לכבוד טורניר הווימבלדון ה-130 במספר, דירגנו עבורכם את כל השחקנים הגדולים שעשו היסטוריה על המגרש המרכזי של הגראנד סלאם הראשון אי פעם
ווימבלדון. מילה אחת שמכילה כל כך הרבה רגעים היסטוריים. "מועדון הקריקט והטניס הכל-אנגלי" הוא המגרש שבו נערך הטורניר לראשונה ב-1877, ומאז נערכו בו 129 טורנירים ב-139 שנים (היו הפסקות במלחמות העולם), מהם 47 בעידן הפתוח והמקצועני של הענף.
מימיו הראשונים היה הטורניר מפגש חברתי, שהיו בו אנשים מהמעמד הגבוה, עם אוכל משובח וגינונים של כוכבות. השחקנים הגיעו למשחקים עם מכוניות פאר שאספו אותם, והמלכה הייתה נוכחת במשחקים, מה שהעניק להם תחושה מלכותית אמיתית. עם הגיעו של העידן הפתוח והמקצועני, ווימבלדון הפך בהדרגה לטורניר הטניס החשוב בסבב העולמי, ושינה את מעמד הענף. גם הקהל החל להשתתף יותר בנעשה על המגרש. כיום מדובר בטורניר מודרני, שיחד עם האולימפיאדה, המונדיאל, והטור דה פראנס הוא אחד מפסגות הספורט העולמי ואירוע שמיליוני אנשים בכל העולם צופים בו מידי שנה בשלהי יוני ותחילת יולי.
העידן הפתוח בטניס החל בשנת 1968. הוא למעשה בישר את המקצוענות, כשכל שחקן או שחקנית טניס מקבלים שכר. הרבה בזכות העבודה מאחורי הקלעים וההכרה שהשיגה בילי ג'ין קינג, אחת מגדולות הטניסאיות, שעודדה את הזכות של טניסאים מקצוענים להתפרנס בכבוד, הגיע בתחילת העידן הפתוח השוויון בשכר בין נשים וגברים. כיום, בכל ארבעת טורנירי הגראנד סלאם ובכל טורניר המכיל גברים ונשים יש שוויון מלא בשכר שמרוויח או מרוויחה הטניסאי או הטניסאית. אתם יכולים לדמיין את זה קורה בכדורגל?
חשוב גם לציין, כי טניס הוא אחד מענפי הספורט הקשים בעולם. לא רק בצד הפיזי, שכן השחקן נמצא לבדו מול יריבו, בקרב ארוך ומתיש ולכן לפסיכולוגיה יש משקל גדול בהצלחה או בכישלון של הטניסאי. כמובן כמו בכל ענף ספורט הכישרון מדבר ראשון. ישנן כמובן אגדות טניס רבות, חלקן שחקנים שמעולם לא זכו בווימבלדון. שהרי הוא טורניר הגראנד סלאם האחרון שמשוחק על דשא מאז 1988, אז אליפות אוסטרליה הפתוחה עברה גם כן למגרש קשה. הדשא הוא משטח שקשה לשחק עליו, ממש כמו החימר, אבל עם אלמנטים אחרים של קושי. עם זאת, טורניר הטניס הותיק בעולם הוא גם המכובד שבהם, ומכונה גם "אליפות העולם בטניס".
את האלופים הניצחיים בטניס חלקנו מכירים בשל ידע כללי. גם ילדים שלא חונכו על צפייה במשחק שדורש הנעת הצוואר מצד לצד במשך שעות, וגדלו בשנות ה-70 וה-80 מזהים את השמות מרטינה נברטילובה ובוריס בקר, ממש כמו את קרפוב וקספרוב, אלופי העולם בשחמט. בימינו אין כמעט אדם שלא מזהה את השמות נובאק ג'וקוביץ', האחיות וויליאמס או רוג'ר פדרר. עם זאת, נעשה הכרה עמוקה יותר עם הדמויות בעלילה המתמשכת של סיפור שאינו נגמר הקרוי ווימבלדון, ובשני פרקים. בפרק הזה נעסוק בזוגות ונסקור את הנשים הגדולות בתולדות הטורניר. בפרק הבא נלמד להכיר את עשרת הגברים הגדולים של הטורניר הכי גדול בענף הספורט הנפלא והפופולרי, הטניס – טורניר ווימבלדון.
