כשמדברים על שחקני כדורגל שהגיעו מנאפולי נזכרים בדרך כלל באחים קנאבארו שהגנו על מדיה של הקבוצה המקומית, גם דמותו של צ'ירו פרארה עולה לזיכרון, כעת זוהי דמותו של לורצו אינסינייה הכוכב המקומי אבל יש עוד שחקן אחד שאמנם נולד שם אבל לא שיחק שם אפילו דקה. את הקריירה המפוארת שלו שבזכותה הוא לנצח ייזכר כאחד החלוצים הגדולים ביותר של ארץ המגף וכג'נטלמן אמיתי הוא עשה תחילה באמפולי ובקבוצות קטנות אליהן הושאל ממנה. רובכם אבל בטח מכירים אותו בתור הסמל של אודינזה-אנטוני די נטאלה שמו.
די נטאלה נולד בנאפולי ב13.10.1977 ולמרות שהיה יליד העיר הוא עלה דווקא צפונה (מהלך לא כל כך נהוג באותה תקופה בגלל חוסר החיבה בין צפון ודרום איטליה על רקע כלכלי ואידיולוגי) והגיע למחלקת הנוער של אמפולי. באמפולי, כנער בן 19 שמנסה להתחיל קריירה מקצוענית, לא ממש נתנו לו את הצ'אנס מהרגע הראשון והוא הושאל בשתי השאלות כושלות לאיפרצולה הקטנטונת ולוארזה. ההשאלה השלישית שבה הוא הגיע מאמפולי לויארג'יו היא זאת שהציטה לו את הקריירה אחרי שכבש 12 שערים ב25 משחקים במדי הקבוצה הצנועה. יחד איתם הוא עלה לסרייה א' בעונת 2001-2002 והתחיל לבסס את עצמו כחלוץ ליגה ראשונה לגיטימי. 13 שעריו בעונה שלאחר מכן עזרו לקבוצתו לשרוד אבל בעונה שלאחר מכן רק 5 שערים שלו גרמו בין היתר לכך שאמפולי נשרה חזרה לסרייה ב'. די נטאלה לא התייאש וניסה להוכיח שהוא חלוץ של ליגה ראשונה וקפץ מיידית על ההצעה של אודינזה להצטרף אליהם. השאר כמובן היסטוריה כאשר די נאטלה לנצח ייחשב לאחד השחקנים הגדולים ביותר אם לא הגדול מכולם שלבשו את החולצה של הזברות מאודינה (לא להתבלבל עם יובנטוס אליה נגיע בהמשך). טוטו (כך כולם קוראים לו) הוביל את אודינזה מהבינוניות שאפיינה אותה וחבר לדויד די מיקלה ווינצ'נזו יאקווינטה כדי לשלוח את הקבוצה למוקדמות ליגת האלופות אחרי שסיימו במקום הרביעי. הוא עצמו אמנם כבש רק 7 שערים ב 33 משחקים אבל יצר המון מצבים לשני החלוצים הנוספים שלצידו ובכך הראה שהוא מוכן לוותר על טור הכיבושים שלו למען הצלחת הקבוצה.
אחרי עזיבתם של שני חבריו להתקפה (די מיקלה לפאלרמו ויאקווינטה ליובנטוס) זכה די נטאלה לשותף פדח בחוד, פאביו קוואליארלה, ויצר איתו צמד התקפי מפחיד תוך כדי שהוא זוכה באמונם של אוהדי וקברניטי הקבוצה שראו בו דמות למופת ומינו אותו לקפטן. בשנים האלו הוא גם חזר לנבחרת אחרי שכבר ב-2002 זכה לזימון תחת ג'יובאני טראפאטוני אבל מאז חיכה שנתיים לזימון הבא ועוד 3 שנים לזה שאחריו. ב2007 היה די נטאלה חלק בלתי נפרד מסגל האזורי ונסע איתם ליורו-2008 שם לצערו החמיץ פנדל בבעיתות ההכרעה מול ספרד מברבע הגמר מה ששלח את איטליה הביתה.
