002 כמחזיקת גביע אופ"א. הזכייה האחרונה של קבוצה הולנדית בתואר אירופי הייתה לפני עשור, כאשר טוונטה אנסחדה זכתה בגביע האינטרטוטו שנכחד כלא היה. אין שאלה בכלל שכל הסיבות הללו פגעו בנבחרת ההולנדית ובזמן שנבחרות כמו איסלנד, הונגריה ואלבניה מככבות ביורו, נבחרת הולנד נשארה בבית ושחקניה צפו ביורו מאחורי מרקע הטלוויזיה.
ניקח סתם דודמא את קבוצת אייאקס אמסטרדם, ספקית השחקנים מספר אחת לנבחרת הולנד בכל הזמנים, כיום פחות שומעים על ייצוא שחקנים מהאקדמיה המפוארת שלה, פחות מצליחה באירופה "ארבע פעמים אלופת אירופה", הפסיקה לשלוט בליגה ההולנדית וכבר לא קבוצה מפחידה כבעבר.
ואם כבר עסקינן במאמנים, הכדורגל ההולנדי ייצר רשימה ארוכה של מאמנים בעלי שם והשפעה באירופה ובעולם בכלל. ריינולדס "רינוס" מיכלס, המאמן האגדי שהמציא את שיטת "טוטאל פוטבול" פירוש השיטה: כל השחקנים משתתפים במשחק ההתקפה ובמשחק ההגנה. שיטה אשר לטענתו הוא הגה מצפייה חוזרת במשחקי הכדורסל, כולם מהגנים וכולם תוקפים. לא נשכח גם את מספר -14 הכדורגלן ההולנדי הכי טוב בכל הזמנים, יוהאן קרויף המנוח. קרויף ממציא את שיטת ה- "טיקי טאקה" שיטה אשר שינתה את הכדורגל ובזכותה ברצלונה ונבחרת ספרד השיגו עליונות רבה על שאר מתחרותיהן. אולי מי שמסמל יותר מכל את מצבה של נבחרת האורנג' הוא המאמן לואי ואן חאל, מאמן אשר התפרסם בעיקר בגלל אופיו והתנהלותו במהלך המשחקים כאשר הוא לא קם ממקום מושבו ומחזיק תמיד עט ומחברת ולא מפסיק לרשום. ואן חאל מזכיר מאוד את מסלולה של נבחרת הולנד. הוא התחיל כעוזר מאמן, אחר כך בקול תרועה רמה עבר לאייאקס מקבוצת אלקמאר ושימש כעוזר מאמן עד שנת -1991 אז הוא זכה עם אייאקס אמסטרדם כמעט בכל תואר אפשרי, אליפויות, גביעים בהולנד ובאירופה ובמיוחד ליגת האלופות. וכמו בסיפורנו על הנבחרת ההולנדית והדעיכה שלה גם קריירת האימון של ואן חאל קיבלה תפנית חדה לאחר שהוא נגע בשמיים, ואן חאל פוטר לא מזמן מאימון מנצ'סטר יונייטד, כמו כן הוא היה מאמן הנבחרת ההולנדית בשתי קדנציות, נבחרת האורנג' תחת הדרכתו של ואן חאל לא הצליחה להרשים יתר על המידה.
להולנד כיום חסר מנהיג, מישהו שיסחף את הנבחרת על הגב שלו, מישהו שיוביל את האורנג' למשחק אטרקטיבי, הולנד חייבת קודם כל לחזור למודל העבר ולשיטות העבר, לסמוך על ייצור שחקנים צעירים מהאקדמיות של הקבוצות ההולנדיות, למנות צוות מקצועי רחב והכי חשוב, שחקנים רבים נעלמו מהנוף של הליגות האירופאיות המובילות ועזבו לליגות זניחות יותר, השחקנים ההולנדים חייבים לחזור לטופ העולמי והאירופי בפרט.
מי יודע אולי כל זה מקרי והנדנדה בין הצבעים והתקופות עוד תחזור, במיוחד כשמוקדמות המונדיאל ברוסיה כבר בפתח, אולי שם הכתום הדהוי יחזור להבריק.