עשרת הגדולים בווימבלדון – נשים:
10. מרטינה הינגיס (שוויץ) – שחקנית הטניס הותיקה בת ה-35 היא השחקנית הצעירה ביותר שזכתה בטורניר הזוגות בעידן הפתוח. כבר בגיל 13 זכתה בטורניר ווימבלדון לנערות, ובגיל 15 ו-9 חודשים זכתה בטורניר הזוגות לנשים. היא זכתה בטורניר היחידים שנה מאוחר יותר, והייתה אחת השחקניות המבטיחות ביותר, עד שפציעה חמורה גרמה לה להפסיק לשחק בגיל 22 בלבד. אחרי 4 שנים חזרה למגרשים רק כדי לפרוש ב-2007 בעקבות פציעות והרחקה לשנתיים. אבל היא חזרה בענק ב-2013, והיא מחזיקת התואר בזוגות ב-2015 גם בנשים וגם במעורב. היא זכתה ב-22 תארי גראנד סלאם, מתוכם 12 בזוגות ו-5 ביחידים ובילתה 207 שבועות במקום הראשון בעולם, כולל גראנד סלאם שנתי (זכייה בכל 4 הטורנירים באותה השנה) בזוגות נשים ובזוגות מעורבים. הינגיס משאירה לנו את החידה הגדולה – לאלו שיאים הייתה מגיעה אילולי הסיפור הדרמטי של אחת הטניסאיות הגדולות בכל הזמנים קטע לה שוב ושוב את הקריירה. כנראה שהיה לנו צמד שווייצרי בלתי ניתן לעצירה, יחד עם פדרר.
9. פטרה קביטובה (צ'כיה) – לשחקנית הצ'כית שתי זכיות בווימבלדון ב-2011 וב-2014, שתיהן אמנם לא על סרינה, אך בעידן של האחיות וויליאמס היא זכתה ביותר תארים מכל אחת אחרת. אולי זה מאדיר אף יותר את ההישג המדהים של שתי האחיות.
8. אלתיאה גיבסון (ארה"ב) – היא אמנם שחקנית ששיחקה טרם העידן הפתוח, אבל מדובר בסמל של קדמה. גיבסון היא האדם השחור הראשון ששבר את מחסום הגזע בטניס העולמי. "היא אחת הגדולות בכל הזמנים", אמר מי ששיחק בתקופתה, רוברט ריילנד. כמי שאימן את האחיות וויליאמס, ריילנד הוסיף: "אני לא יודע אם הייתה מצליחה את נברטילובה, אבל את האחיות וויליאמס היא הייתה מנצחת". גיבסון זכתה בטורניר ב-1957 וב-58, וזכתה שלוש פעמים בטורניר הזוגות. יש לה 11 תארי גראנד סלאם.
7. איבון גולגונג (קאולי) (אוסטרליה) – אחת השחקניות היחידות שזכו בטורניר בתקופת ארבעת הענקיות – קינג, אברט, נברטילובה וגראף ועשתה זאת פעמיים, ב-1971 וב-1980, כשהיא מנצחת את מרגרט קורט ואת כריס אברט. היא צירפה הגעה לעוד שלושה גמרים בתווך. בסך הכל זכתה האוסטרלית ב-14 תארי גראנד סלאם.
6. ונוס וויליאמס (ארה"ב) – האחות הגדולה מבין שתי האחיות המפורסמות ביותר בענף הטניס שנייה אמנם לאחותה בדירוג כל הזמנים, אבל היא הייתה הראשונה מבין השתיים להניף את הגביע, כשעשתה זאת לראשונה עוד בשנת 2000. באחת היריבויות הגדולות של טניס הנשים, שיחקה ונוס ב-4 גמרים של הטורניר מול אחותה, ניצחה באחד והפסידה בשלושה. בסך הכל זכתה בחמישה טורנירים, כשהיא מנצחת את אחותה ושמות כמו לינדזי דבנפורט וז'סטין הנין. יחד עם אחותה סרינה זכתה ונוס גם בטורנירי זוגות.