שנת 2010 הייתה הטובה ביותר בקריירה שלו, את עונת 09-10 הוא סיים עם 19 שערי ליגה וסיים כמלך השערים תוך כדי שהוא שובר את שיאו של אוליבר בירהוף של כיבושים עבור החולצה הלבנה-שחורה וסיים כסגנו של מסי (יחד עם דידייה דרוגבה) על תואר נעל הזהב. הוא זכה בתואר כדורגלן השנה באיטליה והוכיח פעם נוספת עד כמה הוא אדם מדהים כשזכה בתואר הפייר פליי של השנה בזכות עצירת המשחק בין אודינזה ללאציו כאשר קבוצתו הייתה בפיגור התוספת הזמן. די נטאלה הגיע להזדמנות כיבוש אבל ראה שיש שחקן לאציו (ליבור קוז'אק) פצוע ועצר את המהלך.
העונה שאחריה די נטאלה המשיך להיות דומיננטי למרות מונדיאל מזעזע בו איטליה סיימה אחרונה בטבלה, אפילו אחרי ניו זילנד.הוא כבש שער אחד פחות מהעונה הקודמת אבל 28 שעריו באו ב36 משחקים (ממוצע של 0.78 שערים למשחק) שהיה השלישי בטיבו באירופה. מיד אחרי שני החייזרים רונאלדו ומסי.
לפני תחילת עונת 13-14 מרצ'לו ליפי ניסה להעביר את די נטאלה לקבוצתו דאז, ג'וואנז'ו אוורגראנד, והציע לו חוזה של 10 מ' יורו אותו די נטאלה סירב לקחת. "טוב לי באודינזה ואין שום סיבה שאחליף כתובת". זה היה אחרי שדי נטאלה כבר דחה את יובנטוס ואינטר בעבר " ילדיי נולדו באידינה ויישארו כאן". לקראת סוף אותה עונה הוא כבש את שערו ה-185 בליגה ובכך עקף את גבריאל בטיסטוטה הגדול בטבלת כובשי הסרייה א'. הוא הודיע כי בסיום העונה יפרוש בגיל 36 אבל במחזור הסיום הוא אמר שהתחרט ושימשיך עוד שנה. מהנבחרת די נטאלה כבר פרש אחרי יורו מאוד מוצלח ב-2012 בו שיחק בכל המשחקים חוץ מרבע הגמר מול אנגליה והוביל את איטליה לגמר בו היא הפסידה לספרד 4:0. את עונת 14-15 פתח די נאטלה עם רביעייה בגביע לרשת טרנאנה ובסוף נובמבר 2014 כבש את שערו ה-200 בליגה (ב-400 הופעות). לקראת אמצע העונה הוצא לו חוזה של 8 מ' דולר מקבוצה בMLS הצעה שכצפוי די נטאלה דחה. לקראת סוף העונה די נטאלה כבש את שערו ה-205 כדי להשתוות לרוברטו באג'יו ולהתבסס במקום השישי בין כובשי כל הזמנים באיטליה בגיל 37 ובהופעתו ה-700 בקריירה (בכל המסגרות). די נטאלה שוב דחה את הפרישה שלו מכיוון שהרגיש שהוא יכול להמשיך לשחק עוד ובכך פתח את עונת 2015-2016 במדי אודינזה. אבל הגיל כנראה עושה את שלו והחלוץ הלוהט כבש רק פעמיים בליגה בעונה האחרונה והודיע כי הגיע זמנו לומר שלום.
אנחנו גם ניקח רגע אחד מחיינו ונאמר שלום לאיש שהיה צנוע ורחב-לב כפי שתעיד אחותו של פיירמאריו מורוסיני המנוח. מורוסיני היה שחקן אודינזה שהושאל לליבורנו וחווה התקף לב במהלך המשחק ונפטר. הוריו נפטרו גם הם עוד לפניו ואחותו הנכה נשארה לבדה בעולם ללא קרובי משפחה. די נטאלה לא היסס פעמיים ואימץ את הבחורה ונשבע לדאוג לכל צרכיה המיוחדים שעקבות נכותה. לנו היה את העונג לראות סקורר ואדם נפלא שכעת יחפש קצת שקט אחרי כל הרעש שהאוהדים היו עושים אחרי שעריו