הכדורגל הישראלי חווה מגמה חדשה בחודשים האחרונים, כאשר המון שחקני התקפה עוזבים את ליגת העל ונודדים לליגות שונות ברחבי אירופה. בן שהר, מוחמד עוואד, דור ז'אן, דור חוגי ולידור כהן הם רק חלק מחלוצי ליגת העל שנדדו ליבשת השכנה.
ישנן לכך מספר סיבות. תחילה, החלוץ הישראלי מקבל פחות הזדמנויות בקבוצות הישראליות. לכל קבוצה בליגת העל יש שניים או שלושה שחקני התקפה זרים בסגל והדבר נכון בעיקר לקבוצות הגדולות בישראל. ריבוי הזרים בליגה ובעיקר בעמדות ההתקפה גורם למעט הזדמנויות עבור החלוץ הישראלי. שחקנים רבים מעדיפים לשחק בקבוצות צמרת בליגות אירופיות בינוניות ומטה מאשר לשחק בקבוצת תחתית או אמצע טבלה בליגת העל. כמו כן, הדעה הרווחת בקרב אוהדי הכדורגל בישראל היא ששחקן כדורגל מרוויח סכומים גדולים כאשר הוא משחק בליגת העל, אך לא תמיד זו המציאות. בארבעת הקבוצות הגדולות, השכר אותו מרוויחים השחקנים הוא אכן מרשים, לעומת זאת, בשאר קבוצות ליגת העל רק מספר שחקנים קטן מרוויח היטב ולכן אחת הסיבות לנדידת החלוצים היא כמובן שדרוג בשכר. חלוץ בקבוצה קטנה בליגת העל ירוויח סכום זעום בשקלים לעומת מה שירוויח באירופה גם אם מדובר בליגה קטנה או קבוצה קטנה בליגה בינונית באירופה. קריירה של שחקן כדורגל עורכת במממוצע כ10 שנים, לכן השחקנים חייבים "להכות על הברזל כשהוא חם" ולנצל כל הצעה כספית טובה שהם מקבלים.
תומר חמד נשאל מדוע דווקא שחקני ההתקפה יוצאים לאירופה יותר מאשר שחקני קישור ושחקני הגנה. תשובתו של החלוץ הוותיק הייתה מפתיעה ודיי מעניינת מאוד. חמד טען, שהחוצפה הישראלית שניחנת ברוב החלוצים הישראלים היא הסיבה לחיבה של המאמנים האירופים כלפיי שחקני התקפה תוצרת כחול לבן. בעוד השחקנים האירופים, יותר מופנמים ולחוצים, החלוץ הישראלי מוחצן ולא מפחד לקחת אחריות. הדוגמא אותה נתן היא בלקיחת אחריות לבעוט כדור עונשין מ-11 מטרים. לטענתו, השחקן הישראלי אינו מפחד לבעוט מהנקודה הלבנה בעוד השחקן האירופי מהסס.
לטעמי הסיבה הטובה ביותר היא דווקא סגנון המשחק בליגה הישראלית. חלוצים בקבוצות ליגת העל עסוקים כל היום בטקטיקה מיותרת ונאלצים לשחק חלקים גדולים מהמשחק בקו חצי המגרש. שון וייסמן נשאל לאחר העונה שעברה כיצד הפך מחלוץ שכובש מספר חד ספרתי של שערים בעונה בליגת העל לסקורר מחונן שכבש 30 שערים בליגה האוסטרית. בתגובה, החלוץ הצעיר אמר שלעומת ליגת העל, שם הוא נאלץ לבצע המון משימות טקטיות ומגיע בקושי למצב אחד במשחק, בליגה האוסטרית הוא משחק בחופשיות ומגיע לארבעה-חמישה מצבים לכיבוש שער בכל משחק ולכן כבש בצרורות. כמו כן, היעדר שחקנים יצירתיים במרכז המגרש מאפשר פחות כדורי עומק ופחות מצבים מסוכנים במשחק ואופציות לכיבוש שערים.
לדעתי המגמה הנוכחית תמשך גם בשנים הבאות. מספר הזרים בליגת העל לא יקטן וכך מספר ההזדמנויות לא יעלה עבור החלוץ הישראלי, סכומי הכסף לא יגדלו וכן גם הטקטיקה של המאמן הישראלי לא תשתנה בקרוב. אנו נמשיך לשמוע על חלוצים כמו שון וייסמן שיצאו לאירופה לאחר קריירה בינונית מאוד בליגת העל וכמובן נמשיך לקוות שיצליחו ונקח על זה קרדיט. אין ספק שההפסד כאן הוא כולו שלנו.