5. סרינה ווליאמס (ארה"ב) – אגדת טניס אמיתית. אחת מגדולות השחקניות בכל הזמנים זכתה ב-21 תארי גראנד סלאם ליחידים, והיא שנייה רק לסטפי גראף בעידן הפתוח. שישה תארי ווימבלדון ממקמים אותה במקום החמישי בכל הזמנים, שהיא עדיין יכולה לשפר בשנים הקרובות. היריבות האדירה שלה עם אחותה ונוס זיכתה אותנו בכמה מהמשחקים הגדולים בתולדות הענף, תוצאה של אמונה מלאה ועבודה קשה שלהן ושל אביהן ריצ'רד ווליאמס, שהאמין בהן והחדיר בהן מוטיבציה מגיל נערות. סרינה היא אחת הפייבוריטיות לזכות בטורניר בפעם השביעית, בגמר ה-9 שלה, אם תגיע אליו.
4. בילי ג'ין קינג (ארה"ב) – אחרי חצי הגמר המדהים שלה ב-1982, בו הפסידה באבירות לכריס אברט, לא בטוח שהלהיט "בילי ג'ין" של מייקל ג'קסון לא נכתב בהשראה מהכוהנת הגדולה של הטניס המיקצועני. יש צורך ביריעה עבה כדי לגולל את חשיבותה לענף, הן לנשים והן לגברים. מספיק כי נציין כי כששמעה שבטורניר היוקרתי מאנגליה משחקים אנשים אמידים שלובשים מדים לבנים, שאלה את עצמה – היכן כל האחרים? וזה גרם לה לרצות להשיג זכויות שוות עבור גברים ונשים. זה קרה כשהיא הייתה רק בת 12. מאז השיגה את מבוקשה וזכתה ב-6 טורנירים. היא שלישית בזכיות בכל הזמנים. אגדת הטניס זכתה גם בטורנירי הזוגות.
3. כריס אברט (ארה"ב) – אברט, שהייתה ידועה גם כאברט לויד בחלק מהטורנירים בהם שיחקה, היא אגדת טניס. היא הייתה היריבה הגדולה של מרטינה נברטילובה, והקהל היה תומך בה בשל היותה נשואה לאנגלי ומגדף מאידך את נברטילובה שהייתה נראית לו המונית. מעבר ל-3 הזכיות שלה בטורנירים ב-1974, 76 ו-81, שיחקה אברט בעוד שבעה גמרים, חמישה מהם מול יריבתה המרה. בנוסף הגיעה לעוד 7 חצאי גמרים. אברט היא אחת הגדולות בהיסטוריה, והגיעה ליותר גמרי גראנד סלאם מכל שחקן או שחקנית – 34. בנוסף, השתתפה אברט בהכי הרבה חצאי גמרים – 52 מתוך 56 טורנירי הגראנד סלאם בהם השתתפה. היא שנייה בזכיות בטורנירים כשזכתה בלא פחות מ-157 כאלה. לאברט ממוצע ההצלחה הגבוה ביותר בתולדות העידן הפתוח – 89.96 אחוזי הצלחה, יותר מכל שחקן או שחקנית.
2. שטפי גראף (גרמניה) – האגדה שבאה אחרי מספר אחת ברשימה שלנו, הייתה חלק מהעידן הגרמני של ווימבלדון, כשזכתה במקביל לבוריס בקר בשניים משלושת הזכיות שלו. גראף שברה את ההגמוניה האדירה של מרטינה ועשתה הישג שבזמנו היה נראה בלתי אפשרי – לנצח את האלופה הכי גדולה בתולדות הטורניר. בסך הכול זכתה השחקנית הגרמניה ב-7 תארי יחידים בין השנים 1987 ל-1996 והוסיפה לכך שני גמרים. גראף זכתה גם בטוניר הזוגות נשים ב-1988. לגראף אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר בטורניר, עם 90.36%, נתון מטורף. בכך היא שנייה רק לביורן בורג. גראף היא שיאנית הזכיות בגארנד סלאם ליחידים בעידן הפתוח עם 22 זכיות, ושלישית בזכיות בטורנירים בכלל – 107. היא אלופה אמיתית. השיא שלה, שככל הנראה לא יישבר, הוא הזמן בו החזיקה במקום הראשון בעולם – 377 שבועות. יותר מכל שחקן או שחקנית.
1. מרטינה נברטילובה (צ'כיה/ ארה"ב) – אגדת הטניס הייתה השחקנית המושלמת בדשא. תשע זכיות בווימבלדון ליחידים יעידו על כך. זהו השיא של כל הזמנים בטורניר גראנד סלאם (במשותף עם נדאל שזכה 9 פעמים ברולאן גארוס) בתקופה בה שיחקה אחת הגדולות בתולדות המשחק, כריס אברט, יריבתה הגדולה על המגרש וחברתה הטובה בחיים. נברטילובה גרמה לרבים מאיתנו לתהות מיהו הספורטאי הגדול של כל הזמנים. היא ללא ספק אחת המועמדות לתואר, יחד עם שמות אדירים כמו מייקל ג'ורדן, מוחמד עלי ופלה האגדיים. היא גדולת השחקניות וקרוב לוודאי גדולת הטניסאים בכלל. 167 תארים, שיא כל הזמנים, יעידו על כך ללא ספק. היא ממשיכה להיות שגרירה טובה של הענף, יחד עם שותפותיה למשחק, כריס אברט ושגרירת הטניס העולמי בילי ג'ין קינג.
כמה משחקני הזוגות הכי גדולים בטורניר המלכותי הם אחים. זה נשמע די מדהים, אבל חלק לא מבוטל מהזכיות המרשימות ביותר בהיסטוריה נעשו על ידי אחים או אחיות. להלן רשימת הזוגות (לא כולל זוגות מעורבים) הכי מצליחים בהיסטוריה של ווימבלדון:
בעידן החובבני:
10. סוזאן לנגלן זכתה 6 פעמים בטורניר הזוגות בשנות ה-20. האחים רג'י ולורי דוהרטי זכו ב-8 תארים בתחילת המאה הקודמת, חמישה מהם ברציפות. האחים וויליאם וארנסט רנשואו זכו בחמישה תארי זוגות ובכל שלושת הראשונים. אגב, הם היו תאומים זהים. השיאנית בטרם העידן הפתוח היא אליזבת ראיין עם 12 זכיות בין השנים 1914 ל-1934.
בעידן הפתוח:
9. האחים בראיין זכו בשלושה תארי ווימבלדון לזוגות (2006, 2011, 2013). הם הצמד הגברי המצליח בכל הזמנים, ודורגו במקום הראשון בעולם במשך 477 שבועות במשותף; בנוסף זכו האחים בראיין ב-16 תארי גראנד סלאם. בשני המקרים מדובר בשיא לזוגות גברים.
8. יאנה נובוטנה הצ'כוסלובקית השתתפה בשבעה גמרים רצופים בשנות ה-80 וה-90. מתוכם זכתה ב-4 זכיות. בנוסף הגיעה לגמר הזוגות בפעם השמינית ואף זכתה בטורניר היחידים ב-1998.
7. ג'ון ניוקומב (אוסטרליה) זכה ב-6 טורנירי זוגות בשנות ה-60 וה-70, חמישה מהם עם טוני רוש. בנוסף זכה בסך של 17 תארי גראנד סלאם לזוגות, יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה.
6. פאם שרייבר ומרטינה נבארטילובה זכו יחד בלא פחות מ-19 תארי גארנד סלאם. בווימבלדון זכו הצמד ב-5 צלחות והגיעו לגמר נוסף.
5. האחיות וויליאמס – לשתיים מהטניסאיות הגדולות בכל הזמנים גם ביחידים יש 5 זכיות משותפות בטורניר הזוגות. אין ספק שהיריבות ביניהן הפיקה קסם רב ותחרות גדולה, אך לא פחות קסם היה כששתיהן שיחקו אחת ליד השנייה. הן הגיעו יחד ל-13 גמרי גראנד סלאם בקטגוריית הזוגות וניצחו בכולם (1999-2012).
4. מרטינה נברטילובה זכתה ב-7 טורנירים לזוגות נשים. לזכיות עם שרייבר הוסיפה אחת עם יריבתה הניצחית כריס אברט ואחת עם בילי ג'ין קינג (1976, 1979, 1981-4, 86).
3. נטליה (נטאשה) זברבה (בלארוס) – לנטאשה זברבה 5 זכיות בטורניר וחמישה גמרים נוספים. היא אחת מהשחקניות המעוטרות ביותר בתולדות משחקי הזוגות. (1988-98)
2. טוד וודברידג' (אוסטרליה) – 9 זכיות, 6 מהן עם מארק וודפורד ו-3 עם ג'ונאס ביורקמן (1993-2004).
1. בילי ג'ין קינג – 10 זכיות עם בנות זוג שונות (1961-2, 65, 1967-8, 1970-3, וב-1979).
